תולדות האמנות הישראלית חלק א

מגמות וזרמים

23.10.22 – 15.1.23

12 מפגשים בימי א', 17:00 – 18:30

טלי תמיר

קורס מבוא רחב באמנות ישראלית, המתקיים בשני סמסטרים (24 שיעורים), ועוסק בהיסטוריה, בתמות מרכזיות, בקונפליקטים, במחיקות, בזהויות, בתודעות משתנות ועוד. הקורס נועד ללמד התמצאות בסיסית בכרונולוגיה הלינארית של ההתפתחות האמנות בישראל מאז ימי "בצלאל" ולמפות את הנושאים והסוגיות העיקריות בהן עסקה אמנות זו. הקורס יעמוד על קשיי ההשקה והלידה של האמנות הישראלית, שנולדה יש מאין בראשית המאה העשרים, וכיצד התמודדה עם תנאי היסוד שלה כאמנות מגויסת, עם המתח בין אמנות ולאום, ויצרה לעצמה מרחב פעולה חופשי ועצמאי.

המחצית השנייה תתעכב על הדגשים רעיוניים, כגון: הקבוצה ככוח והיחיד כאינדיבידואל המחפש בה את מקומו, המאבק בין אוניברסליזם לבין מקומיות, שאלות של זהות יהודית, הפצעת האמנות הנשית, עליית הזהות המזרחית, נוכחות השפה העברית מול הדימוי החזותי ושאלות של זיכרון, שואה ומלחמה.

מרצה: טלי תמיר
אורחים: יונתן גולד, ליאב מזרחי.

למידה היברידית: במכללה האקדמית ת"א-יפו ובמקביל בזום.
עלות לתלמיד חדש: 1,060 ש"ח, עלות לתלמיד ותיק (מהקורס השני ואילך): 980 ש"ח.
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה קישורים למפגשים, הקלטות של ההרצאות וחומרים משלימים.

לחלק ב' של הקורס – סמסטר ב' תשפ"ג

Q&A: תשובות לשאלות, מדיניות ונהלי למידה בבית לאמנות ישראלית

ראובן רובין, דיוקן עצמי עם פרח, 1923 שמן על בד, באדיבות מוזיאון בית ראובן

מרצים וסגל

ד"ר טלי תמיר

ליאב מזרחי

יונתן גולד

23/10/2022

שאלת ההתחלה: מתי והיכן מתחילה האמנות הישראלית?
ההרצאה תעמיד בסימן שאלה את נקודת ההתחלה המוסכמת כ"לידתה" הרשמית של האמנות הישראלית עם הקמת "בצלאל" ב-1906. האם היו אופציות נוספות שנמחקו או נפסלו? מה היה טרום-בצלאל, מה התרחש לפני או מסביב לפרויקט המתוקשר של בוריס שץ? יעלו כמה נרטיבים חלופיים: תערוכות ראשונות של אמנות יהודית וראשית אוספי אמנות יהודית מסורתית; אמנים יהודים במאה התשע עשרה; ספרי ילדים מאוירים וספרי לימוד לשפה העברית; אמנות מקומית עממית; בית ספר "תורה ומלאכה בירושלים".

30/10/2022

פרויקט בצלאל – חזון מדיני, כלכלי ומקראי, בין מזרח למערב.
ההרצאה תפרוש את חזונו של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ותסקור את הקמת המוסד ואת תכניות הלימוד שלו מן ההיבט הציוני, הפוליטי, הכלכלי והאמנותי. נדון ב"בצלאל" כמוסד שהוקם בהשראה מקראית, נכיר את פרויקט 'בית הנכות' ונציג את מוריו הבכירים ואת המגמות העיקריות שייצגו. (שץ, ליליין, רבן, פן, גור אריה, הירשנברג)

6/11/2022

בצלאל והמודרניזם – מהמרד הראשון ועד "בצלאל החדש"
ההרצאה תדון במתח שנוצר בין בוריס שץ לבין תלמידיו על רקע השאלה – איזו אמנות אמורה להתפתח בארץ-ישראל המתחדשת: האם כזו המשמרת את הגלות ואת המסורת היהודית או האם כזו המתחברת למודרניזם ולקדמה בעולם? נדון ב'מודרניזמים' שצצו בתוך בצלאל ומחוצה לו, באמצעות קבוצות אמנים שונות ("האוהל", "התומר" ועוד), השפעת 'אוסף פרמן' ומגמות של שינוי בבצלאל החדש, החל מ-1935.

13/11/2022

ראשית המוזיאולוגיה בארץ ישראל
הקמת מוזיאון תל אביב ב-1932 כחלק ממגמה תרבותית של מאיר דיזנגוף לעיצוב הטעם והידע של בני עירו. המתח בין 'בית הנכות' הירושלמי לבין מוזיאון תל אביב, תערוכות ראשונות וגלריות ראשונות. הדגש היהודי-ציוני בייצוג המוזיאלי המוקדם: תערובת לא מבוקרת בין אוספי הצלה, תרומות אקראיות, תחליפים והעתקים ואמנות מקומית. קפיצה קדימה: המעבר מבית הנכות למוזיאון ישראל ב-1965, וההתאמות שנדרשו לכך.

20/11/2022

הנוף והמרחב הארץ-ישראלי כמגבשי זהות לאומית. אמני שנות העשרים
המחשת הנוף והמרחב הארץ-ישראלי – היה כלי מרכזי באמצעותו תרמה האמנות הפלסטית לבניית הזהות הלאומית החדשה בארץ – ישראל. נחום גוטמן וראובן רובין היו שני הציירים שביססו את תמונות ארץ ישראל ונופיה בדמיון המקומי. כיצד התחלפו ארץ ישראל המקראית, וסכמת המקומות הקדושים בנופי ארץ ישראל הנבנית, והאם הנופים החדשים היו אכן נופים ריאליסטיים. נדון ביסוד האידילי והמדומיין בציורי הנוף הישראלי בציוריהם של פלדי, לובין, תג'ר ואחרים. בסיום נתבונן בציור הנוף הפלסטיני המאוחר יותר (ואליד אבו שקרה, אחמד כנען ואחרים) כביטוי מקביל של אמנות לאומית בשלב של התגבשות ועיצוב אומה.

