המלצות הקריאה של ד"ר סמדר שפי

לקראת הקורס החדש "בחיפוש אחר (אי) יציבות" שיעסוק במרחב באמנות הישראלית, משתפת ד"ר סמדר שפי, המרצה המובילה את הקורס, רשימת קריאה מומלצת ומשובחת
סמדר שפי המלצות קריאה לקורס
תמונה של בית לאמנות ישראלית

בית לאמנות ישראלית

ספטמבר 2025. צילום סמדר שפי: שהם אפרתי

"יש מרחבים בכל הגדלים ומכל המינים, לכל שימוש ולכל מטרה. לחיות, פירושו לעבור ממרחב אחד למשנהו, תוך השתדלות מרבית שלא להתנגש" (ז'ורז' פרק)

לקראת הקורס החדש "בחיפוש אחר  (אי) יציבות" משתפת ד"ר סמדר שפי, המרצה המובילה בקורס, המלצות קריאה משובחות.

מוזמנים לעקוב אחרי הרשימה ולהצטרף לקורס הייחודי שעוסק במרחב באמנות הישראלית – במרחב הפיזי, הביתי, העירוני, המטאפורי, והמדומיין – קטלוג של מרחבים במקום שגבולותיו נמצאים בחוסר הגדרה מתמדת, או אם נרצה מוגדרים כל העת מחדש. הנזילות במושגים בין מקום (על הקונוטציות הדתיות) ומרחב (על הקונוטציות הפוליטיות והאדריכליות) תיבחן שוב ושוב וכך גם החוטים המקשרים בין פרטי-אינטימי לקולקטיבי והלאומי. נקודת המוצא תהיה המעבר ביניהם.

הקורס יפתח בתאריך 28 באוקטובר 2025 בלמידה מקוונת דרך זום ויכלול 6 הרצאות מקוונות, בהן שפי תארח את האמנים בעז נוי ופרופ' שרון יערי להרצאות אורחות. וכן יתקיימו שני סיורים מיוחדים בת"א בהובלתן של שפי ושל פרופ' יעל מוריה.
אירוע פתיחת הקורס: הקרנת אונליין של הסרט "מקומות הבריחה" מאת ז'ורז' פרק. ההקרנה באדיבות המכון הצרפתי בישראל. הקליקו להרשמה.

 ז'ורז' פרק, חלל וכו': מבחר מרחבים. תרגום: דן דאור ואוולין עמר 1974, 1998.

ז'ורז' פרק, החיים הוראות שימוש. תרגום: עידו בסוק, 1978, 2005.

ז'ורז' פרק נולד ב-1936 בפריז לזוג מהגרים יהודים מפולין. אביו, שהתנדב לצבא הצרפתי, נהרג ב-1940. אמו נרצחה באושוויץ ב-1943. פרק פרסם רומנים, ספרי הגות, מחזות ותסכיתי רדיו. הוא היה חבר בקבוצה הספרותית OuLiPo והתפרנס, בין השאר, מכתיבת תשבצים. מאז מותו ב-1982 הולך וגדל העניין בז'ורז' פרק וביצירתו הענפה, והוא נחשב כיום אחד הסופרים הצרפתים החשובים של המחצית השנייה של המאה העשרים. בשנת 1984, כמחווה לסופר, הוענק לכוכב הלכת הקטן מס' 2817 השם "פרק".

בשנת 1978 פרסם פרק את עבודתו החשובה ביותר, "החיים הוראות שימוש", וזכה בפרס הספרותי 'מדיסיס'. 99 הפרקים ביצירה זו נעים כמו פרש על לוח שחמט, בתוך תרשים של בניין דירות פריזאי. עלילת הספר מתרחשת בין חללי המגורים וחדרי המדרגות של הבניין ומתארת את חייהם של דייריו. הצלחת 'החיים – הוראות שימוש' אפשרה לפרק לעזוב את עבודתו ולעבור לכתיבה במשרה מלאה.

