ד"ר דליה מנור היא הזוכה במענק לכתב יד מצטיין לשנת 2023 של בית לאמנות ישראלית

מנימוקי השופטים:
לאור המחויבות הראשונית שלקח על עצמו "בית לאמנות ישראלית" לקדם את המחקר, הידע והזיכרון של האמנות הישראלית לדורותיה ולשלוחותיה השונות, אנחנו רואים.ות בגלריה דבל ובמי שהקימה אותה וניהלה אותה – רות דבל עצמה – מקור לתרומה חשובה ביותר להיסטוריה החדשה של האמנות הישראלית במחצית השנייה של המאה העשרים, לתולדות האוונגרד הישראלי ולקורותיה של זירת האמנות הירושלמית. 

"רות דבל ידועה בחושיה החדים בזיהוי אמנים ובבחירותיה הנועזות והמקוריות. היא ידעה לזהות זרמים חדשים, רעיונות יוצאי דופן ושפות אישיות של אמנים, שאיש מלבדה לא ידע להעריך בזמן אמת"

רות דבל ידועה בחושיה החדים בזיהוי אמנים ובבחירותיה הנועזות והמקוריות. היא ידעה לזהות זרמים חדשים, רעיונות יוצאי דופן ושפות אישיות של אמנים, שאיש מלבדה לא ידע להעריך בזמן אמת. כך היא נתנה במה מכובדת לשפה האאוטסיידרית של הצייר גבריאל כהן, ל'סוגה' החדשה לזמנה בארץ – הפרפורמנס ואמנות הגוף, לאמנות הפמיניסטית של יוכבד ויינפלד, לשפתם הייחודית של מישל חדד ומירית כהן, למגמות האקספרסיביות של מאיה כהן-לוי הצעירה ועוד. 

בחירותיה הוכיחו את עצמן והאמנים שהציגה בצעירותם הפכו לדמויות מפתח באמנות הישראלית המאוחרת. גלריה דבל הייתה מוסד תוסס ופעיל שתמיד הציע עמדה מאתגרת ופתח דיון מחדש. ספר שיתעד את פעילות הגלריה ויאפיין את עמדותיה המיוחדות יתרום הן להבנת תרומתו החוץ-ממסדית של מוסד הגלריה והן לידע של חוקרים ותלמידים על התרחשויות אמנותיות בארץ בשנות ה-70 וה-80.

במהלך עבודתה רות דבל נהגה לשוחח עם האמנים שהציגה ולראיין אותם על עבודתם. שיחות אלה הוקלטו בטייפ – סלילים ישן, ורק חלקן הועלו לרשת על ידי קבוצת מעמותה. בספר הנוכחי הן יתומללו במלואן, יודפסו ויהיו נגישות לקריאה – מידע שחשוב לנו להנגיש, מתוך מחשבה על נדירות ז'אנר השיחה והראיון האישי בכתיבה על אמנות ישראלית ועל חשיבותם כמקורות ראשוניים.

"במהלך עבודתה רות דבל נהגה לשוחח עם האמנים שהציגה ולראיין אותם על עבודתם. שיחות אלה הוקלטו בטייפ – סלילים ישן, ורק חלקן הועלו לרשת על ידי קבוצת מעמותה. בספר הנוכחי הן יתומללו במלואן, יודפסו ויהיו נגישות לקריאה"

אנחנו סומכות את ידינו על המקצועיות הגבוהה ורמת הכתיבה והמחקר האיכותית של הכותבת, ד"ר דליה מנור, ובטוחות שהמחקר שיצא מתחת ידה יהיה מקיף, יסודי ועתיר-ידע. הספר המוצע שאנחנו מבקשות לתמוך בו הוא מחוות הערכה לרות ולאטיין דבל, על תרומתם החשובה לאמנות ולתרבות הישראלית. בעוד שאטיין כבר לא אתנו היום, רות, תיבדל לחיים ארוכים, נמצאת במיטב שנותיה ואנחנו מרגישות שזה הזמן הנכון לסכם את מפעל חייה ולהעניק לה אות הוקרה שכזה, באמצעות מחקרה של דליה מנור.

מטעמים אלה מצאה הוועדה כי הצעתה הולמת את מטרות המענק שנועד לפרסום מחקרים שעוסקים באוצרות ואמנות בישראל וזאת בהמשך למחויבותו השוטפת של בית לאמנות ישראלית לקידום הלימוד, המחקר וההצגה של אמנות ואוצרות ישראלית. אנו מאמינים שהבחירה בהוצאה לאור של הספר: "גלריה דבל / דיוקן קבוצתי שיחות עם אמנים בשנות ה- 70 וה- 80" מגשימה מטרה זו. 

ברכות!