מרסל דושאן, הכלה והרווקים ב"זכוכית הגדולה" I ד"ר טלי תמיר
למידה מקוונת
מבוא, חלק א': מרסל דושאן, הכלה והרווקים ב"זכוכית הגדולה"
מרצה: ד"ר טלי תמיר.
"הזכוכית הגדולה" (בצרפתית: Le Grand Verre) או "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" היא יצירת אמנות חזותית של האמן הצרפתי מרסל דושאן. היצירה נוצרה בין השנים 1915–1923, והיא נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות והייחודיות במאה ה-20. היא מוצגת כיום בתצוגת קבע במוזיאון פילדלפיה לאמנות.
השיעור הפותח את הקורס "הכלה הנצחית: על מיתוס הבתולה והכלה באמנות הישראלית (ובכלל)".
אודות הקורס
הקורס יעסוק בשני שלבים בחיי האישה: מיתוס הבתולה – הנשען ושואב השראה ממיתוסים עתיקים, ונושא פניו לטוהר מיני והתנזרות, אך בו בזמן גם לסירוב / כישלון לממש את הכוח הנשי הפתייני ולצוד גבר / בעל. שלב הרווקות – מעין פאזה מודרנית של הבתוליות, שבו הרווקה מיטלטלת בשוק הבשר הגברי, אך נותרת לבדה ולא מצליחה להגיע אל מתחת לחופה.
האם זהו כישלון או הישג? הפגנת עצמאות או תלות בהורים? מעל הכל מרחפת הפנטזיה של חגיגת הנישואין – שהחברה, ההורים, החברות והידידות, מפתחות ומנפנפות בה מעל לראשן של הרווקות. לא רק מעמדו של ה"בעל" וחיי הנישואין נידונים כאן, אלא התמכרות סמויה למיתוסים חברתיים בורגניים, שקשה להדוף. הקורס יעסוק בהיבט הישראלי של מיתוסים אלה דרך גופי היצירה של האמניות נורית דוד, ורד נסים, ענת בצר-שפירא, תמר גטר, חן שיש, דינה שצ'ופק ועוד.