אירוע פתיחת הקורס החדש אודות מרחבים באמנות ישראלית יתקיים בתאריך 16.10 יכלול הקרנה של הסרט "מקומות הבריחה" “Les Lieux d’une fugue” מאת ז'ורז' פרק (צרפתית, כיתוביות בעברית). הסרט הקצר (41 דקות) מבוסס על ספרו "מקומות הבריחה" וצולם בבימויו של פרק במצלמת 16 מ״מ בקיץ 1976. ההקרנה באדיבות המכון הצרפתי בישראל. דברי הקדמה: ד"ר סמדר שפי, המרצה בקורס.

>> הרשמה לאירוע <<

סייקה מורטה, בשולי הנוחות. תרגום: עינת קופר 2019

קֵייקוֹ פוּרוּקוּרה אף פעם לא התאימה. לא למשפחה שלה, לא לבית־הספר, ולא לילדים בני גילה. בגיל 18, כשהיא מתחילה לעבוד בחנות נוחות, היא מבינה לראשונה בחייה מה מצופה ממנה וחשה שלווה וייעוד. בעוד המנהלים, העובדים והלקוחות הולכים ובאים, קייקו נשארת על משמרתה בחנות 18 שנה ברציפות. היא שמחה בחלקה, אבל משפחתה וחבריה פחות: הם סבורים שהגיע הזמן שסוף כל סוף תמצא לעצמה בעל ובמקביל תפצח בקריירה שהולמת את גילה. קייקו, שמבינה את העולם בדרכה, בוחרת גם את הדרך להתמודד עם הלחצים המופעלים עליה.

לחנות הנוחות יש מדריך כתוב שבו מתוארים בפירוט כל נוהלי החנות. התוויית ההנחיות הברורה מאפשרת לקייקו להשתלב היטב בעבודת החנות. היא מזדהה עם מטרות החנות, שואפת למלא את כל ההוראות בדיוק ובשלמות ובעלת מוטיבציה גבוהה לעמידה ביעדי המכירה שמציבה הנהלת רשת חנויות הנוחות. היא מפתחת הזדהות גופנית עם הפעילות בחנות ומתארת את רגישותה לצלילי החנות בפתיחת הספר: "כל הצלילים מתערבבים לקול של חנות נוחות, וקול זה מלטף את עור התוף שלי כל הזמן".

סַיַיקָה מוּרַטָה, מהסופרות היפניות הבולטות בנות זמננו, משרטטת בספרה זה דיוקן בלתי נשכח של אישה, ומביטה באירוניה חדה על תרבות העבודה והלחצים החברתיים המופעלים על הפרט. הספר שיצא לאור ב-2016, זכה באותה שנה בפרס אקוטגאווה (אנ') וזכה להצלחה מסחרית גדולה ביפן. ב-2018 הוא תורגם לאנגלית ובשנת 2020 תורגם לעברית בידי עינת קופר ויצא לאור ב"סדרה הקטנה" של הוצאת כתר. "בשולי הנוחות" זיכה את מורטה בפרס אַקוּטַגאווה היוקרתי ונבחר לרשימות הספרים הטובים ביותר לשנת 2018 על ידי 'הניו־יורקר', 'בוסטון גלוב', 'מיניאפוליס טריביון', 'אמזון' ואחרים.

>> קריאה באתר עברית <<

וולטר בנימין, כרך א המשוטט. תרגום: דוד זינגר, 1992

דמותו הרוחנית של וולטר בנימין מצטיירת בספר זה בצדדיה העיקריים: כארכיאולוג של העידן המודרני ברוח החשיבה הדיאלקטית; כמבקר ותיאורטיקן של הספרות ברוח התפיסה המטריאליסטית; כפילוסוף של הלשון וההיסטוריה ברוח המסורת המיסטית-המשיחית.

