הַלֵּב הַתָּם: קורס חדש אודות ביאליק והאמנות העכשווית

באמנות הישראלית הוא נזכר לעיתים כסבא חביב שזיהה את כישרון הציור של גוטמן. בתודעה הקולקטיבית הוא זכור כנביא הזעם של "בעיר ההריגה", כמשורר הלאומי שניצב בלב קונצנזוס, כמי שהתנשא על יוצאי ארצות דוברות ערבית וכמי שכתב שירי ילדים שהפכו לנכס צאן ברזל ישראלי. בקורס חדש בבית לאמנות ישראלית נראה כיצד הצבת אמנות בדיאלוג עם מורשת החשיבה של ביאליק יצרה רגעים שיש בהם חיכוך בין הווה ועבר ותגליות על שתיהן.
avoda&melacha_00196
ד"ר סמדר שפי

ד"ר סמדר שפי

דימוי: אליהו אריק בוקובזה, עבודה ומלאכה, 2017. מהתערוכה "עבודה ומלאכה" שהוצגה בבית ביאליק אותה שנה.

"הַלֵּב הַתָּם; ביאליק | אמנות. ספרות. מקום" היא כותרת סדרת הרצאות שמתבססות וממשיכות מסע ארוך ומסועף בנהר עם מספר יובלים. ההתכוונות הבסיסית, הראשונית היא, בניסוח ביאליקי, "להביט נכוחה" – לקרוא טקסטים של ביאליק ללא מיסוך התדמיות שקיבלה דמותו לאורך השנים. 

באמנות הישראלית הוא נזכר לעיתים כאותו סבא חביב שזיהה ראשון את כישרון הציור של גוטמן. בתודעה הקולקטיבית הוא זכור כנביא הזעם של "בעיר ההריגה, כמשורר הלאומי שניצב בלב קונצנזוס, כמי שהתנשא על יוצאי ארצות דוברות ערבית וכמי שכתב שירי ילדים שהפכו לנכס צאן ברזל ישראלי. בהרצאות נראה כיצד הצבת אמנות בדיאלוג עם מורשת החשיבה של ביאליק – בשירים, במסות ובסיפורים יצרה רגעים שיש בהם חיכוך בין הווה ועבר ותגליות על שתיהן. 

ההצבה בתוך הבית ההיסטורי, "בית ביאליק", מהיפים שבבתי תל אביב, יצרה אלטרנטיבה לציר הזמן הכרונולוגי הלינארי בו אמנות עכשווית מוצגת בדרך כלל. המפגש גילה קליידסקופ קריאות ביצירתו הספרותית והאינטלקטואלית וכן בעשייתו כאיש ציבור. המפגש עם מורשת ביאליק היה נקודת מוצא למסעות פנימיים, למישוש דפנות חלל המחשבות ובחינת המרחק שבין הסמוך והיציב למצב של מעבר, של ביניים. 

יצירתו של ביאליק, איש אשכולות שהיקף עשייתו כמסאי וכעורך מעוררת השתאות, לא פחות מעבודתו הספרותית, מצליחה לנגוע בעצבים חשופים מעבר לזמן. לאורך השנים נוצרו איזונים שונים בין העבודות העכשוויות לבין ההשראה מביאליק ומהבית: לעיתים התוודעות האמניות או האמנים למקום החזירה אותם לעבודות מוקדמות ולגילוי זיקות ורגישויות משותפות. במקרים אחרים הייתה ההזמנה להציע עבודה לתערוכה הזיק שהוביל ליצירה או קבוצת יצירות חדשה.

