המינימום הפך למקסימום, וגם הוא שוקל טון

האמנית חגית בן יקר שכטר מדברת לעצמה בקול רם, כותבת יומן מלחמה ויוצרת מעגלי חיים, טקסט ודימויים
חגית בן יקר שכטר דימוי

12.11.23

מַעֲגָל

לִבְרֹחַ לְעוֹלַם הַדִּמְיוֹן
זֶה לֹא רַק נַחֲלַת יְלָדִים
לִפְעָמִים זֶה מָה שֶׁמַּחֲזִיק
בּוֹגֵר שָׁפוּי בַּחַיִּים,
בֶּטַח אֶת הַבּוֹגֶרֶת שֶׁאֲנִי
כְּשֶׁהָעוֹלָם מִסָּבִיב
מִשְׁתַּגֵּעַ.

כְּשֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלִּי
יוֹצְאִים לָעוֹלָם
מֵהַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ,
אֲנִי תָּמִיד מְבַקֶּשֶׁת
שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל עַצְמָם.
"אַתְּ לֹא סוֹמֶכֶת עָלַי?"
"עֲלֵיכֶם כֵּן.
פָּחוֹת עַל הַמֻּכָּר וְהַיָּדוּעַ."

אִרְגַּנְתִּי מַעְגָּל
סְבִיב פֶּרַח הַחַיִּים,
הַמֻּנָּח בְּאַרְגַּז חוֹל
וּמַמְתִּין לַיְּלָדִים.
עוֹלָם וָרֹד, מָלֵא אַהֲבָה
מְחַכֶּה שֶׁיָּשׁוּבוּ
בִּ מְ הֵ רָ ה.

כסאות קרטון סביב הדפס פרח החיים

3.11.23

עַד הַיּוֹם הִכַּרְתִּי בַּעֲשִׂיָּה
כְּגַלְגַּל הַצָּלָה לַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹשָׂה מַשְׁמָע אֲנִי חַיָּה.
מְאֹד קָשֶׁה בְּחֹדֶשׁ הַזֶּה לַעֲשׂוֹת.
הַמִּינִימוּם נֶהֱפַךְ לְמַקְסִימוּם
וְגַם הוּא שׁוֹקֵל טוֹן.

2.11.23

פִּנְקְסָאוֹת הַבּוּשָׁה

הַחֹשֶׁךְ יָרַד
(הַפַּעַם מֻקְדָּם),
הָלַכְתִּי לִיְשׁוֹן
שֵׁנָה טְרוּפָה
עַל סִירָה 
בְּיָם שֶׁל בּוּשָׁה.

קָמָה בְּחֶשְׁבּוֹנָאוּת
סוֹפֶרֶת יָדַיִם וְרַגְלַיִם,
שְׁתֵּי אָזְנַיִם
וּשְׁתֵּי עֵינַיִם,
פֶּה אֶחָד.

אֲנִי שְׁלֵמָה!

מִי הִקְרִיב אֶת לִבּוֹ?
מִי הִקְרִיב אֶת נִשְׁמָתוֹ?
שֶׁפָּרְחָה וְעָפָה
לְמֶרְחָק בִּלְתִּי נוֹדָע.
לֹא נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה,
הָיָה בַּמָּקוֹם וּבִזְמַן הַזְּוָעָה.

פּוֹתַחַת פִּנְקָס
רוֹצֶה לִמְחֹק מִסְפָּרִים,
סוֹגֶרֶת פִּנְקָס
מְחַפֶּשֶׂת סְבִיבִי אֲנָשִׁים.

חוֹזֶרֶת לְסִירַת הַבּוּשָׁה
וְסוֹפֶרֶת אֵבָרִים
עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה וְהַבֹּקֶר הַבָּא.

אקריליק על קנבס והדפס לינולאום 70/40 ס"מ

1.11.23

הַבֹּקֶר חָבַשְׁתִּי עֵצִים

ו-
בָּעֹרֶף אֵין מָשׁוֹב
הָרוּחַ כְּבָר נֶעֶצְרָה
הַמַּחְסוֹם שֶׁלִּפְנֵי הָעֹרֶף
הוּא הַחֶנֶק הַנּוֹרָא.

לוֹקַחַת אֲוִיר
מְמַלֵּאת אֶת הֶחָזֶה
הוּא מִתְרוֹמֵם,
אַךְ אֵינוֹ מִתְמַלֵּא.

הָאֲוִיר הוּא פּוֹנְקַצְיוֹנָאָלִי
הַמְּאַפְשֵׁר חַיִּים.
אֵין לוֹ טַעַם וְרֵיחַ
כָּל הַחוּשִׁים כְּבוּיִים.