27/11/2022

הרצאת אורח: ליאב מזרחי ופרויקט המחר "צדקה תציל ממוות", על אמניות נשים נשכחות בהיסטוריוגרפיה של האמנות הישראלית. הפרויקט פותח במסגרת חממת הפיס לאמנים והוצג במשכן האמנות בעין חרוד בתערוכה "קינת הקאנון". ליאב מזרחי מדגים כאן תודעה היסטורית מפותחת ויכולת לנהל דיאלוג מפרה עם שושלת האמנים – אמניות שפעלו בארץ, תוך הדגשת כוחו המוחק והמאיין של הקאנון המוסכם ושל מוסד המוזיאון.

4/12/2022

שנות השלושים – קולות זרים: ברלין, פריז, ירושלים ותל אביב.
השפעתה של קבוצת הציירים הגרמנים שהגיעו לארץ החל מראשית שנות השלושים והביאו איתם יסודות אקספרסיוניסטיים, דרמטיים וטראגיים. הגלות חזרה ונדחקה פנימה וערערה את הבהירות של נופי שנות העשרים. לצדם מתחזקת ההשפעה של "אסכולת פריז היהודית", בתיווכו של חיים אתר ושל המופשט הפריזאי הא-פורמלי, בתיווכו של זריצקי. זריצקי מחליף את מלניקוב כיו"ר אגודת האמנים העברית – והמודרניזם זוכה ביתרון ברור. בשנות השלושים, עם העליות הרביעית והחמישית מתחזקת הבורגנות העירונית ומתחילה להתפתח סצנת אמנות מסחרית.

11/12/2022

שנות הארבעים – מאוריינטליזם לכנענות: ניסיון לגיאוגרפיה חדשה וזהות אזורית.
ההרצאה תעמוד על התפיסות הפוליטיות, הגיאוגרפיות והתרבותיות של תנועת הכנענים ותציג את השפעתם הרדיקלית על הספרות, השירה והאמנות הישראלית, בעיקר בתחום הפיסול. נכיר את ההצעה לגיאוגרפיה 'כנענית', שכוללת את אגן הסהר הפורה ,כולל פניקיה וצפון אפריקה לעומת המצוקה הטריטוריאלית של היישוב הישן בארץ-ישראל. נכיר את הפסל "נמרוד" של יצחק דנציגר, מ-1939, שהפך סמל לזהות הכנענית בפרט ולזהות הצברית-ישראלית בכלל. נדון גם בויכוח המאוחר שעורר הפסל וזהותו השנויה במחלוקת. נדגיש את המתח הבלתי נסבל שנוצר בעקבות השואה בין החזון האנטי-יהודי של הכנענים, הקורא למחיקת הקשר עם הגולה היהודית לבין המגמות הלאומיות-יהודיות של החברה הישראלית החדשה.

25/12/2022

1948: ליריקה וקומזיץ: הקמת מדינת ישראל וקבוצת "אופקים חדשים", חלק א.
המתח בין הפלמ"ח וההומור הצברי לבין המגמות האירופאיות-אוניברסליות של יוסף זריצקי והכמיהה למודרניזם ולהפשטה. הקמת קבוצת "אופקים חדשים" כהצהרה על בחירה מלאה בתרבות המערבית. הפרדוקס שהתקיים בין ה"ליריקה" של 'המופשט הלירי' לבין המציאות של הגירה וקליטה וריפוי פצעי המלחמה. הרחבת המבט על עבודתו של יוסף זריצקי, מייסד הקבוצה.

1/1/2023

אופקים חדשים ואפקט האוניברסליזם – חלק ב' – ציירים.
הרחבת המבט על עבודתם של יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטמצקי וצבי מאירוביץ – האמנים שפעלו ליד וסביב זריצקי והרחיבו את מעגל ההפשטה. על היסודות הפיגורטיביים והנופיים במופשט הישראלי. השיעור יסתיים בהצגת הביקורת על "אופקים חדשים" באמצעות הסדרה "צובה" של לארי אברמסון, וטקסטים כתובים.

8/1/2023

אמנות חברתית וביקורתית בישראל הצעירה: יוחנן סימון, רות שלוס, נפתלי בזם, משה גת, שמעון צבר
שלהי שנות הארבעים והעשור של שנות החמישים, סביב הקמת המדינה ושנות ההגירה הגדולות של ניצולי שואה מצד אחד והעליות מצפון אפריקה מצד שני, יצרו מציאות חברתית דחוסה, מורכבת ורבת מצוקה, שסתרה בכל מובן את הליריקה של הציור המופשט ששלט בכיפה. קבוצה של ציירים חברתיים, הציעו אנטיתזה למופשט הישראלי ופיתחו מוטיבים המתארים את מעמד העובדים, המעברות והעולים החדשים, שיכוני עוני, שביתות פועלים , החיים בקיבוץ ומחאות פוליטיות. בזמן אמת – ההצעה החלופית שלהם נדחקה לשוליים. היום הם נחקרו והוכרו מחדש.

15/1/2023

דיאלוג בין דורי באמנות ישראלית עכשווית
מפגש עם האמן יונתן גולד שיספר על הדיאלוג שלו עם יוחנן סימון ועם אופקים חדשים.