חנוכת בניינה החדש והחדשני של הספרייה הלאומית בירושלים בתכנון הרצוג ודה מרון משוויץ, המושך אליו המוני מבקרים, מזמן לבית לאמנות ישראלית סיבה לחשוב על מושג הספרייה. בקורס נהרהר יחד על תולדות המוסד הזה הקיים כבר 4000 שנה ועל משמעותו המתחדשת בעזרת אמנים ומומחים מתחומי עניין שונים.
הספרייה מרגשת אותנו, זוכרים בגעגועים את ביקורינו בילדות בספרייה השכונתית או העירונית, או בזו של בית הספר כשאין מקום להכין שיעורים בבית. לא בכדי היא כיכבה כגיבורת יצירות אמנות, כמו בקולנוע ("מלאכים בשמי ברלין") או כשהייתה השראה לאמנים חזותיים עכשוויים רבים.
אם המוזיאון שומר ומציג את הדימוי הרי שהגיבור המרכזי של הספרייה הוא הטקסט. אם המוזיאון מבקש להצביע על קבוצה נבחרת של דימויי מופת הרי שהספרייה שומרת על "כל מה שנכתב והודפס" וחושפת אותו לציבור. הספרייה היא מאגר מידע וידע ואוצר של חוויות מרגשות, מעין מוח גדול; הספריות הלאומיות הן הכספות של עולם הרוח ושומרות על הזיכרון הטקסטואלי של האומה. ואי אפשר לומר "ידע" בלי לחשוב שליטה, פוליטיקה וצנזורה: מה נכלל ברשימת הספרים המותרים להיאסף בספריות ומה בכל זאת מודר מהן, ומי מחליט?
הסמליל של האצבע על השפתיים המסמנת: "שקט בבקשה, פה קוראים" כבר לא מייצג את הספרייה החדשה. היום הספריות הן קודם כל מרכזי תרבות תוססים, מקומות התקבצות ומפגש חברתי, מקומות לשיחה והחלפת דעות, מקומות של אירועי תרבות ויצירה.
מבני הספריות היו לעתים קרובות, כמו המוזיאונים, מוקדי עניין אדריכלי בערים ובקמפוסים האוניברסיטאיים. בשנים האחרונות הם אתגרו את דמיונם וכשרונם של גדולי האדריכלים שיצרו מבני מופת אייקוניים כמו בהלסינקי, בדוחה שבקטאר, בניו יורק (הספרייה הציבורית) או בקופנהאגן (בניין "היהלום השחור") — וכעת גם בירושלים.
ליווי וייעוץ: יגאל צלמונה
משתתפים: מיכה אולמן, ניבי אלרואי, פרופ' מנחם בן ששון, פרופ' עידו ברונו, רותי דירקטור, ד"ר מרב מאק, אדר' אמיר מן, ד"ר גיש עמית, ד"ר גדעון עפרת, אפרת פומרנץ, מיכל רובנר, ד"ר יערה שחורי
+ לתלמידי הקורס: סיור במחיר מוזל "אוצְרות של הספרייה הלאומית" בהדרכת יגאל צלמונה, יועץ לשעבר לספרייה הלאומית בנושאי תערוכות ואמנות ואוצר שותף של תערוכות הפתיחה. ונטע אסף, אוצרת התערוכות של הספרייה הלאומית.
תלמיד חדש: 1,090 ש"ח, תלמיד חוזר: 1,010 ש"ח
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
הספריות הגדולות של העולם העתיק: אלכסנדריה ופרגמון.
הספריות הגדולות של העולם העתיק כבסיס וכמקור השראה לאקדמיות, למרכזי לימוד ולמוזיאונים של העולם המודרני, והשילוב בין עוצמה צבאית, מדינית וכלכלית העומד מאחורי הפרויקטים השאפתניים.
"לקרוא ספרייה"
כיצד נולדת ספרייה חדשה? מה הם שורשיה האדריכליים, וכיצד ניגשים לטפל בחללים ובחומרים הבונים אותה? ההרצאה תתחקה אחר חלק ממקורות ההשראה של אדריכלי הספרייה הלאומית החדשה באדריכלות ההיסטורית של ירושלים, תציף את הערכים והחזון שהנחו את עיצובה, ותעקוב אחר גלגולי החומרים והטכנולוגיות הבונים אותה. ההרצאה תספק גם הצצה לתהליך יצירתו וכתיבתו של הספר "הספרייה: ספר פתוח", המזמין את קוראיו להתבונן בספרייה כישות מורכבת ורבת פנים, בהווה ובעתיד, ותאפשר דיון בשאלה מדוע בכלל דרושה ספריה פיזית חדשה.