הֶחָזֶה סוֹחֵב כְּאֵב,
הַהוֹלֵךְ אִתּוֹ לְכָל מָקוֹם.
עֲצִירַת הַנְּשִׁימָה,
כְּבָר לֹא נִרְאֵית מַחְסוֹם.

הָעֹרֶף נִדְרָשׁ לִהְיוֹת חָזָק
כְּשֶׁהַגִּבּוֹרִים שׁוֹעֲטִים
וַאֲנִי רַק רוֹצֶה
לִרְאוֹת אֶת כֻּלָּם
חוֹזְרִים שְׁלֵמִים.

עץ חבוש. תחבושות גבס על משטח תחבושות גבס

26.10.23

כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר שִׁגְרָתִי אֲנִי מוֹרִידָה אֶת הַוִּילוֹן
מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה לְהַסְתִּיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲזָקָה
הַמַּקְשֶׁה עַל נוֹכְחוּת נוֹסֶפֶת בַּמִּטְבָּח וּבַסָּלוֹן.

מִתְעוֹרֶרֶת
לְקָפֶה שָׁחֹר, 
לְמִיגְרֵנָה
וְלַמְּצִיאוּת זָרָה
וְלֹא מְאַפְשֶׁרֶת.

הַלַּיְלָה כְּבָר לֹא מְנַקֶּה אֶת הַיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו 
וְלֹא מְאַפְשֵׁר לַבֹּקֶר לְהִפָּתַח כְּחָדָשׁ,

אֵין restart לַשִּׁלְשׁוֹם, לָאֶתְמוֹל
אֲנַחְנוּ בְּלוּלְאַת זְמַן שֶׁלֹּא מִסְתַּיֶּמֶת.

22.10.23

SEED OF LIFE

הֶחְלַטְתִּי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת
לְנַסּוֹת לִחְיוֹת בְּעוֹלָם
אוּטוֹפִּי שֶׁלֹּא קַיָּם.

אֲנִי מְדַמְיֶנֶת דְּבָרִים,
שֶׁכְּלָל לֹא הֶגְיוֹנִיִּים:
יְלָדִים, יְלָדוֹת,
נְעָרִים, נְעָרוֹת,
נָשִׁים וּגְבָרִים
רְכוּבִים עַל טַנְקִים

ו ר ו ד י ם.

מְסֻדָּרִים יָפֶה יָפֶה,
רְכוּבִים בְּסֵדֶר שֶׁכְּזֶה.
אוּטוֹפְּיָה בְּ- shit
זוֹ אוּטוֹפְּיַת הֲזָיָה
שֶׁלְּקוּחָה מִמְּצִיאוּת
שֶׁל זְוָעָה.

14.10.23

כַּפְתּוֹר

לוּ הָיָה לִי כַּפְתּוֹר,
הַמְּגַלְגֵּל אֶת הַזְּמַן לְאָחוֹר
הָיִיתִי חוֹזֶרֶת לְשִׁשִּׁי שֶׁלִּפְנֵי
ו צ ו ר ח ת
שֶׁלֹּא נִכָּנֵס לַמִּטָּה
וְלֹא נִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכָה
שֶׁלֹּא נֵלֵךְ לִישֹׁן,

כִּי
מֵהַסִּיּוּט שֶׁהִתְחִיל בְּשַׁבָּת
לֹא הִתְעוֹרַרְנוּ.

14.10.23

כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֶמֶת בַּלַּיְלָה
(כְּהֶרְגֵּלִי)
וּבֵין הַיֶּתֶר סִיּוּטִים
שֶׁצָּפִים לְלֹא הֲבָנָתִי.

אֲנִי כּוֹתֶבֶת לַאֲחוֹתִי,
הִיא מְפַשֶּׁטֶת, מַסְבִּירָה
וַאֲנִי מַמְשִׁיכָה הָלְאָה
לַבֹּקֶר וּלְיוֹם הַבָּא.

בַּפַּעַם הַזּוֹ
אִם אֶכְתֹּב לָהּ
הִיא לֹא תֻּפְתַּע,
כִּי הַפַּעַם
כֻּלָּנוּ בְּאוֹתוֹ 
סִיּוּט רַע.

חֶלְקֵנוּ קְפוּאִים,
חֶלְקֵנוּ נָעִים,
נִמְצָאִים בְּהַמְתָּנָה
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִנְעַר אוֹתָנוּ
וְיַחֲזֹר בּוֹ
מֵהַטֶּבַח הַנּוֹרָא.

עץ ערום. עץ מחוטי ברזל על משטח תחבושות גבס

כותבים את המצב >>

Facebook