בְּעִקָּר מְסָרֶבֶת לוֹמַר I נגה רובין

מְדַבֶּרֶת, אֲבָל בְּעִקָּר מְסָרֶבֶת
לוֹמַר. מָה אֶפְשָׁר? תַּאֲרִיךְ מְנֻכָּר
שֶׁהָפַךְ לְסִמְלָהּ שֶׁל אֻמָּה. לֹא כּוֹתֶבֶת
דָּבָר כְּבָר שָׁנָה. הַוִּכּוּחַ עָקָר
בְּמִדָּה כֹּה רַבָּה. יֵשׁ לִשְׁתֹּק? הַשְּׁתִיקָה מְאַכֶּלֶת
בִּי כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהָקִים מֵעָפָר אֶת הַדַּל.
בֵּין הַקַּו וְהָרִיק תִּטַּלְטֵל הַמְּטֻטֶּלֶת
רַק הָרַעַם בִּפְנִים מִזְדַּעֵק לוֹ: "מֶחְדָּל".