המשכו של קורס ייחודי זה, שנולד בפנייה ששלחנו לשורה ארוכה של חוקרות וחוקרי אמנות לבחור יצירה אחת, קרובה לליבם. יצירה שירצו להקדיש לה הרצאה שלמה. ההצעות שקיבלנו היו מרתקות בגיוונן והן מעידות על הבוחר.ת לא פחות מאשר על היצירה הנבחרת.
כמו החלק הראשון, ההרצאות בקורס זה סודרו לפי סדר כרונולוגי של היצירות שנבחרו. אין כאן ניסיון לייצר מהלך היסטורי סדור שמתקף את הקנון. להיפך, יצירות רבות שנחשבות לקנוניות נעדרות מן הרשימה. באלה שנבחרו, ישנות וחדשות, פועמת רוח-הזמן והן משתבצות מחדש במרחבי האמנות הישראלית ומזמנות קירבה גדולה ועניין עדכני.
מתנה לנרשמים >> הרצאה מוקלטת של ד"ר גדעון עפרת על יצירתה של אלה ליטביץ, "חרב באבן", 2022
למידה משולבת: באקדמית ת"א-יפו ובמקביל בזום
מחיר רגיל: תלמיד חדש – 1,060 ש"ח I תלמיד חוזר – 980 ש"ח
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
ניבי אלרואי על היצירה הברון אי.טי. פון הום, 2001/2. יוצרות: מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל.
על התעתוע של הזמן: ישנן עבודות אמנות שמביטים בהן והן נחרטות בגלגל העין ובתודעה שנים קדימה, יצירות ללא גיל. את העבודה, הברון אי. טי פון הום, ראיתי בגלגולה הראשון שלה, בבית האמנים הישן ברחוב אליפלט. אני זוכרת ששוגרתי ליקום מקביל, בודד ומפואר. לא הכרתי אז את האמניות, בקושי הכרתי את עצמי, אבל הרגשתי את המסע לעולם מחוץ לזמן, בודד וזר, אבל גם מפתה ומכושף. בובת הפלסטיק של אי. טי. סמל של ילדות אמריקאי קפיטליסטי, הפכה בחלל, הפכה תחת ידיהן לברון אריסוקרטי, נשכח מחוץ לזמן. היא הכמירה ושברה את ליבי. האופן שבו טיפלו בעץ הפך את החלל כולו למרחב בין תרבותי, ספק מודרניסטי, ספק אולם נשפים ברוקי.
הפסל היה שם לבד, חשוף, רציתי להגן עליו מהבדידות. החלל כולו עורר בי משהו מתת המודע של הילדות שלי, למרות שמעולם לא פגשתי בנפשות הפועלות וגרמו לי להבין כיצד מיצב תלוי חלל עשוי לשלוח כוחות הרבה מעבר לגבולותיו. הנוכחות של העץ במצבי צבירה שונים בחלל, נחרטו לי בתודעה והשפיעו עמוקות על תפיסת העולם שלי באשר לחוויה העמוקה והאישית מול עבודת אמנות.
ממרחק שנים, מתוך התפתחות השפה של שתי האמניות וחוויות אישיות שעברתי, אני קוראת את העבודה אחרת. הקריאה החדשה ידיעה רק מעצימה את כוחה. אני מרגישה זכות לצלול אחורה אל העבודה האחת על גלגוליה השונים, לחשוף מהמחשבות והתהליך של צמד האמניות ולחפש בה מדרש חדש.
ד"ר סמדר שפי על היצירה "בבואה" של דור זליכה לוי 2022 בבריכת הקשתות, רמלה סוף המאה ה 8 לספירה.
"בבואה" הייתה ביטוי אינטלקטואלי של רגש – פליאה וגעגוע, דבקות בחיפוש אחר רוחניות מיטיבה והתחברות לתצורות הראשוניות, הרחמיות של קיום, לבסיס של מים ואור בחלל מוגן. עבודות הסאונד והמיצב תלוי המקום נעשתה בבריכת הקשתות , מאגר מים שנחנך בסוף המאה ה8 לספירה, בעידן השלטון המוסלמי בארץ ישראל. היא היוותה חלק ממהלך נרחב שיזמה האוצרת להציג אמנות עכשווית בחללים היסטוריים ברחבי רמלה.
ארבעה מנגינות שמקורן בשירים ערביים הושמעו "בבואה". המנגינות הותאמו בתקופות וקהילות יהודיות שונות לפיוטים. בעבודה והושמע בגרסת הפיוט ובגרסת השיר המקורי, בעברית ובערבית. יחד עם עבודת הסאונד הוקרנט בבריכה שתי עבודות וידיאו שגם הן , כמו האור הטבעי החודר מהחוץ, נמצאו בשינוי מתמיד. מיקום הצופה בחלל, כלומר המקום בו נמצאה הספינה בשעת השייט בברכה, יצר חוויה ייחודית של צפיה והאזנה, רגעים מרהיבים, גשרים מעל הבדלי זמן ותרבות.
