מתי חדרו הדמעות לאמנות הישראלית וכיצד הפכו לחומר גלם? האם זוהי שאלה דורית, חברתית, אסתטית או תרבותית, וכיצד אירועי השבעה באוקטובר הפכו את הדמעות לחומר מרכזי ביצירה.
בקורס זה נבחן האם ומתי עברה האמנות הישראלית מאתוס של איפוק לאתוס של חשיפה רגשית, וכיצד הגוף הבוכה הופך לזירה פוליטית ותרבותית. נחקור את הדמעות כחומר ביולוגי וגופני לצד הופעתן כדימוי סימבולי, ונתחקה אחר מופעים של דמעות דרך חומרים מגוונים: מלח, מים, אדמה, שעווה, זכוכית ועוד.
געגוע, הגירה, זיכרון, אבל, פרידה, מלחמות, טראומה קולקטיבית, גוף, אמונה, גבריות ונשיות, אמהות ואבות – בסדרת ההרצאות נצלול לעומק ונשוט לרוחב בים הדמעות, ונבחן את תעלות הדמע של האמנות הישראלית.
נפגוש מרצים ומרצות מדיסציפלינות שונות, נכיר לעומק גופי עבודות של אמניות ואמנים ונתוודע להיסטוריה של הדמעות באמנות ובתרבות המקומית.
מרצה: צאלה קוטלר הדרי
מרצים אורחים: יאיר ברק, ד"ר איתי חרל"פ, ד"ר טלי תמיר
אמנים מתארחים: שוקי בורקובסקי, ניר הוד, אריאל הכהן, רונית קרת, אלהם רוקני, דניאלה שריה
למידה מקוונת דרך זום
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.
מחיר לתלמיד חדש: 1,020 ש"ח I מחיר לתלמיד חוזר: 935 ש"ח
מחיר בהרשמה מוקדמת עד 10.9.2026 – 885 ש"ח
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
צאלה קוטלר הדרי. אורח: שוקי בורקובסקי
דמעה אחת בכל יום מאז ה-7 באוקטובר
מבוא לקורס ומפגש אמן עם שוקי בורקובסקי אודות "מחזור הדמעות".
לאחר אותה שבת – משהצליח להביא את עצמו אל הסטודיו – האינטואיציה, הרגש, העצב והדאגה הובילו את האמן אל "הדבר היחידי שיכולתי לעשות: דמעה". ומאז, מבלי שתכנן, הפך הדבר לריטואל יומי: "בכל יום אני עושה דמעה אחת או יותר". לאורך הזמן התהווה וממשיך להתהוות מחזור חדש: מחזור ה"דמעות", אשר הוצג בתערוכה "שקיעתה של הזריחה", מוזיאון ישראל, ירושלים, 2024 (אוצרת: סוזן לנדאו).
אלהם רוקני
"האיש הבוכה"
"האיש הבוכה" הוא מיצב וידאו רב ערוצי שהחל בשנת 2007, ונכון להיום מורכב מ-18 פרקים בהם האמנית מצלמת בוידאו מדי שנה את אביה כשהוא בוכה לצלילי השיר "If One Day" של הזמר האיראני פרמרז אסלאני. הפרויקט חושף הן את תהליך ההזדקנות של אבי האמנית והן את מערכת היחסים ביניהם. אביה של רוקני היגר מאיראן לישראל בשנת 1989, והוא מתועד מתרגש בכל פעם שהוא שומע את השיר ופורץ בבכי מול המצלמה. רוקני עושה שימוש בהשפעתו הרגשית של השיר כדי לעורר באביה בכי. החזרה על הצגתו שוב ושוב באותו מצב מאפשרת, בעת ובעונה אחת, לרגש את הצופה ולערער על עצם המהלך באמצעות החזרתיות שבו. עבודה זו מתמקדת במרחב הרגשי של הזיכרון ובמקביל, היצירה מעידה על הפער העמוק שעדיין מתקיים בין התרבות שממנה הגיע אביה של רוקני לבין החברה הישראלית שבה הוא חי. בחברה הישראלית, דמותו של גבר בוגר הבוכה בפומבי אינה נתפסת כדימוי מקובל וחורגת מן הייצוגים המקובלים של גבריות. לעומת זאת, בתרבות האיראנית, דמותו של גבר בוכה מעידה על רגישות ועומק רגשי, ואינה נתפסת כסימן לחולשה.
ד"ר איתי חרל"פ
רגשות (מאופקים או לא) בטלוויזיה הישראלית
למה יש רגשות שנחשבים בישראל ל"נכונים" ואחרים ל"מוגזמים"? מדוע בכי, כעס, אבל או פגיעוּת מתקבלים באופן שונה בהתאם למגדר, למוצא או להקשר החברתי? בהרצאה זו נבחן כיצד הטלוויזיה הישראלית מספרת את סיפורם של הרגשות בחברה שנבנתה סביב אידיאלים של איפוק, כוח ושליטה עצמית. דרך סדרות כמו בטיפול, נבלות ו-זגורי אימפריה נדון בדמותו של "היהודי החדש", במודלים מתחרים של גבריות ישראלית, ובשאלה מי רשאי לבכות, להתאבל או להתפרק – ומי עדיין נדרש להישאר חזק. ההרצאה תציע מבט על הפוליטיקה של הרגש בישראל ועל המאבקים התרבותיים המתנהלים סביבו על המסך הקטן.
