

בית לאמנות ישראלית
דימוי: מורן שוב, שזיפים צהובים III, יולי 2011
שרית שפירא
הגות ומעשה
הוצאת אסיה, 2023
בתמיכת מענק בית לאמנות ישראלית 2021
אסופת מאמרים של שרית שפירא, שבפועלה כאוצרת הגדירה מחדש את גבולות הזירה, האירה זיקות בין המקומי לאוניברסלי, ובתוך כך השליכה גם על שדה התרבות הכללי. במאמריה ניסתה שפירא לחשוב מחדש את אופני הכתיבה של ההיסטוריה המקומית, בביקורתיות שאינה מוחקת את מה שקדם לה. כתיבתה הפלורליסטית ורחבת ההיקף מנהלת דיאלוג בלתי מתפשר עם חוגי השיח ועם המודרניזם הישראלי על שלל צורותיו. מתוך שפע המאמרים נבחרו אלה המשמעותיים למהלך העקרוני שהתוותה, בכתיבה שאפתנית הבוחנת את האמנות הישראלית ביחס להיסטוריה של אמנות המערב ובמסגרת הקשרים ותהליכים תרבותיים רחבים – ספרותיים וקולנועיים, פילוסופיים ולשוניים, חברתיים ופוליטיים.

כותבים את המצב
אמנות בזמן מלחמה
מגזין בית לאמנות ישראלית, אוק'-נוב' 2023
עריכה: צאלה קוטלר הדרי
פרויקט מיוחד שיזם בית לאמנות ישראלית בעת מלחמת "חרבות ברזל" במסגרתו הוזמנו אמנים, אוצרים, אנשי רוח, משוררים וסופרים לשלוח טקסטים אישיים, מקצועיים, רשמים, ניתוחי עבודות אמנות ותערוכות, דימויים, שירה וספרות על מנת לתת במה לקהילת שדה האמנות בישראל בעיבוד המציאות המשותפת בעת מלחמה.

המשותף קיבוץ
טלי תמיר
מו"לים: יד יערי/גבעת חביבה ומרסל לקידום אמנות
ותרבות, 2022. בתמיכת מענק בית לאמנות ישראלית 2021
המשותף קיבוץ: אמנות מן הצד השמאלי 1988-1978 הוא ספר עיון, מלווה במחקר היסטורי וחזותי, המשחזר את מכלול התערוכות והפעילויות של קבוצת "המשותף קיבוץ", שחֶלקה בהיסטוריוגרפיה של האמנות הישראלית נשכח והועם, או פשוט נעדר עד כה.
המחקר מנסח מחדש את עקרונות הפעולה של קבוצת אמנים חברי קיבוץ – בעיקר הקיבוץ הארצי – שנוסדה ב-1978, בעקבות המהפך הפוליטי ועליית הימין לשלטון, ופעלה במשך עשור. הוא ממקם מחדש את קבוצת "המשותף קיבוץ" על ציר האירועים של האמנות הישראלית בשנות ה-70 וה-80 וממפה את ההקשרים הרלוונטים לה.
הטענה המרכזית בספר היא שבקבוצת "המשותף קיבוץ" שינתה את הפרדיגמה ההיסטורית של אמן־קיבוץ כמי שפועל ככוח חיובי ומאזן ביחס לפרויקט הקיבוצי, והחדירה בה לראשונה מבט קונספטואלי וביקורתי, המופנה בו־בזמן פנימה, אל התנועה הקיבוצית עצמה, והחוצה, אל החברה הישראלית ואל מערכות השלטון – לא מתוך התנערות מהרעיון הקיבוצי אלא בשאיפה לתיקון ולבחינה מחודשת של ערכים.

אוצרות עכשווית בישראל
ד"ר אסנת צוקרמן רכטר
אוצרות עכשווית בישראל הוא פרסום ראשון שעוסק בצורה שיטתית ומקיפה בהתפתחות האוצרות בישראל בשנים המכוננות שלה. הספר עוקב אחר מעמדו המשתנה של אוצר האמנות העכשווי בישראל ואחר הנראות הגדלה והולכת של תפקידו לאורך חמישה עשורים, כל זאת בזיקה לתהליך דומה שהתרחש במקביל בשדה האמנות הבין-לאומי. במהלך בהיר וקולח מציגה אסנת צוקרמן רכטר את האוצרות העכשווית כמקצוע ששינה את שיח האמנות העכשווי והתבסס כדיסציפלינה חדשה.
הספר מטפל בסוגיות מפתח באוצרות עכשווית: יחסי אמן ואוצר, עמדת הצופה שהשתנתה, תופעות האוצר-יוצר והאמן-אוצר, סוגות שונות של תערוכות ובכללן תערוכות נושא א-היסטוריות ועוד. הוא מציע נקודת מבט חדשה על גישות היסטוריוגרפיות רווחות ועל מגמות מפתח באמנות בישראל. זהו ספר שמבסס לראשונה את חיוניותה של הפרספקטיבה האוצרותית לשם הבנה של תנאי הפעולה וההצגה של אמנות בעולם עכשווי, מקוון וגלובלי.
לפרטים ולרכישת הספר