מדוע ככל שאנו ממעטים לקרוא, עולה נוכחותן של ספריות (וחנויות ספרים) בספרות?
על ספריות בדויות וממשיות בספרות היפה, מבורחס ועד סלסט אינג.
"עצם קיומן של ספריות הוא בבחינת ראייה מספקת כי עדיין יש תקווה למין האנושי" ט. ס. אליוט
נדמה שככל שאנו קוראים פחות עולה נוכחותן של חנויות ספרים וספריות בדויות בספרות. הן הופכות לשכיות חמדה רומנטיות, לאתר נוסטלגי, לתפאורה נחשקת. אך האם מישהו באותם ספרים אכן עוצר כדי לקרוא? ועם זאת הספרייה אינה אתר חדש בבדיון. בהרצאה נזכיר כמה מהספריות הבדויות והממשיות שקנו להן שם ולעיתים הפכו לסמל, ונראה כיצד תפקידן ואזכורן משתנה עם השנים, ממקום של ידע, לאתר של התנגדות ולא פעם לקרנות מזבח ומקור נחמה. בין היתר נדון ב"ספרייה של בבל" לבורי, בספרייתו של וולטר בנימין, בספרייה ב"שם הוורד", בספריות השונות אצל וירג'יניה וולף, בספרייה הקסומה שבהוגוורטס בספרי הארי פוטר, ובכמה יצירות מהשנים האחרונות שבהן הספריה היא אתר ההתרחשות מרכזי ("מרלנה", "הספר שבעין הסערה", "הלבבות האבודים שלנו").
מספריה ריקה לספרייה מלאה
בשנים 2013 – 2023 יצר מיכה אולמן את הפסל "אותיות אור" – שעון שמש של אותיות עשויות אוויר, צל ואור שבין האבנים, המוצב בין משכן הכנסת, מוזיאון ישראל והיכל הספר ובניין הספרייה הלאומית. אולמן תכנן פסל זה כך שניתן להסתובב בו, לגעת, להיכנס למפלס התחתון ואף להשפיע עליו באמצעות הטלת צל.
ספריות כבני אדם – ספריות יהודיות באגן הים התיכון בימי הביניים.
בגניזות קהיר נמצאו כמאה רשימות של כתבי יד שונים – הגדולה שביניהן בת כ- 200 פריטים – רובן היו של ספריות פרטיות ומיעוטן רשימות של מוכרי וקוני ספרים. לצד הרשימות באות עדויות ממכתבים על רכישת ספרים, שיווקם וגיבושם לכלל ספריות בקהילות שונות. ברקע הרשימות והעדויות הרבות הללו, מצויים ידע הקריאה והמחויבות לה לצרכי תפילה ולימוד, ואלה הפכו את הספר ל'מחוז משותף' עבור כל בני העם היהודי. הספריות הציבוריות והפרטיות אפשרו לאנשים שחיו במרחק רב זה מזה ובארצות שונות, להיות שותפים לתרבות אחת.
>> הרצאה מקוונת בזום
אדר' אמיר מן | עבודה בת עשור לצד מירון ודה הרצוג בהקמת הספרייה הלאומית בירושלים.
הרצאה אודות תהליכי התכנון וההקמה לפרויקט הספרייה בירושלים, מקונספט למימוש של פרויקט אינטנסיבי. כיצד יצרו המתכננים מבנה ספריה בעל ערכים על זמניים המדבר בשפה המקומית הירושלמית תוך תרגום מסורות בנייה מסורתיות לטכנולוגיות מתקדמות בעיצוב חדשני עכשווי של החוץ והפנים, הכל סביב נושא המדיה, הספרים והמשתמשים השונים.
ההרצאה תעסוק בנושאים: המונולית, ציון דרך תרבותי, מסד הזכוכית והגן הירושלמי, באר הספרים, קיימות ובנייה ירוקה, מפלסי תת הקרקע וחלל "אוצר הספרים"
אפרת פומרנץ – מנהלת פרויקט הבניין החדש מטעם הספרייה הלאומית | מימוש חזון ההתחדשות
ההרצאה תעסוק במימוש חזון התחדשות הספרייה הלאומית לאחר המעבר למשכנה החדש, חיי היום יום, ההצלחות והאתגרים וקצת סיפורים מאחורי הקלעים
ספריות סגורות: אוספי כתבי היד הנוצריים בירושלים.
