במשך עשורים רבים עיצבה ביקורת התרבות את שפת האמנות ואת שאלותיה המרכזיות. האמנות חשפה, פירקה, הטילה ספק — ומתוך כך ביססה את מעמדה כאחת מזירות החשיבה הביקורתית המשמעותיות של המאה העשרים. בשנים האחרונות ניתן להבחין בתופעה מקבילה הולכת וגוברת: אמנים רבים ברחבי העולם שבים לעסוק בגלוי בשאלות של אמונה, רוחניות ומשמעות טרנסצנדנטית — לצד, ולעתים בתגובה לשיח הביקורתי שעיצב את השדה.
הקורס הנוכחי מבקש לחקור את הממד הרוחני באמנות כשדה ידע בפני עצמו. נבחן מגמות ואמנים עכשווים שעוסקים בשאלות אלה באופן ישיר ומפורש, ולצדם נסמן קווי מקור: אמנים וזרמים שפעלו בתחילת המאה העשרים ולאורכה, אשר ניתן לקרוא כמבשרים של עיסוק שחזר ועלה מחדש בעשור האחרון.
הקורס מציע כלים להבנת האופנים שבהם אמנים התמודדו עם שאלות אלה — ומה שעיסוק זה מגלה על האמנות, על ההיסטוריה שלה, ועל הצרכים שהיא מבקשת להשיב עליהם.
מרצים: ד"ר יונתן אמיר, רותי דירקטור, מיכל הלפמן, הילה כהן שניידרמן, נעמה ערד, ד"ר הדס קידר, אלישה קמיאן קשדן, פרופ' דורון רבינא, ליהי תורג'מן
למידה משולבת: באקדמית ת"א יפו ובמקביל בזום.
לנרשמי הקורס: הרצאה ומפגש עם יהודית סספורטס בסטודיו. מועד ייקבע בהמשך.
מחיר לתלמיד חדש: 1,070 ש"ח, מחיר לתלמיד חוזר: 990 ש"ח
מחיר בהרשמה מוקדמת עד 1.9.2026 – 940 ש"ח
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
הקדמה
החיפוש אחר המשאב הבלתי מתכלה: המאבק על הרוח: דרך מקרה מבחן מוזיאון בת ים. ביקור מחודש בטרילוגיית התערוכות ״שפע״, ״עידן חדש״ ו״המאמינים״ לצד תערוכות היחיד של אלי פטל , שחר יהלום, איתן בן משה ואסתר שניידר.
אמנות וספיריטואליזם – הגל הראשון
התנועה הספיריטואליסטית במאה ה-19 – הוגיה, חלוציה וממשיכיה והאמנים שפעלו בהשראתה. ג'ורג'יאנה האוטון, הילמה אף קלימט, אמה קונץ, יונג ו"הספר האדום", אולגה פרובה-קפטן, ויליאם בלייק ואמנים חזיוניים אחרים.
1944 ומבט מחדש על מודרניזם ורוחניות
שנת מותם של קנדינסקי, הילמה אף קלימט ומונדריאן – שלושה אמנים שהממד הרוחני-מיסטי היה טבוע ביצירתם, כעוגן למחשבה מחודשת על המתח בין מודרניזם למגמות רוחניות-מיסטיות במאות ה-20 וה-21. על ההתקבלות ההדרגתית של אמנות העוסקת בספיריטואליזם ובנסתר בחסות העידן החדש.
"עובדי כוכבים:" ארדון, אוריון ועוד
מבט על המפגש בין אמנות ישראלית לנשגב, ועל הניסיון להפוך את הגשמי למוליך אל עבר המטפיזי. החל במיסטיקה הצבעונית והסמלית של מרדכי ארדון וראובן ברמן קדים, עבור דרך הנגיעה בשמיים של עזרא אוריון והצלילה אל מעמקי האדמה של מיכה אולמן, וכלה בביטויים דומים ביצירתם של אמנים ואמניות צעירות, נבחן כיצד נוצרה כאן שפה חזותית של חיפוש רוחני, המבקשת לגעת באינסוף דווקא מתוך עיסוק בלתי אמצעי בצורות, צבעים וחומרים.
המדבר כהלך רוח: דורית רות יעקבי ומרים שרון.
ההרצאה תעסוק בגופי העבודה של שתי אמניות ישראליות. דורית רות יעקבי, שפעלה בערד ונודעה כ״אישה של אלף הקולות״, ומרים שרון, אמנית פורצת דרך שיזמה את פרויקט ״אשדודה״ עבודת פרפורמנס בשיתוף פועלי נמל אשדוד. דרך בחינת עבודותיהן של שתי האמניות שלא נכללו בקאנון של האמנות הישראלית תידון הזיקה שבין המדבר כמקום פיזי לבין המדבר כמרחב תודעתי ורוחני.