צאלה קוטלר הדרי. אורחת: דניאלה שריה
דמעות כחומר גלם: מלח, מים, שעווה, אדמה, וידאו, זכוכית, פיסול
נתחקה אחר עבודות המייצגות דמעות דרך חומרים מגוונים. ובחלק השני של ההרצאה נפגוש את האמנית דניאלה שריה, שתשתף ותרחיב אודות "חומרי העצבות – דמעות (2021-2024)" סדרת עבודות וידאו בה רואים את דמותה של האמנית, היוצרת כלים באמצעותם מתורגמות הדמעות לחומרים שונים, ומיוצגים כתכשיטים הנענדים על הגוף ומקשטים אותו כמו אבן יקרה.
ניר הוד. הקדמה: ד"ר טלי תמיר
חיילים בוכים: מטאבו לגילוי מופגן – מופעים באמנות הישראלית
ד"ר טלי תמיר
ים של דמעות: גוף העבודות של חן שיש
צאלה קוטלר הדרי. אורחת: רונית קרת
"בכו ככל שתוכלו": סביבה אקלים וקרחונים
בעשור האחרון מתמקדת יצירתה של רונית קרת במשבר האקולוגי ובהשלכותיו על מערכות החיים בכדור הארץ, כפי שבא לידי ביטוי במיצב "דמעות" על גלגוליו והקשריו. עבודותיה עוסקות בתופעות כגון התחממות גלובלית, המסת קרחונים, שינויים קיצוניים בנוף, פגיעה במשאבי הטבע, והאופן שבו פעילות אנושית, תעשייתית וצרכנית משנה את פני הסביבה. עבודותיה נעות בין פיסול, חלל, וידיאו ודימוי מוקרן, ומבקשות ליצור חוויה שבה הצופה ניצב מול נוף משתנה, פגיע ומתפורר.
צאלה קוטלר הדרי
עגלת הדמעות של מאיר פיצ'חדזה
יאיר ברק
על המלנכוליה של הצילום הישראלי
ההרצאה תעסוק בנטיה של הצילום הישראלי לדבוק בייצוגים של עצבות ודכדוך – על היבטיו השונים בנוף ובדיוקן הצילומי.
נפתח בשני דיוקנאות אייקונים של מיכה קירשנר ז״ל ונסיים ביצוגי הנוף הנוגים של שרון יערי.
צאלה קוטלר הדרי. אורח: אריאל הכהן
על נהרות בבל: מפגש אמן
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן" (תהילים קל״ז)
מפגש אמן עם אריאל הכהן בעקבות יצירתו ״על נהרות״, מיצב וידאו שהוצג בשנה שעברה במוזיאון תל אביב לאמנות. במפגש נשרטט יחד מסלול געגועים למולדת, מן המזמור המקראי דרך איטליה של המאה ה-19, מלחמת רוסיה-אוקראינה ועד למציאות העכשווית בישראל/פלסטין. מתוך דימויים אוניברסליים של גלות ופליטות, נבחן כיצד זיכרון קולקטיבי פועל ומיתרגם בהווה, וכיצד הוא עשוי לעצב את דרכי ההתבוננות שלנו בפצעי הזמן הנוכחי. אריאל ישתף בתהליך התפתחות ״על נהרות״, מהרעיון הראשוני בסטודיו ועד להצגתו כמיצב וידאו במוזיאון, וישוחח על יצירה בזמן מלחמה, על מגבלותיה ועל ההכרחיות שלה.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
סמסטר א', תשפ"ז
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: ד"ר טלי תמיר. אורח: יגאל צלמונה
למידה היברידית
סמסטר א', תשפ"ז
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצים: איזבלה וולובניק, ד"ר דורון לוריא, אלברט סויסה, ד"ר יהושע סימון, ד"ר גדעון עפרת, ד"ר חנה פרוינד-שרתוק, זויה צ'רקסקי, אילנית קונופני, פרופ' לולה קנטור-קזובסקי, פרופ' איליה רודוב, פרופ' רועי רוזן, חגי שגב, רונית שורק, ד"ר טלי תמיר
למידה משולבת
סמסטר א', תשפ"ז
9 מפגשים
ימי שני
מרצה: ד"ר גלעד רייך. מרצים אורחים: ג'ניפר אבסירה, יעל בורשטיין, פרופ' דור גז, מארק יאשאייב, ד"ר עפרי כנעני, עו"ד שירי כשר-חיטין, דנה לוי
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ז
10 מפגשים
ימי שני
מרצה: צאלה קוטלר הדרי. מרצים אורחים: שוקי בורקובסקי, יאיר ברק, ניר הוד, אריאל הכהן, ד"ר איתי חרל"פ, רונית קרת, אלהם רוקני, דניאלה שריה, ד"ר טלי תמיר
למידה מקוונת