דורון רבינא: "עיסוק באמנות קווירית עשוי לבסס חירות חדשה"

דורון רבינא, לשעבר אוצר ראשי במוזיאון תל אביב לאמנות (2017-2020), אמן מוערך שזכה בפרסים רבים וייצג את ישראל בביאנלה בסאו פאולו (2004), עמד בראש המדרשה לאמנות של בית ברל (2009-2014) ועוד, שלח לעידית עמיחי, מנהלת בית לאמנות ישראלית, מייל שנכתב באומץ, בחכמה ובהבנה עמוקה למהותה של האמנות בכלל והקווירית בפרט – לקראת פתיחת הקורס "אמנות ורודה", שיפתח ב-25.10.22 ויכלול 12 מפגשים עם המרצים ורדי כהנא וד"ר גלעד פדבה.

הטבע וגם התקווה של האמנות היא להיחלץ ממקומות יציבים, יציבים מידיי.

בכל סוג של דבק ובכל חומר יציקה, יש רכיב כזה או אחר שאחראי לקרישה. רכיב כימי שיביא את מה שנע ונוזל, את מה שאין לו גבול או צורה, למצב בו הוא קבוע, יציב, סטאטי. אחרת הדבק לא ידביק והיציקה לעולם לא תתקבע.

בפצע פתוח, תאי הקרישה שבדם נרתמים מיידית לעצור את הדימום, לעצור את השטף, להחזיר את המערכת לקדמותה.

גם לאמנות, כמושג וכתחום, כשדה-מחשבה ופעולה, יש חומרי קרישה, רק שהם לא מרפאים פצעים, הם מונעים פצעים. ולא רק את הפצעים הם מונעים, אלא גם את ההרפתקאות והסיכונים שעלולים להביא לאיזה פצע פוטוגני, שיש בו לא רק כאב אלא גם עדות לאומץ ולקיחת סיכון.

חומרי הקרישה האלה יודעים להציע לאמנות, כמו כל חומר קרישה, את הקבוע היציב והסטאטי. אני יכול למנות כמה מהחומרים האלה: כסף, שמרנות, פחד, עצלנות מחשבתית, מנייריזם ועוד ועוד. כל הרכיבים שמסכנים את האמנות כמקום חי, זז, משתנה, בלתי ניתן לעצירה, לקרישה.

כל הדימויים והמטאפורות הסבוכות האלה נועדו לומר משהו פשוט: מחזור הדם של האמנות הוא דבר שיש להסעיר אותו, להתל, לערער, להפתיע, לחבל, לשנות תדיר כדי שמה שזורם בעורקיו יהיה חי באמת וחדש באמת. מלא בחמצן. הזדמנויות הניוון פרושות על כל שעל.

"הדימויים והמטאפורות הסבוכות האלה נועדו לומר משהו פשוט: מחזור הדם של האמנות הוא דבר שיש להסעיר אותו, להתל, לערער, להפתיע, לחבל, לשנות תדיר כדי שמה שזורם בעורקיו יהיה חי"

אחד האמצעים היעילים לזהות את חומרי הקרישה של האמנות, את איי הקיבעון המחלחלים אליה וגם את אלה שהיא מייצרת בעצמה, הוא להתבונן על מה שהפוך לקרישה. את מה שיש לו איכות מפוררת, מפרקת, את מה שיש בו תנועה ואי יציבות.

אמנות קווירית ומושג הקוויר כשלעצמו, מכילים את מה שאנחנו מבקשים מאמנות, אפילו תובעים ממנה: לערער על הגדרות, להציע מושגים המאתגרים את הסדר הקיים, להסיע מושגים וזהויות באופן נזיל ודינאמי יותר מהסדרים הבינאריים של נכון ולא נכון, תקין ולא תקין, פורה ולא פורה ועוד.

במילים אחרות יסודות שמאפיינים את האפקט הקוויריות על העולם, ובעולם, דומים באופן מובהק ליסוד החי והמפכה של האמנות כתחום שמאפשר לנו להשתנות, להיות אחרים לעצמנו לאחר המפגש איתו. אמנות ובמקביל מחשבה קווירית, יודעות להציע לנו מבט שבו התניות, קונבנציות, חוקיות והרגל הם דבר חשוד או לפחות לא האפשרות היחידה.

עיסוק באמנות קווירית עשוי לבסס חירות חדשה במגע עם האמנות ובמגע עם עצמנו, כיוצרים או כצופים. זהו אחד המקומות המייצרים ידע חדש ומרחיבים את מנעד האפשרויות האנושיות בעולם. אמנות נובעת מהאנושי והיא תמיד על האנושי. אנחנו רק צריכים להרבות את הכלים הנחוצים להבין מה זה אומר.

"עיסוק באמנות קווירית עשוי לבסס חירות חדשה במגע עם האמנות ובמגע עם עצמנו, כיוצרים או כצופים"

איך המושג הזה, על פירוק ההגדרות וההסעה של מושגים וזהויות באופן נזיל יותר מהמקובל דומה בדיוק למה שאנחנו מבקשים מהאמנות, אפילו תובעים מהמפגש עמה.

אני חושב שהתקווה של האמנות היא להיחלץ ממקומות יציבים, יציבים מידיי.

בהצלחה עם הקורס החשוב "אמנות ורודה", אצטרף לשומעים.

דורון רבינא