שר התרבות חילי טרופר בראיון מיוחד לבית לאמנות ישראלית: "אני לא פוסל מודל של כניסה חינם למוזיאונים"

זה היה שבוע מורכב ומטריד עבור עולם התרבות בישראל: עם ההודעה על שובן של ההגבלות מאות אלפי אמנים, יוצרים ועובדים בעולם התרבות בישראל החזיקו את הראש בייאוש ושאלו – איך ממשיכים מכאן. בשונה מאולמות אירועים או מועדוני הופעות, המשך פעילותם של המוזיאונים לא עומד תחת איום סגירה. למעשה, בטבלת סיכוני ההדבקות בנגיף הקורונה שפרסם משרד הבריאות מוקמו המוזיאונים בצד הבטוח של הטבלה – סיכון נמוך. אין זה אומר שהם לא יספגו הפסדים ופגיעה נוספת בפעילות שכן אירועים לא יוכלו להתקיים וגם כך העולם המוזיאלי מלקק את פצעיו ומשווע להכנסות, פיצויים וקהל, כפי ששיתפו אותנו טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות, ועידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל, בראיונות קודמים במסגרת מעקב בית לאמנות ישראלית אחר מצב המוזיאונים. 

כניסתו של חילי טרופר לתפקיד שר התרבות והספורט התקבלה על ידי עולם התרבות והאמנות בחיוב, ובעיקר בתקווה לשיח פורה שהיה חסר, לתחושת רבים, בימיה של מירי רגב כשרת התרבות, אז נרשם קרע בין אמנים רבים ובין משרד התרבות. עם כניסתו לתפקיד, טרופר החל בסדרה של ביקורים בשטח, "הגעתי לבקר בביאנלה במוזיאון ארץ ישראל", הוא מספר לבית לאמנות ישראלית, "נהניתי והתרגשתי לראות את היצירות המדהימות של היוצרים הישראלים. אני נהנה לבקר במוזיאונים ולראות את המיצגים ובהחלט שמח על כך שבתפקיד שר התרבות יש לי את ההזדמנות להגיע בתדירות גבוהה אל המוזיאונים".

זהו, שלא אל כולם אפשר להגיע. הנה, מוזיאון ישראל עדיין סגור. מעמדו הוא של המוזיאון הלאומי מה שמחייב לדעתי את הנגשתו לציבור, אתה לא חושב כך? סגירתו היא סימבולית, איך משרד התרבות יוכל לסייע למוזיאון כדי להוביל לפתיחתו?

"אני מודע למצוקה אליה נקלע מוזיאון ישראל בעקבות משבר הקורונה. הצוות המקצועי של המשרד נמצא בקשר ישיר מול מוזיאון ישראל בניסיון למצוא פתרון שיסייע לו לפתוח את שעריו וכמו כן, לחזור לשגרה ולצאת מהמשבר אליו הוא נקלע. חשוב לציין כי מוזיאון ישראל גם כיום הוא המוזיאון שנתמך בתקציב הגבוה ביותר על ידי משרד התרבות והספורט בשל מעמדו הייחודי שחשוב לשמור עליו". 

מוזיאון ישראל הוא לא היחיד שנשאר סגור או משלם מחיר כבד. השבוע פורסם על סגירת מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות בתל אביב מה שהוביל למחאה ברשת, עובדי מוזיאוני המדע של ישראל יצאו גם כן להפגין השבוע משום שהם לא יכולים לפתוח שערים בגלל ההנחיות שמחריגות את מוזיאוני המדע. דווקא בימים של חופשת הקיץ – המוזיאונים לא יכולים לתת מענה לילדים ולנוער למרות שהמוזיאון הוא משאב חינוכי מהמעלה הראשונה. למעשה, מוזיאון לא יקבל מעמד של מוזיאון מוכר אם אינו מעסיק רכז חינוך. 

כאיש חינוך – כיצד תגדיל את מספר התלמידים המבקרים במוזיאון? האם תנסה לשנות את ההחלטה ההיסטורית שתמיכות המנהל הפדגוגי בפעילות חינוך אינו כולל מוזיאונים לאמנות ובכך מחריג תחום כה משמעותי כמו חינוך לאמנות?

"אני רואה ערך עצום בחיבור בין מוזיאונים לבין ילדים ובני נוער. יש בכך ערך חינוכי חשוב וחיבור של קהל צעיר לעולמות של יצירה ואומנות. ספציפית לגבי הסוגיה הזאת אני חושב שנכון לבחון אותה ואני אשתדל להגיע לכך בקרוב".

בשעתו היה ניסיון לייצר מודל כניסה חינם למוזיאונים ליום אחד בשבוע או בראש חודש – המטרה היתה לחשוף קהלים חדשים למוזיאונים. עובדה היא שכאשר בימי חג המוזיאון הוא חינם – הוא גדוש במבקרים. האם משרד התרבות יחשוב על יוזמה שכזו ויפצה כמובן את המוזיאונים בגין ירידה בהכנסה לטובת חינוך מוגבר לביקורים במוזיאונים? 

"בימים אלו בהם עולם התרבות נסגר בשנית וקיבל מכה קשה, אנחנו עובדים על צעדים משמעותיים כדי לעודד כמה שיותר אנשים להגיע אל המוזיאונים. אני לא רוצה להתייחס ספציפית לגבי כניסה חינם, אבל אני בהחלט לא פוסל אפשרות כזאת. בראש ובראשונה אנחנו רוצים להחזיר את האנשים למוזיאונים. זו הזדמנות נוספת לומר עד כמה יש צורך בחיי תרבות. אני סבור כי התרבות היא אינה מותרות, אלא צורך קיומי בתוך חברה".

ומה לגבי ייצוג בעולם המוזיאולי? ידוע לך שבישראל אין עדין אף מוזיאון ערבי מוכר? כשבית לאמנות ישראלית פרסם קורס על אמנות פלסטינית עכשווית – הוא זכה לקיטונות של רעל במדיה החברתית מגורמים קיצוניים בחברה. ללא ספק נדרש גם חינוך יסודי נגד גזענות ובעד אמנות המיעוטים. האם יש תכנון לסייע למוסדות במגזר הערבי להגיע למעמד של מוזיאון מוכר תוך כדי מתן תמיכה ראויה? 

"אנחנו רואים בתרבות זכות בסיסית שמגיעה לכל אדם ללא קשר למקום בו הוא גר או גדל ולציבור אליו הוא משתייך. המשמעות היא שכספי התמיכה מגיעים לכל פלח באוכלוסייה ועם זאת, ברור שנדרש מהלך משמעותי לחיזוק והקמה של מוסדות תרבות וביניהם מוזיאונים של החברה הערבית".

"אנחנו רואים בתרבות זכות בסיסית שמגיעה לכל אדם ללא קשר למקום בו הוא גר או גדל ולציבור אליו הוא משתייך. המשמעות היא שכספי התמיכה מגיעים לכל פלח באוכלוסייה ועם זאת, ברור שנדרש מהלך משמעותי לחיזוק והקמה של מוסדות תרבות וביניהם מוזיאונים של החברה הערבית"