במהלך שמונה מפגשים יעלה הקורס את שאלת מוטיב הטבע דומם באמנות הישראלית לדורותיה ויבקש להראות את מעמדו המשני, ביחס לבכירות של מושג הנוף והמרחב. הקורס יבחן את היחס לחלל הפנים, לטבע דומם ולמרחב הדומסטי בתרבות הישראלית וכיצד הוא בא לידי ביטוי באמנות הישראלית. נדון בחוסר האיזון בין המרחב החיצוני לבין החלל הפנימי. נדון במושג 'הבית' בתרבות הציונית ומה בין בית לאומי, בית אזרחי ובית פרטי. לאור זאת נבחן עבודות שעוסקות בחפצים יומיומיים ובקומפוזיציות של טבע דומם ונשאל על מעמדם הסימבולי. נרחיב על המקורות ההיסטוריים של מסורת הפנים והטבע דומם באמנות המערבית ונשווה למציאות הישראלית.
הטענה המרכזית שננסה להוכיח היא שמעמדו של חלל הפנים מוחלש ביחס למרחב הכללי, ה'ארץ-ישראלי', ולפיכך גם מסורת הטבע-דומם הופיעה מאוחר, במעמד מוחלש, כשהיא נתפסת כקונבנציה ציורית וכגושפנקה מקצועית, ולא כנטענת מעצמה. לאורך הקורס נבחן נושאים אלה ביצירתם של חמישה-עשר אמנים ישראליים, מראשית האמנות הישראלית ועד אמנים עכשוויים הפעילים היום: החל בראובן וגוטמן, דרך גליקסברג וארוך ועד יצחק ליבנה, שוש קורמוש ומיכה אולמן.
מרצה: טלי תמיר.
אורחים: יאיר גרבוז ויצחק ליבנה.
למידה מקוונת דרך פלטפורמת zoom.
עלות הקורס: 710 ש"ח. הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה קישורים למפגשים, הקלטות של ההרצאות וחומרים משלימים.
הרצאת פתיחה: במרכז ההרצאה ידובר על החיבור ההיסטורי בין טבע דומם והמרחב הדומסטי ועל ההיסטוריה של טבע דומם והתפתחות מושג הפנים (interior) בתרבות ובאמנות המערבית. נדון במושג ה'חדר' כיחידת-יסוד הקשורה בערכים של התבודדות, הגות, לימוד ופרטיות ונשאל – למי הייתה הזכות לחדר משלו בהיסטוריה האנושית? לאחר הצגת ההקשרים התרבותיים, הכלכליים, הפסיכולוגיים והאמנותיים שטעונים ומופנמים במוטיבים הללו נדון ביחס הנורמטיבי בין פנים וחוץ ובין פרטי לציבורי, כפי שהתגבש במחשבה המערבית.
היכן נמצא הפנים בחזון הציוני ובתרבות הארץ־ישראלית? נצביע על העובדה שמוטיבים של טבע דומם וחללי פנים הבית נעדרים לחלוטין משדה האמנות הארץ-ישראלית המוקדמת בתקופת עיצובה החזותי והרעיוני. מושג מרכזי בהרצאה יהיה – מהלך הספיריטואליזציה של המרחב הארץ־ישראלי והשפעותיו – מצד אחד על מעמדו הבכיר של ז'אנר הנוף המקומי ומצד שני על היעדרותם הבולטת של דימויי פנים. מקרה הבוחן יהיו ציוריו של ראובן רובין שפניהם תמיד אל הנוף ואל המרחב שמחוץ לבית ושליטתו האבסולוטית של ז'אנר הנוף על פני כל מוטיב אחר, ככלי לעיצוב הזהות הלאומית בתקופת גיבושה. ננסה לאתר גם במקורות טקסטואליים, מתוך הספרות העברית המוקדמת, תיאורים שמתייחסים למרחב הדומסטי או, לחילופין, ליציאה מן הבית אל ההרפתקה ואל הנוף הממתינים מחוצה לו.
תפיסת המרחב, הבית והחפץ בתרבות הציונית-סוציאליסטית ובחברה החלוצית בארץ־ישראל: התרבות החלוצית מתאפיינת בשלילה מוחלטת של המרחב הפרטי ובביטול הבעלות הן על המרחב הדומסטי והן על החפץ האישי. החפץ מתנתק מהקשריו הביוגרפיים והופך לתפקודי בלבד, בבעלות קולקטיבית.
