א.ב יהושע: "כדי להבין את המרכיבים העמוקים של זהות לאומית יש לבחון את הביטויים האמנותיים שלה"

כאשר ראיתי את הפרסום של הבית לאמנות ישראלית על פתיחת הקורס "מגדר וזהות אצל אמנים פלסטיניים עכשוויים" הבנתי שאני חייב להירשם לו, והייתי ממליץ גם לישראלים אחרים, ותהיה נטייתם הפוליטית אשר תהיה, ותהיה תקוותם הפוליטית אשר תהיה, להירשם גם הם לקורס הזה. 

לכך יש לפחות שלוש סיבות: 

1. יהיה ההסדר הפוליטי בינינו לבין הפלסטיניים אשר יהיה: הפרדה או סיפוח, שתי מדינות או מדינה אחת, אוטונומיה כזו או אחרת, ברור לכולנו ששני העמים הללו בפועל יהיו במגע מתמיד ורציף. מדינת ישראל של הקו הירוק למרות שהיא מכריזה על עצמה כמדינה יהודית במקום מדינה ישראלית, היא כבר בפועל מדינה דו לאומית. ובדו לאומיות הזאת נוכחנו בבירור בתקופת הקורונה כאשר פלסטינים טיפלו ביהודים ויהודים בפלסטינים, כאשר בקרב כוחות הביטחון ששמרו על הבידוד וההפרדה היו גם דרוזים ופלסטינים.

2. כדי להבין את המרכיבים הפנימיים והעמוקים של זהות לאומית כלשהי יש צורך לבחון את הביטויים התרבותיים והאמנותיים שלה. ואכן כדי ששני העמים הללו שנמצאים במגע הדדי אינטנסיבי יכירו את הרבדים העמוקים של זהותם, יש צורך לעבור לא רק דרך הצהרות המנהיגים או ניתוחים פוליטיים והיסטוריים אלא גם דרך האמנות. בעוד שלפלסטינים יש מגע דרך ידיעת העברית עם הביטויים האמנותיים היהודים בישראל, ספרות, תיאטרון, קולנוע ועוד. הרי אי ידיעת הערבית חוסמת ליהודים הישראלים את המגע הישיר והעמוק עם הזהות הפלסטינית.

"בעוד שלפלסטינים יש מגע דרך ידיעת העברית עם הביטויים האמנותיים היהודים בישראל, ספרות, תיאטרון, קולנוע ועוד. הרי אי ידיעת הערבית חוסמת ליהודים הישראלים את המגע הישיר והעמוק עם הזהות הפלסטינית"

3. לפיכך, הכרה ומגע עם האמנות הפלסטית הפלסטינית, באמצעות מומחים ואנשי מקצוע מוסמכים, פותחת עבור הישראלים חלון נוסף אל עומק הזהות הפלסטינית, על מאבקיה הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. לכן, זאת הזדמנות לכל מי שרואה את עתידו וזהותו במולדת המשותפת שלנו ושלהם, להעמיק את ידיעתו, לוותר על אשליות מצד אחד אבל מצד שני לגלות מסילות משותפות.

על החתום,
א.ב.יהושע