בית לאמנות ישראלית
ספטמבר 2024 I דימוי: מרים כבסה, ללא כותרת, 1996
"מעבר לעובדה שמדובר באחד העשורים המסעירים והעירניים באמנות הישראלית ובמגע שלה עם העולם, אחת הסיבות שמצדיקות מבט מאוחר על שנות התשעים היא לראות מה השתנה פה", כותב פרופ' דורון רבינא לקראת פתיחת הקורס החדש "הווה מתמשך: אמנות בישראל בשנות ה-90" שיפתח בחודש נובמבר הקרוב. "מה קרה למושגים דימוי, גלובליזם", שואל רבינא, "או אפילו למושג ערכים, למושגים מדיה ותקשורת מאז אותו עשור בו עלה לאוויר, למשל, ערוץ 2.
"על רקע הבידוד התרבותי בו נמצאת ישראל בימים אלה נראה לי פורה ואולי גם אקוטי להתבונן על עשור שמאופיין בהיפתחות מקסימלית וסימולטנית אל העולם. או להציב מול הדומות, כמעט אחידות, השוררת בין המופעים האמנותיים והתרבותיים בהווה – תוצר של תהליכים כלכליים-תרבותיים – את אחד העשורים שמאופיינים בפרסונות אמנותיות מובהקות, שונות וייחודיות.
"מול השבר בו אנו נמצאים כיום, מעניין להביט איך אמנות פורחת תחת מושגים של תקווה לגבי העתיד (הסכמי אוסלו) וגם מה ביטויי הנכזבות של אותה תקווה. אמני שנות התשעים, אלה שהפציעו כאמנים צעירים באותו עשור, הם היום דמויות מרכזיות בקאנון הישראלי, ומקומם בהיסטוריה של האמנות הישראלית מנוסח ושריר. והם עדיין כותבים את עתידם ואת עתיד תלמידיהם באקדמיות לאמנות. כלומר, השפעתם על ההווה פעילה וניכרת. לכן, מעניין להתבונן עליהם גם כנתח מהעבר שיש לו דריסת רגל מכוננת בהווה".
בין האמנים והאמניות אשר יעמדו במרכז ההרצאות בקורס החדש: סיגלית לנדאו, גיא בן נר, אבנר בן גל, תמרה מסל, מרים כבסה, עדי נס , הילה לולו לין, אוהד מרומי, תמרה מסל, יוסי ברגר, יהודית סספורטס, ואחרים. האמן גיל שני יתארח בקורס להרצאה אורחת.
לקראת פתיחת הקורס נקיים סיורי אמנות החוזרים אל שנות ה-90 באמנות הישראלית דרך גוף העבודות של מרים כבסה, סיגלית לנדאו, ביקור בגלריה גורדון ובגלריה שגב. הקליקו לעמוד הסיורים.
"שנות התשעים, עשור אחרון של מאה ושל אלף, התאפיינו בארץ בפריחה תרבותית על רקע אופוריית הסכמי אוסלו וחלום המזרח התיכון החדש ובהיפתחות וסימולטניות תרבותית ביחס לעולם.
"אותו עשור ייזכר תמיד גם כרגע הנכזב של כלכלת התקוות הזו, רווי בחרדה קיומית של מפנה מאה, ממוסגר בשתי אינתיפאדות ונחצה באירוע המכונן והמערער של רצח ראש ממשלה.
מול השבר בו אנו נמצאים כיום, מעניין להביט איך אמנות פורחת תחת מושגים של תקווה לגבי העתיד (הסכמי אוסלו) וגם מה ביטויי הנכזבות של אותה תקווה".
אודות הקורס החדש "הווה מתמשך: אמנות בישראל בשנות ה-90"
הקורס יעסוק באחד העשורים המסעירים בהיסטוריה של האמנות הישראלית, עשור שהוליד דמויות ייחודיות, מקוריות ומשפיעות, העומדות גם כיום, לאחר שלושים שנה, במרכז העשייה האמנותית בישראל כמו: אבנר בן גל, גיא בן נר, יוסי ברגר, מרים כבסה, סיגלית לנדאו, תמרה מסל, אוהד מרומי, עדי נס, יהודית סספורטס, ואחרים.
שנות התשעים, עשור אחרון של מאה ושל אלף, התאפיינו בארץ בפריחה תרבותית על רקע אופוריית הסכמי אוסלו וחלום המזרח התיכון החדש ובהיפתחות וסימולטניות תרבותית ביחס לעולם. אותו עשור ייזכר תמיד גם כרגע הנכזב של כלכלת התקוות הזו, רווי בחרדה קיומית של מפנה מאה, ממוסגר בשתי אינתיפאדות ונחצה באירוע המכונן והמערער של רצח ראש ממשלה.
זהו העשור שבו נטמעו באמנות בישראל שדות השיח הפוסטמודרניים באופן המובהק ביותר, בדמות עיסוק נרחב בפוליטיקה של זהויות, פמיניזם, מזרחיות, הומוסקסואליות, עיסוק בגוף בהקשריו הנמוכים והבזויים ועיסוק ביקורתי במבני הכוח של השדה, יחסי אמנות וממון, יחסי אמנות ועיצוב, טכנולוגיה, פוליטיקה וארכיטקטורה. זהו גם העשור שמסמן את חזרתו של הווידיאו כמדיום אמנותי מז'ורי לצד פריחה של הצילום ונוכחות גורפת של מדיום המיצב, בעיקר כזה שנוצר לחללים ספציפיים (site-specific).
הקורס יצליב את שהתרחש באמנות בישראל במהלך עשור זה עם תהליכים בשדה האמנות הבינלאומי, יפנה מבט אל היחסים השושלתיים בינו לבין אמנות שנות ה-70, יבחן תערוכות מרכזיות שהוצגו בו ויפנה מבט אל אמנים שהפציעו במהלכו וניסחו יחד את אחד הפרקים הסוערים בהיסטוריה של האמנות בישראל.
מרצה: פרופ' דורון רבינא
אורח: גיל שני
11 בנובמבר – 30 בדצמבר 2024
8 מפגשים, בימי ב' 18:00 – 19:30
למידה מקוונת דרך זום
>> הקליקו להרשמה ולסילבוס המלא <<