1930, 1935 – שנות המפנה בתיאורי הפנים והבלחות ראשונות של תיאורי פנים הבית וטבע דומם בסביבה אורבנית. הופעתו של 'טבע דומם' כקונבנציה ציורית מיובאת ממסורת הציור הצרפתי, בהשראה קוביסטית, על ידי יוסף זריצקי וחבריו המודרניסטים, ותהפוך ל'נייר לקמוס' להענקת לגיטימציה של צייר מקצועי, היודע את אמנותו ומחובר לזמנו.
חיים גליקסברג – צייר הפנים הבורגני בתל אביב, המסמן את עליית הבורגנות העירונית בשנות השלושים ואיתה הצורך בדימויים של פנים ומרחב דומסטי עירוני. נדון בשאלת הזרות והניכור בין הסגנון לבין המקום ושתילה של תפנימים אירופאיים בתוך מרחב ים תיכוני. במקביל נתבונן בעבודתו של אריה ארוך, ונבחן את יחסו אל המרחב הדומסטי כאתר אינטימי, ביוגרפי ומשפחתי, שנעדר סממני מעמד ומשוקע בצפנים פרטיים.
סימונים של דירות, מעברים ושושלות משפחתיות: הדירה של רפי לביא ומשמעותה כבית פרטי וכסמן זהות בשדה האמנותי; דירות המעבר של פנחס כהן-גן ושאלת זהות המהגר; הבית והדירה ביצירתו של מיכה אולמן.
טבע דומם והמרחב הדומסטי ביצירתו של יאיר גרבוז: טבע דומם שמתפזר באוויר, טבע דומם כסמן מקצועי של ציור מערבי. הצגת תכונותיו של הצייר הישראלי ושאלת מבטו אל עבר המסורת הגדולה של הציור המערבי. בשיחה עם יאיר גרבוז עצמו, שיתארח בשיעור, נדבר על הסדרה "פריז-טבריה" , המדברת על הפערים בין המיתוס הפריזאי-מודרני לבין המציאות הטבריינית – לוקאלית. על –פי גרבוז האמנות הישראלית נידונה להתייצב בפתחה של המסורת הזו ולא להיכנס בשעריה.
הציור של יצחק ליבנה (סדרת ציורי הטבע דומם משנות ה-90 וסדרת התפנימים הגדולים מתוך התערוכה "תדהמה", שנות ה-2000). שיחה עם יצחק ליבנה שיתארח בשיעור על הדימויים של המרחב הדומסטי ביצירתו, על המקורות שלהם ועל ריקון המושג מכל מטען רגשי. העיסוק בבית הגרמני ובבית האמריקאי ובמיתוסים של חיי משפחה וחיי נישואין, קשר לחפצים ולמסורת אחיזת העיניים בציור.
טבע דומם נטוש: הצילום של שוש קורמוש: מחשבות על טבע דומם נטוש ומנותק ממקורותיו. חפצים מתוך קטלוגים של בתי מכירות פומביות שיצאו מהקשרם ואינם מהווים עוד חוליה ברצף ביוגרפי-משפחתי-דומסטי. בהמשך נדון בחפצים נוספים שנותקו מהקשרם והופקרו אל מרחב חיצוני לא מוגדר: 'טבע דומם בשמש' של אביבה אורי; 'טבע דומם נטוש' של דני קרוון; 'טבע דומם והריסות' של רות שלוס ושרידים מצוירים מתוך הסדרה 'צובה' של לארי אברמסון.
כל אלה יבנו הצעה ל'טבע דומם ישראלי', שיסודותיו מעורערים ובנויים על מרחב דומסטי מוחלש ונטול-שורשים.
סמסטר א', תשפ"ו
6 מפגשים, סרט ו-2 סיורים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר סמדר שפי. אורחיםות: פרופ' שרון יערי, פרופ' יעל מוריה, בעז נוי
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
ליווי וייעוץ: יגאל צלמונה
מרצים: יעל ברתנא, פרופ' ציבי גבע עם האדר' אמנון רכטר, ד"ר אמיתי מנדלסון עם הדסה גולדויכט, רותי דירקטור עם הסופרת מאיה ערד, צאלה קוטלר הדרי, יונתן הירשפלד, מירה לפידות, נירית נלסון, פרופ' דורית ריינס
למידה היברידית
סמסטר א', תשפ"ו
10 מפגשים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר נגה ברנשטיין. אורחיםות: אנדי ארנוביץ, ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה, גלית גאון, גיל יפמן, גלי כעני, עידו מיכאלי, יובל עציוני, ד"ר מיטל פלג מזרחי, ד"ר דוד שפרבר
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: ד"ר טלי תמיר. אורח: יגאל צלמונה
למידה היברידית