יונה פישר 1932 – 2022

בית לאמנות ישראלית כואב את לכתו של שותף, יועץ ואב רוחני. תכנית יונה פישר לאוצרות עכשווית ומוזאולוגיה הוקמה בשיתוף עם יונה פישר וברוח חזונו האוצרותי. זה לא היה מפעל הנצחה אלא שותפות פעילה עם גדול האוצרים בישראל, שפתיחות לשיתופי פעולה איפיינה מאז ומתמיד את דרכו.

פישר היה של כולנו. הוא היה נגיש לכל החפץ בכך וניהל דיאלוג חכם ומכבד מתובל בהומור לקוני אופייני. הקריירה המפוארת של פישר נפרסה על פני שבעה עשורים: תחילה בבית הנכות בצלאל (1965-1954), לאחר מכן במוזיאון ישראל (1990-1965), אחר כך לתקופה קצרה בלבד כאוצר ראשי במוזיאון תל אביב לאמנות (1993-1991), ולבסוף טיפח והגדיר מחדש את מוזיאון אשדוד ושימש בו מנהל ואוצר ראשי (2010-2004). הוא היה הממסד בכבודו ובעצמו אבל כזה שיודע להתבונן על עצמו בעין פקוחה לרווחה. מקצועי לעילא אבל גם שובב ובועט. הבנליות ממנו והלאה. היו לו "אצבעות ירוקות", אצבעות שמנביטות ומצמיחות כל מי ומה שבא איתן במגע. וכך עד יומו האחרון.

בשבילנו בבית לאמנות ישראלית, גישתו התרבותית הרחבה הנשענת על ידע אדיר, היא מודל: התבוננות מעמיקה אל ועל המקומי אך מבלי להסתגר בדלת אמות. לייצר קשרים. לעודד שיתופי פעולה. להבין שאמנות לא יכולה להיות תחומה בגבולות גיאוגרפיים

בשבילנו בבית לאמנות ישראלית, גישתו התרבותית הרחבה הנשענת על ידע אדיר, היא מודל: התבוננות מעמיקה אל ועל המקומי אך מבלי להסתגר בדלת אמות. לייצר קשרים. לעודד שיתופי פעולה. להבין שאמנות לא יכולה להיות תחומה בגבולות גיאוגרפיים.

פישר שייך לקבוצת אוצרים בינלאומיים פורצי דרך שצמחו במחצית השנייה של המאה ה-20 ושעיצבו מחדש את תפיסת התערוכה כמדיום פעולה עצמאי. אוצרות היתה עבורו קשר, תקשורת. וגם אחריות תרבותית מהמעלה הראשונה. אוצרות עבור פישר פירושה לא רק הקמה של תערוכות אלא גם טיפוח של האמנות והתרבות החומרית בכל דרך אפשרית – כתב עת, תכנית שהות, איסוף וחקר, רשתות של שיתופי פעולה ומעורבות פעילה כל הזמן בחייהם ויצירתם של אמנים בני הזמן, צעירים ומבוגרים כאחד.

התברכנו בו ביונה פישר.

מתחייבות להמשיך ולטפח בבית לאמנות ישראלית ובתכנית יונה פישר לאוצרות עכשווית ולמוזאולוגיה את ירושת הענק שהותיר לנו.

נוח בשלום על משכבך.