שרון פוליאקין: "אני עושה הדפס בדיוק באותה הדרך שרמברנדט או גויה עשו הדפס"

ימין ושמאל

השפה הייחודית של טכניקת ההדפס לובשת צורות ומבעים חדשים באמנות העכשווית, "האלמנט של שחור לבן מעניין אמנים עכשוויים ויש הרבה עיסוק בו בקרב אמנים אפרו אמריקאים שמתעסקים במאפיינים של השחור כנגטיב ופוזיטיב, ימין שמאל, וכן הלאה. זה אינהריטי לטכניקה. יש בניו יורק סדנת הדפס של נשים אפרו אמריקאית שיוצרות הדפסים. כלומר, אנחנו רואים שנוצרות הרבה תופעות תרבותיות סביב ההדפס, שנוגעות במגדר, מדע או כלכלה".  

גם העבודה הידנית של ההדפס בעולם של הדפס דיגיטלי מקבלת מקום חדש, אומרת פוליאקין, "אין מה להשוות את הטכנולוגיה שהייתה בעולם של גויה לטכנולוגיה שיש לנו היום, מצב שבו יש רשתות חברתיות ובשנייה אפשר להפיץ ולשכפל דימוי וכל אחד יראה אותו דבר. לכן, כיום העבודה הידנית של ההדפסה וההתייחסות האישית בונה לעצמה מקום מיוחד. זאת טענה שנשענת על הספר של וולטר בנג'מין על "האמנות בעידן השעתוק הטכני" ובו הוא מדבר על ההילה של ההדפס ואיך הוא משנה מעמד לאורך ההיסטוריה". 

גם השוק הגלובלי-קפיטליסטי שינה את מעמדו של ההדפס. 

"מאז המהפכה התעשייתית וההתפתחות הטכנולוגיות נוצר איום על המדיום של ההדפס. היתה תקופה שהיתה נפילה גדולה בשוק של ההדפס בגלל העניין הכלכלי,  הרי ברגע שאפשר להדפיס כמה שרוצים בתוך השוק הקפיטליסטי זה מוריד את הערך של הדבר". 

על אותו משקל של כיסא מאיקאה שאפשר לייצר בלי סוף ולמצוא בכל פינה בעולם.

"אז מה בכל זאת מפריד את ההדפס האמנותי מכיסא באיקאה? לכאן נכנסת מערכת שלמה של כלכלה ומסורת של סדרות. כשאמן עושה הדפס הוא בעצם ממספר את ההדפסים וחותם עליהם וברגע שהסדרה סגורה וחתומה, למשל יש שמונה הדפסים – אז משמידים את הפלטה". 

איך משמידים את הפלטה? 

"פיקאסו היה קודח בפלטה, למשל, אמנים אחרים היו חותכים את הפלטה. ויש גם טכניקות שמבוססות על ההבדל בין ההדפסים, כמו למשל מונו פרינט, שיש לה הרבה עקרונות הדפסיים כמו מעבר מפלטה לנייר וימין ושמאל. במונו פרינט כל הדפס יוצא אחר. הרבה שנים אתגר אותי איך אני עושה סדרה של תחריט, ממספרת אותה, ובכל זאת כל אחד מההדפסים בסדרה מקבל טוויסט ונוצר מתח בין ההדפסים בסדרה". 

איך עושים טוויסט כזה?

"למשל, מיכל נאמן שעשתה כמה הדפסים בסדנת ההדפס בירושלים, יצרה מטריצה של הדפס שהייתה מרוצה ממנו. אנחנו הדפסנו את הסדרה וכשסיימנו היא לקחה צבעי מים ושמן מדוללים והשפריצה על העבודות. ברור שכל השפרצה כזאת של צבע לא יכולה להיות זהה ובעצם יש שם נגיעה ידנית. ההדפס בסוף הוא ידני וגופני בשונה מהרבה פעולות שאנחנו עושים היום בלחיצת כפתור. בהדפס המלאכה הפיזית היא משמעותית, זה מעניין. בעצם, כשחושבים על זה אפשר גם לחשוב על המלאכה של ההדפס כמעשה של פרפורמנס".