אוספי כתבי היד העתיקים ביותר בירושלים שייכים לקהילות הנוצריות, אך עד היום רובם אינם סרוקים או פתוחים לציבור. ההרצאה תציג את הספריות השונות וחלק מאוצרותיהן
למידה מקוונת דרך זום
"במרתפי הספרייה הלאומית, הביאנלה בוונציה" 1995
ההרצאה תציג את פרויקט הספרייה הלאומית כניסיון לעמת את האמנות החזותית הישראלית עם המסורת המרכזית של המילה בתרבות היהודית-ישראלית. ניסיון לאתגר שני אמנים ישראלים וסופר אחד על-ידי הספר.
אטלס לכוכבים נושרים
ספרים וספריות באמנות עכשווית מהארץ ומרחבי העולם.
מצבה משונה: איסוף ספרי הפלסטינים במלחמת 1948 וגלגוליהם בספרייה הלאומית
בין מאי 1948 לשלהי פברואר 1949 אספו עובדי הספרייה הלאומית בירושלים כ-30,000 ספרים שהותירו אחריהם פלסטינים תושבי מערב ירושלים. על-אף שבאורח רשמי הספרים נתונים עד היום כפיקדון בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, הרי שבפועל הם חלק מאוספי הספרייה הלאומית, אלה הגלויים לעין באולמות הקריאה ואלה השמורים במחסנים רחבי ידיים. כפי שעולה ממסמכים ומעדויות, בשלהי שנות הארבעים ובראשית שנות החמישים קוטלגו רבים מן הספרים על-פי שמות בעליהם. ואולם בראשית שנות השישים נותקה צורה זו של קשר ישיר, ואת מקומה תפסה הסיגנטורה AP (Abandoned Property), המופיעה עד היום בקטלוג הספרייה ועל גבי הספרים עצמם. ההרצאה תתחקה אחר קורותיהם של ספרי הפלסטינים בספרייה הלאומית, המהווים מצבת זיכרון יוצאת דופן לתרבות ולחיי הרוח של פלסטין קודם לייסודה של מדינת ישראל, ואשר כורכים יחד שימור וניכוס, הגנה והחרמה.
"זמן שבור"
בהרצאתה תתמקד האמנית מיכל רובנר בעבודתה המוצגת בספריה הלאומית: "זמן שבור", 2006 / הקרנת וידיאו על אבן עגולה, מאסיבית ששבר חוצה אותה. קוטר האבן 2 מטרים ומשקלה 1.5 טון.
"זמן שבור" היא אחת העבודות המרכזיות בספריה הלאומית בה השבר מתייחס לשברים בהיסטוריה ובהווה והעיגול מייצג שלם, עולם, שורות הדמויות המוקרנות מזכירות מעין כתב. הן קופצות מעלה ובה בעת הן נשאבות מטה לתוך השבר. מעבר לדיאלוג הנוצר עם אדריכלות הספרייה שבמרכזה עיגול אור, שמסתיים ב״אור הידע״, יש כאן התייחסות לנקודת שבר בציר הזמן של ההיסטוריה וגם הדהוד של שבירת לוחות הברית.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
סמסטר א', תשפ"ו
6 מפגשים, סרט ו-2 סיורים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר סמדר שפי. אורחיםות: פרופ' שרון יערי, פרופ' יעל מוריה, בעז נוי
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
ליווי וייעוץ: יגאל צלמונה
מרצים: יעל ברתנא, פרופ' ציבי גבע עם האדר' אמנון רכטר, ד"ר אמיתי מנדלסון עם הדסה גולדויכט, רותי דירקטור עם הסופרת מאיה ערד, צאלה קוטלר הדרי, יונתן הירשפלד, מירה לפידות, נירית נלסון, פרופ' דורית ריינס
למידה היברידית
סמסטר א', תשפ"ו
10 מפגשים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר נגה ברנשטיין. אורחיםות: אנדי ארנוביץ, ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה, גלית גאון, גיל יפמן, גלי כעני, עידו מיכאלי, יובל עציוני, ד"ר מיטל פלג מזרחי, ד"ר דוד שפרבר
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: ד"ר טלי תמיר. אורח: יגאל צלמונה
למידה היברידית