המבוכה מול החומר
ההרצאה עוסקת במתח המתמיד באמנות הפלסטית בין עולם הרעיונות, הרוח והמחשבה – לבין ההכרח לממשם באמצעות אובייקט פיזי, חומרי וממשי. בעוד שהמחשבה וההרהור מאופיינים בשבריריות, באי־מוכרעות ובממד מטאפיזי, יצירת האמנות נושאת כמעט תמיד את "העול" של החומר: היא חייבת להתגלם בגוף, במסה, במשטח. האובייקט הפיזי עומד ממשית בין האמן לבין הצופה – כמתווך הכרחי אך גם כמשוכה.
קיבוץ גלויות: אמנות כמרחב של חיבור
״האמנות היהודית״ אינה נענית לתביעה המודרניסטית להגדרתה כמושג דיסקרטי; היא מורכבת ממגוון רחב של אובייקטים הנעים בין פריטי אמנות כמו פיסול וציור לבין חפצי אמנות שימושית ויודאיקה. דרך מבט בתערוכות של ערד, הן כאמנית והן כאוצרת, ההרצאה מבקשת לבחון מחדש את האמנות הישראלית דווקא דרך חיבור אל היהדות המקננת בה פנימה. בכך היא תדגים כיצד המרחב האמנותי המקומי מהווה מצע ייחודי לביטוי של רעיונות וערכים שמקורם ביהדות ושעניינם מפגש וחיבור.
'הרוחני – מעל לכל דמיון'
בבידול שהולך ומתחור לאמנית בין מדעי הרוח כפי שאנחנו מכירים אתם בחברה המערבית לבין תפיסת הרוח במובן של מה שפועל לצד האנושי ובשיתוף איתו, תתייחס הלפמן בהקשר זה למחשבה של James Hillman ושל Deleuze וכתיבתם על הדמיון, ומאידך לכתיבה של הרב אשל״ג, בעל הסולם, על תפיסה ועל דמיון על פי תורת הקבלה.
'להחזיק את הכלי ולשחרר את התוכן': שיחה אנליטית על עידן הדלי – זירות גופניות של ציור
המפגש יעסוק בקריאה רוחנית אנליטית של התערוכה שאצרו עדי דהן והילה כהן שניידרמן במוזיאון בת ים לאמנות. נבחן כיצד פרקטיקת ציור הפועלת מתוך אזורי אי שליטה, דימויים לא יציבים וזיכרון חלקי יכולה להתגלם כפרקסיס רוחני. נדון במקורות יהודיים ומחשבת ישראל — טרילוגיית המדבר, מגילת ישעיהו, קו תוהו, סולם — כמרחבים של דימוי, טקסט ותנועה נפשית, ונבחן כיצד הם נטמעים בגוף הציור ובתהליך היצירה.
נעמיק גם במפגש שבין הצופה לבין העבודות: כיצד חוויה חזותית גופנית יכולה לייצר רגע של התרחשות רוחנית, ומהם התנאים שמאפשרים לציור לשמש כלי קיבול לתודעה, לזיכרון ולטרנספורמציה.
סינדרום ירושלים
התנגשות בין מיתוס ומציאות. שילוב של התיאוריה של מירצ'ה אליאדה ירושלים כציר עולם (Axis Mundi) לבין מחקרים בנוירו-תיאולוגיה שמראים מה קור פיזית במוח בזמן פריצה רוחנית.
חיבור המבנה המרחבי של גסטון באשלרד למושג הנשגב (sublime) באמנות – אותה חוויה שבה התודעה קורסת מול עוצמה שגדולה ממנה בכמה מידות. מתקשר למה שאליאדה מכנה Terror of History – אימת ההיסטוריה – הרצון הנואש של האדם לדחות את הזמן החילוני הריק ולחזור לממשות של המיתוס.
הרצאת סיכום
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
סמסטר א', תשפ"ז
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: ד"ר טלי תמיר. אורח: יגאל צלמונה
למידה היברידית
סמסטר א', תשפ"ז
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצים: איזבלה וולובניק, ד"ר דורון לוריא, אלברט סויסה, ד"ר יהושע סימון, ד"ר גדעון עפרת, ד"ר חנה פרוינד-שרתוק, זויה צ'רקסקי, אילנית קונופני, פרופ' לולה קנטור-קזובסקי, פרופ' איליה רודוב, פרופ' רועי רוזן, רונית שורק, ד"ר טלי תמיר
למידה משולבת
סמסטר א', תשפ"ז
9 מפגשים
ימי שני
מרצה: ד"ר גלעד רייך. מרצים אורחים: ג'ניפר אבסירה, יעל בורשטיין, פרופ' דור גז, מארק יאשאייב, ד"ר עפרי כנעני, עו"ד שירי כשר-חיטין, דנה לוי
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ז
10 מפגשים
ימי שני
מרצה: צאלה קוטלר הדרי. מרצים אורחים: שוקי בורקובסקי, יאיר ברק, ניר הוד, אריאל הכהן, ד"ר איתי חרל"פ, רונית קרת, אלהם רוקני, דניאלה שריה, ד"ר טלי תמיר
למידה מקוונת