ד"ר רונה סלע על היצירה דיוקן כרימה עבוד, סווידס, הדימוי צולם בין 1914 ל-1940.
כרימה עבוד (1893–1940) נחשבת לצלמת הפלסטינית הראשונה וככל הנראה גם לצלמת המקומית הראשונה. הדיוקן שלה שצולם על-ידי סווידס, מנכיח אישה פלסטינית, חלוצה, בעלת תודעה לאומית, הראשונה שהגדירה את עצמה כצלמת לאומית. היא צילמה את ההוויה הפלסטינית, לא רק גברים אלא גם נשים במרחבים האורבניים והכפריים, ונתנה הנכחה לעושר החיים הפלסטיניים בין 1914 ל-1940. דיוקן זה, של אישה חזקה וגאה ליד מצלמה כבדה, הפך סמל מגדרי ופוליטי בעשור וחצי האחרונים.
ד"ר רונה סלע, אוצרת וחוקרת של היסטוריה חזותית, הציגה את עבוד לראשונה בשנת 2000 בספר צילום בפלסטין/ארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים (מוזיאון הרצליה והוצאת הקיבוץ המאוחד). מאמר נרחב על עבודתה של עבוד שנכתב על-ידי ד"ר סלע יפורסם בספר המוקדש לפועלן של יוצרות פלסטיניות וארץ-ישראליות. לאחרונה הוצגה תערוכה שלה במוזיאון הארץ (אוצר: גיא רז).
יונתן הירשפלד על היצירה חייל חייל, משה גרשוני, 1981
בימים אלו שואל את עצמו כל צייר כיצד להביא את הפוליטי לסטודיו. כיצד לא לחזור על המובן מאליו, לא לייצר פמפלט של דעות שחוקות, לא להטיף לא משכן את האיכות האמנותית עבור התוכן. חייל חייל מציע נתיב מורכב, משוכלל, מרגש וחכם.
אודי אדלמן על היצירה הפיסול הבין גלקטי, עזרא אוריון, 1987
הפיסול הבין גלקטי של עזרא אוריון הוא אחת מפעולות האמנות הגרנדיוזיות ביתר שנוצרו בישראל. מה שהחל ביצירתו של אוריון כשאיפה להצבת האדם מול הממדים של היקום כולו התגלגל כסדרה של עבודות החורגות בסדרי מונים מממדי החלל המוזיאלי ואשר עירבו היבטים פיסוליים עם אמנות האדמה והאמנות הקונספטואלית של שנות השבעים והשמונים. פעולה זו מציבה את אוריון כאמן פורץ גבולות תוך כדי היותו אווטסיידר לקאנון המוסדי
אפרת גל – נור על היצירה ה' צבעים (בלבן), מיכל נאמן, 1998
מיכל נאמן לימדה אותי ספרות במדרשה, בעצם היא לימדה אותי לקרוא מחדש עניין שרק בדיעבד התבוננתי על משמעותו היותר רחבה ביחס ללימוד אמנות ולאמנות הישראלית בכלל.
העבודה ה' צבעים (בלבן) היא ציור איקוני הנטוע מצד אחד בלב הציור המדרשתי והיווה כר פורה לקריאות פרשנויות רבות, אך ניתן לראות אותו גם כמעין פלֵטה של פיגמנטים, ג'סטות, שכבות, ופרספקטיבה דרכם מציצה הפוטנציה הציורית הישראלית אחרי דלות החומר
ד"ר דרורית גור אריה על היצירה טרילוגית ימים נוראים, דפנה שלום, 2006-2011
טרילוגיית הווידיאו "מים נוראים" (2006-2010 ) עוסקת באיחוי והזרה בין הטקסט היהודי לשאלות של מאבק והישרדות קיומית באמצעות כוריאוגרפיה של אמנות לחימה. הסוואה, עיוורון, ספק קרב -ספק ריקוד מתבררים כמלחמה בפולחן מוות וחיים. עבודה מסונכרנת זו עם מועדי ריטואל התפילה של חודש הרחמים היהודי מקבלת משנה תוקף נוכח המציאות הישראלית ונופיה שבתוכם ומתוכם צמחה.
ד"ר גליה בר אור על היצירה נשמה צומחת, אמירה זיאן, 2025
העבודה "נשמה צומחת" הנחשפת כאן בראשונה חריגה בין עשרות העבודות שיצרה אמירה זיאן בנושא גלגול נשמות. זו העבודה היחידה שבה דימוי הגלגול המפציע נוצר בהשראת התפיסה הבודהיסטית ולא בהשראת המסגרת הנוקשה שהוטמעה בתרבות הדרוזית.