"הַלֵּב הַתָּם; ביאליק | אמנות. ספרות. מקום" היא סדרת הרצאות שמתבססות וממשיכות מסע ארוך ומסועף בנהר עם מספר יובלים. ההתכוונות הבסיסית, הראשונית היא, בניסוח ביאליקי, "להביט נכוחה" – לקרוא טקסטים של ביאליק ללא מיסוך התדמיות שקיבלה דמותו לאורך השנים"

אסתר כהן, רות כהן, וחציים חלומות. בית ביאליק, 2021
דפנה שלום, שירת הים, מיצב וידאו וסאונד. מהתערוכה "גילוי וכיסוי" 2014
יערה צח, אנדרטה לקופץ. מהתערוכה "גילוי וכיסוי", 2014

אחת מקבוצות העבודות שנוצרה לבית ביאליק והמשיכה לסדרה מרתקת לאחר התערוכה היא עבודות בכתבי ברייל שיצרה דפנה שלום לתערוכה "גילוי וכיסוי" שאצרתי ב 2014. העניין של שלום בברייל , בעיוורון, ריתק אותי – בתערוכה הוצגה עבודת הווידאו של דפנה שלום "שירת הים" (2008). מושרת בה שירת הים בהברה עדנית (של יוצאי עדן, תימן) תוך שהיא נקראת בכתב ברייל. הסרט נוגע באמונה, המחוז שהוא מעבר למה שניתן לתאר במילים, ועוסק גם בשאלת השפה. 

כתב הברייל הוא דרך תרגום משפת הרואים לשפת העיוורים אך יש בו גם מערך חושי שונה שנפתחים בו שבילים אחרים להבנת העולם והכרתו. בהקשר של ביאליק ההברה המיוחדת בה הוא מושר מקבלת משנה חשיבות שהרי היה זה ביאליק שתרם רבות לקבלת ההברה הספרדית, ולא האשכנזית כהברה התקנית. בבית ביאליק, לראשונה, יצרה שלום עבודות שבהן כתבה בבריל לצד שתי פסקאות ממאמרו של ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון" יצרה בעבודות ברייל משירת אמירה הס, תהילה חכימי ורועי חסן. העבודות הוצגו בספריה של ביאליק, בקומה העליונה של הבית ומתוך קשב להן עלה מצלול נסתר.

בעזרת אורחות ואורחים שיצטרפו אלי בקורס: אליהו אריק בוקובזה, יקיר בן-משה, פרופ' אריאל הירשפלד, אסתר כהן, תומר ספיר, ד"ר גדעון עפרת ואינגה פונר קוקוס, נחשוב על המקרה הפרטיקולרי של ביאליק ואמנות, על אמנות וספרות בכלל ועל ההפעלה של כל אלו בחלל בית היסטורי. החיבורים מפתיעים, הגשרים הרעיוניים המסקרנים הם כולם חלק בדיאלוג יצירתי המתנהל מעבר לזמן.

וְשׁוּב אֶעֱמֹד נִפְעָם לִפְנֵי עוֹלָם פֶּלִאי בְּטָהֳרוֹ,
גַּן נָעוּל וְחָתוּם, זָרוּעַ חִידוֹת וּפְלָאִים,
לֹא-חָלָה בָהֶם יָד וְלֹא-נִסָּה אֲלֵיהֶם דְּבַר שְׂפָתָיִם,
לְבָבִי יִמָּלֵא הָמוֹן וְתִמְהוֹן אֱלֹהִים עַל-פָּנָי,
בְּעֵינַי תִּזְרַח הַדִּמְעָה וּבְנַפְשִׁי תְּרוּעָה נֶאֱלָמָה.

(אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רוֹאֶה, ח"ן ביאליק, 1915)

**

ד"ר סמדר שפי היא בוגרת תואר שלישי בתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, ירושלים. מבקרת וחוקרת אמנות. מייסדת ואוצרת ראשית של המרכז לאמנות עכשווית ברמלה CACR. אוצרת אמנות עכשווית במוזיאון בית ביאליק משנת 2013. מובילת הקורס "הלב התם" בבית לאמנות ישראלית.

"הַלֵּב הַתָּם; ביאליק | אמנות. ספרות. מקום"

קורס חדש בהנחיית ד"ר סמדר שפי ואמנים אורחים

לקריאת כתבות נוספות במגזין של הבית >

Facebook