בתורת מבוא למבחר מובאים בכרך הראשון כתבים, שעם כל עיבודם הססגוני והספרותי אין לפקפק בזיקותיהם הביוגרפיות. באמצעות כתבים אלה יוכל הקורא להתוודע אל ולטר בנימין כאדם וכיוצר כאחד: שכן עדות הם גם לרקע ולמציאות החברתית שמחברם גדל ופעל בה וגם ליכולתו לעבד את נסיונותיו במציאות הזאת לכלל ביטוי מדויק ואובייקטיבי שהאני הפרטי נסוגו ממנו לחלוטין.

אורלי קסטל-בלום, ביוטופ, 2022

מר ז'וזף שימל – פרנקופיל, לוּזר שפוטר מעבודתו כמורה מן החוץ בחוג הכושל לתרבות צרפת באוניברסיטה – הולך ומסתגר בהישג הנדל"ני שלו, דירה במרכז ההמולה התל־אביבית בלב פקק תנועה נצחי, שבה הוא מוגן היטב בין חפציו ושכיות־החמדה שלו, תוך השתקה של החוּץ וחסימת מראותיו וזיהום האוויר שבו.

הוא חי חיים שבהם "המשימה היחידה שהוא מטיל על עצמו כאדם היא לגור, עם כל תחזוקת הבית ותכולת הבית הכוללת גם אותו"; לדידו הבית הוא־הוא מהות הקיום, "מה שיש לך בחיים הוא מה שיש לך בבית ומה שיש לך בחנייה של הבית". 

'ביוטופ' מזמן לנו אנטומיה מבריקה של האבסורדים של 'הזהות הנדל"נית', תופעה ישראלית מובהקת, הנצבעת כאן בגוני הפואטיקה הקסטל־בלומית. בסופו של דבר הופך האנטי־גיבור חדל־האישים של 'ביוטופ' לדמות מעוררת אהדה, שתהפוכותיה נוגעות ללבנו, וגם בזכותו מצטרף הרומאן לשורה הראשונה של ספריה הבלתי־נשכחים של קסטל־בלום.

>> לקריאה באתר עברית <<

גסטון בשלאר, הפואטיקה של החלל. תרגום: מור קדישזון, 2020

"נשמתנו היא בית. וכאשר אנו נזכרים בבתים, בחדרים, אנו לומדים לשכון בתוך עצמנו. ניתן לראות זאת כבר עכשיו, דימויי הבית צועדים בשני הכיוונים: הם נמצאים בתוכנו בה–במידה שאנו נמצאים בתוכם." (גסטון בשלאר, הפואטיקה של החלל)

הפואטיקה של החלל, מספריו המוכרים והאהובים של גסטון בשלאר, חוקר במבט מקורי ופואטי את כל המקומות, הבתים, הנופים והחללים המקיפים את האדם – מעליית הגג ועד לקן הציפור, מהמרתף ועד למיניאטורה, חללים שמציתים את דמיוננו ומזמינים אותנו לשכון בהם.

מאז שיצא לראשונה, לפני כשישים שנה, ועד היום נקרא הספר בקרב קהלים רבים ומגוונים – לא רק פילוסופים, אנשי ספרות ופסיכולוגים, אלא גם ארכיטקטים, אמנים, קולנוענים, גיאוגרפים ועוד.

גסטון בשלאר, שהיה במקביל פילוסוף של המדע ושל הדמיון הפואטי, הוא קול ייחודי בפילוסופיה הצרפתית של המאה העשרים, קול מלא אהבת אדם ואהבת עולם הפותח בפנינו דרכים חדשות להתבוננות בעולם שסביבנו ובתוכנו. במסגרת המטאפיזיקה של הדמיון שפיתח, ביקש בשלאר להצביע על מקומה החשוב של החלימה בקשר של האדם עם העולם, וראה בדמיון הפואטי בשעת חלימה אחד מכוחות היצירה החשובים של הרוח האנושית. זהו ספרו הראשון הרואה אור בעברית.

>> לקריאה באתר עברית <<

בחיפוש אחר (אי) יציבות

מרחבים חזותיים וטקסטואליים
Facebook

תפריט נגישות