שבע שנים מתמקדת זיאן בעולמות גלגול הנשמה (2019-2025), ובדרכה השקטה והממושכת מחלחלת לעומק החברה עולמות אלטרנטיביים המאתגרים מוסכמות מקובעות של זהות ומגדר. בעבודותיה המוות נוכח בחיים, האיום ביופי וחירות הרוח מניעה טרנספורמציה ככוח חיים.
יניב שפירא על היצירה מה לא ראינו?, צביקה לחמן, 2023
פסלו של צבי לחמן "מה לא ראינו?" מורכב מדמויות מקובצות על שלדת ברזל דמוית מעבורת. במרכזה, "פאסיון", "הישרדות", "קריסה" ו"חותר" כמצבי צבירה בקיום האנושי. ניתן לראות בו הצהרה פיסולית הן על התבוננות בטבע וחקירה של מסורות האמנות, הן על הוויית החיים בישראל בזמן שיצר אותו. בליבת העבודה ניכר עיסוקו של לחמן בייצוגה של הדמות האנושית, בדינמיקה בין דמויות, בדרמה בין-אישית ובמצב קיום משברי. בה בעת הוא שולח אותנו גם לציורו החידתי של פיטר ברויגל האב, "משל העיוורים" (1568), שהוא מופע אבסורד שבו עיוור מוליך עיוורים. עבודה זו, המעלה שאלות אוניברסליות באשר לכוחנו לראות נכוחה את המציאות, מקבלת תוקף אקטואלי גם נוכח המציאות הישראלית שבתוכה ומתוכה צמחה.
נירית נלסון על היצירה ואירופה תוכה בתדהמה, טרילוגיית סרטים, יעל ברתנא, עבודת וידיאו 2012
יעל ברתנא (נ. 1970 בכפר יחזקאל), מהאמניות המובילות והמרתקות באמנות עכשווית, ידעה כבר בעשור הראשון למילניום שאירופה תוכה בתדהימה. ברתנא זיהתה את השפעתן של סוגיות עכשוויות, שנראו בעבר כדיסטופיות מנותקות, והפכה אותן לנושאים בוערים. באמצעות דימויים חזותיים שנחצבו בזיכרון הקולקטיבי ובשימוש בכוחו של הנארטיב היא מעלה יצירה ביקורתית ונועזת המטרידה את הדעת.
על אף שעשתה את מרבית דרכה האמנותית בחו"ל, ברתנא שומרת על קשר הדוק עם מקורות ההשראה המקומיים, ובמיוחד עם סוגיות זהותיות וחברתיות בישראל. במבט חיצוני, יש לה יכולת להסתכל על החברה הישראלית מבעד לעדשה בהירה וממוקדת, דבר שמאפשר לה להציג שאלות נוקבות בנוגע לעיצוב הזהות החברתית והפוליטית המקומית.
במפגש נדון עד כמה טרילוגיית הסרטים שלה And Europe will be Stunned (2007-2011) יצרה מפנה משמעותי לא רק ביצירה האישית של ברתנא אלא גם בשיח של אמנות עכשווית.
ד"ר גילית איבגי על היצירה הבירוקרט, מתן בן כנען, 2008-2000
הציור "הבירוקרט" של מתן בן-כנען, אשר צוייר בשנים 2018-2020, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 2021, הוא בעיני משיאי הציור הפיגורטיבי-נרטיבי הישראלי העכשווי. תהליך הבימוי, הצילום והציור יצרו פרויקט רב מימדים, בו הצייר ההוגה הוא גם במאי וכוריאוגרף, מפיק ומבצע. גם הנוף הספציפי בו מתרחש האירוע – חירייה – מרתק.
למותר לציין, שבעת כתיבת שורות אלו, בראשית חורף 2024, ה"מודיע" ומושאיו, מקבלים משמעויות מועצמות, עם או בלי מילותיו של דוד גרוסמן, אשר חוברו בהקשר ליצירה.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
סמסטר א', תשפ"ו
6 מפגשים, סרט ו-2 סיורים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר סמדר שפי. אורחיםות: פרופ' שרון יערי, פרופ' יעל מוריה, בעז נוי
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
ליווי וייעוץ: יגאל צלמונה
מרצים: יעל ברתנא, פרופ' ציבי גבע עם האדר' אמנון רכטר, ד"ר אמיתי מנדלסון עם הדסה גולדויכט, רותי דירקטור עם הסופרת מאיה ערד, צאלה קוטלר הדרי, יונתן הירשפלד, מירה לפידות, נירית נלסון, פרופ' דורית ריינס
למידה היברידית
סמסטר א', תשפ"ו
10 מפגשים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר נגה ברנשטיין. אורחיםות: אנדי ארנוביץ, ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה, גלית גאון, גיל יפמן, גלי כעני, עידו מיכאלי, יובל עציוני, ד"ר מיטל פלג מזרחי, ד"ר דוד שפרבר
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: ד"ר טלי תמיר. אורח: יגאל צלמונה
למידה היברידית