אירוע מיוחד מקוון לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה ופתיחת הקורס "דיאלוג פנימי". יום ראשון 13 באוקטובר 2024 בשעה 18:00 – 20:00. ללא עלות, בהרשמה מראש.

קילומטר וחצי מפרידים בקו אווירי בין אום אל-פחם, שם חיים כרים אבו שקרה ופואד אגבאריה, ערבים ישראלים בעלי זיקה לזהותם הפלסטינית, לבין קיבוץ מגל, מקום מגוריו של עמית קבסה. מרחק קצר, ובכל זאת עולם ומלואו

"חשבתם, שהמלחמה מתחוללת בעזה או בגבול לבנון? טעיתם: המלחמה האמיתית מתחוללת באמנות הישראלית סביב דימוי הצבר". ד"ר גדעון עפרת במאמר אודות מופעי הצבר באמנות הישראלית

על פרשים בודדים, מתים נולדים מחדש, אמנות ומיתוס, דיאלוג ואחרות רדיקלית בזמן מלחמה

"של מי הצבר הזה: הזכות לדיאלוג" זוהי כותרת אירוע הפתיחה של בית לאמנות ישראלית לשנת תשפ"ה. כבר בכותרת האירוע בולטת המחלוקת: הוויכוח סביב צמח הצבר.

"כָּל הַזְּמַן נִשְׁבָּרִים דְּבָרִים – אֹזֶן שֶׁל סֵפֶל, לֵב, מַרְאָה, הַכֹּל מִצְטַבֵּר וּכְבָר קָשֶׁה לְתַקֵּן" I דיאלוג עם מגדת עתידות בחודש אוקטובר

התערוכה "מצד שני", שנפתחה במגדל דוד מוזיאון ירושלים בספטמבר האחרון מציגה עבודות פיסול ועבודת וידאו של האמן הישראלי הבינלאומי צדוק בן־דוד, מהאמנים הישראלים המצליחים בעולם,

העובדה שבאמצעות השפה השגורה בפינו אנחנו מתקשרים עם הזולת, אומרים דברים, מעבירים מסרים, משיגים הישגים, איננה תנאי מספיק למימוש האפשרות הדיאלוגית. אך, אם הצלחה תקשורתית אינה הקריטריון לדיאלוג, מהו מובנו? כיצד ניגשים לבירור זה?

כאילו נס קרה פה בסין לפני שבוע. כשהנתק המדיני בעיצומו, קיבלנו אישור לקיים דיאלוג אמנותי בין שני הקצוות של אסיה – ישראל וסין

זוֹרְמִים זוֹרְמִים אֲנָשִׁים, חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה מוּאָרִים, הַכְּבִישׁ מְרֻצָּף חַלּוּקֵי אֶבֶן מְסֻתָּתִים. רוּחַ קָרָה שֶׁל חֹרֶף מִתְקָרֵב.

הפסל "תפוז" מנסה ללכוד את השכבות המורכבות של המקום בו אנו חיים ואת המורכבות העמוקה שלו. הוא מגלם את האלמנטים והחומרים השונים המעצבים את המקום,

סיפור על דיאלוג פנימי שמניעה אותו חרדה, על המצוקות שהיא מסבה, ועל התקווה להירפא ממנה באמצעות יצירת קרבה ותקשורת.

גזרי העץ שנבקעו והתפזרו סביב נערמו, נגרפו אל שק והוצאו אל מרפסת הסטודיו. כלי המפסלת ושלל מיני הפטישים נאגדו, נדחסו לצרור. אבני המשחזת שבו למקומם, מעצורי העץ התכנסו לפינה שליד המסור, הקליבות, והשטיחים התנערו משבבי עץ ואבק. בהתאם הפסלים המפוזרים מסביב הופכים שלווים יותר, מאפשרים למביט בהם רווח של מבט.

את בתי הנרות שאספתי מכיכר החטופים, התחלתי לתפור צד לצד עם מגזרות ציורי שמן על בד שלי – תוך שאני מחברת ביניהם בחוט אדום

הפרקטיקה האמנותית שלי היא אמצעי ניווט בין מרחבים מורכבים של זהות וחשיפת הכוחות הפועלים על התודעה האישית והחברתית – בין האינדיבידואלי לקולקטיבי, בין מציאות לדמיון.

לֹא כּוֹתֶבֶת דָּבָר כְּבָר שָׁנָה. הַוִּכּוּחַ עָקָר

באור השמש השוטף והמסנוור דרך חלון הרכבת הכל מסביב נראה מכוסה אבק לבן. סיפור קצר

דיאלוג פנימי מתקיים מתחת לפני השטח בתוכנו – אינטראקציה בין אנרגיות שונות, רגשות מתחלפים, תנועה בין מצבי רוח, ומצבי תודעה

תקווה תַּחֲזִיק חָזָק זֶה רַק עוֹד שֶׁבֶר חוֹלֵף זוֹ יְרֻשָּׁתִי, סְדָקִים מְהַדְהֶדִים בְּתוֹכִי תַּחֲזִיק, אַל תַּרְפֶּה, אַל תְּפַנֶּה עֹרֶף. הֱיֵה שָׁם גַּם כְּשֶׁסּוֹעֶרֶת גַּם כְּשֶׁמְּדַמֶּמֶת