"הנושא דיבר לליבי": חלופת מכתבים בין א.ב יהושע לעידית עמיחי

24.5.2019
בולי יקר,

זכות גדולה היתה לתלמידי בית לאמנות ישראלית שבמכללה האקדמית תל אביב יפו להאזין לך הבוקר. כמי שמורגלים בדימויים חזותיים ובפרשנויות על אובייקטים אמנותיים – היתה לתלמידים חוויה חדשה לחבר את הספרות לאמנות ולהרגיש את כוחה של היצירה, גם בשתיקתה.

התנגדת לדברי האמן שראה בפעולות יומיומיות מעשה של יצירה אך מבחינתי ומבחינת תלמידים רבים גם הרצאתך היתה היום מעשה של יצירה והחיבור שלך לנושא האמנות והאמנים היה מרחיב דעת ולב. בזכות יום העיון סיפור פסיכולוגי רב רבדים שב ועלה לאחר כמעט 55 שנה. מסתבר, שהמשורר הזועף והעייף זקוק היה לא פחות ואולי אף יותר לבנו הצעיר שאמנם הוגדר כגבולי (אך מה הם הגבולות – זה שם המשנה ליום העיון אולי…) בכל אופן, לעיתים, מסתבר שגם היצירה זקוקה לקהלה לא פחות מאשר הקורא זקוק לקריאתה. 

תודה לך בולי על השתתפותך הטובה, תרמת מאד להצלחתו של יום העיון הפורשים. אודיע לך כאשר נעלה את הרצאתך שצולמה לאתר בית לאמנות ישראלית. מקווה שהחוויה היתה נעימה גם לך, ועוד תשוב ותבקר בבית לאמנות ישראלית.
בברכה חמה,
עידית

***

25.5.2019
עידית היקרה,

מכתב התודה שלך מאד יפה ועמוק בעיני. כאשר פנית אלי בבקשה להשתתף ביום העיון שלכם, לא ידעתי עליכם דבר, אבל הנושא דיבר אל ליבי. 

בשנים האחרונות אני מרגיש שהחברה הישראלית ובעיקר החלק השמאלי שלה עוסק יותר מדי בתרבות ופחות מדי באידיאולוגיה, ובעיני זאת חולשתו. בוא לא נשכח ששיאי התרבות העולמית התרחשו בין שתי מלחמות העולם, וגם לפני מלחמת העולם הראשונה, וכל העוצמה התרבותית הזאת לא הועילה כלום כדי למנוע את הזוועות שהתרחשו בחלק הכי תרבותי בעולם.

לכן אני לא נעמד אוטומטית לדום כאשר מופיעה המילה תרבות ויצירה. ואני חש שאנרגיה פוליטית ואידיאולוגית רבה וחשובה מוצאת בשנים האחרונות את סיפוקה בפעולה תרבותית או מחקרית במקום להילחם בשדה הקרב הפוליטי, שהיה תמיד חשוב לי גם בחיי הפרטיים וגם בכתיבה הספרותית שלי.

"אני לא נעמד אוטומטית לדום כאשר מופיעה המילה תרבות ויצירה. ואני חש שאנרגיה פוליטית ואידיאולוגית רבה וחשובה מוצאת בשנים האחרונות את סיפוקה בפעולה תרבותית או מחקרית במקום להילחם בשדה הקרב הפוליטי"

לא ידעתי שקיימת מין אקדמיה גדולה ומורכבת כזאת ביפו. ונדהמתי שהוויז שלי הביא אותי אל שלושה בניינים כה גדולים, מלאים יצירה ומחקר והוראה. כיוון שנותרתי בודד מאד אחר פטירתה של אשתי, שאליה הייתי קשור בכל נימי נפשי, התחלתי להיות קל יותר בהיענות לכל מיני הזמנות. וכך היה גם עם הזמנתך. אבל בניגוד לאירועים אחרים אני מרגיש שהתגלגלה אלי זכות להיות ביום העיון שלכם. 

בהרצאות המאלפות והמעמיקות ששמעתי, בקשב של הקהל שלצערי לא יכולתי להתבונן בו טוב יותר בגלל ישיבתי בשורה הראשונה. סיום יום עיון כזה במוסיקה הדתית של רוסיני היתה עבורי מתנה כה רוחנית, שאני מוכן לוותר קצת על טרונייתי האידיאולוגית.
ולך תודה על היוזמה ועל המחשבה מאחורי כל זה.

להתראות
בולי

***

26.5.2019
בולי, 

כמה התרגשתי להתעורר בבוקר ולקרוא את מכתבך היפה. 

התעוררתי מאוחר בבוקר אחרי היום המלא והארוך שהיה לי אתמול ועוד נוסף לו הסרט שלא ויתרתי בדוקאביב על ליאונרד כהן ומריאן, אהבה שבזכותה זכינו בשירים בלתי נשכחים אבל היא היתה סבוכה ורצופת משברים ופרידות ונפתרה רק ימים לפני מותה של מריאן. דמעתי בסרט והמשכתי לדמוע כשקראתי את שורות מכתבך. זכית בקשר נדיר של חיבור בנימי דמך ואני מאמינה שלמרות געגועי הפרידה הכואבים לבך טעון באהבה עמוקה שמלווה אותך גם אחרי לכתה. 

בולי, המכתב שלך כל כך יפה וחכם. האם אוכל להעביר אותו למרצים ולאנשים שהיו מעורבים בהכנת הכנס?
תודה,
עידית

***
26.5.2019

בהחלט כן, תעבירי למי שאת רוצה. אבל גם עם המכתב המקורי שלך. 

בולי

***

הקליקו לצפייה בהרצאתו של א.ב יהושע ביום העיון "הפורשים" >>