אמניות ישראליות, מהגרות מאתיופיה
פעילות אמנותית ענפה של אמניות מהגרות מאתיופיה, בנות הדור האחד וחצי שהגיעו לישראל בשנת 1984 ובשנת ,1991 מתקיימת תחת התמודדות עם הגדרת זהות משולשת: מגדרית, אתנית־ גזעית ומעמדית. מהגרות רבות מאתיופיה חוות קיום טרנס לאומי במסגרתו הן ממשיכות לקיים קשרים עם ארץ המוצא; נוסעות לביקורים וטיולי שורשים; פועלות למען העלאת שארית קהילת יהודי אתיופיה; מקיימות קשרים ערים בפורומים אינטרנטיים עם הפזורה האתיופית ברחבי העולם, יוזמות קשרי מסחר ומייבאות לישראל מוצרים ומוזיקה עכשווית מאתיופיה ועוד.
פרק זה מבקש להביא את קולותיהן של האמניות באמצעות עבודות האמנות שיצרו ובאמצעות ההסברים והפרשנויות שהן מעניקות לעבודות. היצירות מרכיבות פסיפס עשיר של עמדות ודעות, על גבי רצף שנע בין תחושות קושי ושמחה, כישלונות והצלחות, שייכות וזרות. היצירות עוסקות בתיאור אופני כינון הזהות של נשים במצב של הגירה, כשכל אחת מהאמניות בוחרת להדגיש ממד זהותי אחר או כמה ממדים בו בזמן. ישנן אמניות המדגישות ביצירתן את ההיבטים המגדריים המגולמים במעשה ההגירה.
פרק זה מבקש להביא את קולותיהן של האמניות באמצעות עבודות האמנות שיצרו ובאמצעות ההסברים והפרשנויות שהן מעניקות לעבודות. היצירות מרכיבות פסיפס עשיר של עמדות ודעות, על גבי רצף שנע בין תחושות קושי ושמחה, כישלונות והצלחות, שייכות וזרות.
אחרות מעלות את סוגיית הזהות היהודית בשם אתוס קיבוץ הגלויות, המסמן את מדינת ישראל כדבק מלכד וכבית לאומי ליהודים, תוך שהן מדגישות את ההדרה שחווים המהגרים האתיופים מקרב הקולקטיב היהודי ישראלי. ישנן יוצרות הבוחרות לייחד עבודות אמנות לנושא המעמדי כלכלי הקשור לעולם התעסוקה של מהגרים ומהגרות אתיופים בישראל. עבודות של אמניות אחרות מעלות את נושא ההתקבלות של יוצאי אתיופיה בחברה שהיא לבנה בעיקרה, הן פיזית והן תודעתית. כל היצירות משלבות היבטים אלו בצורות ובדגשים שונים, וכולן בעלות ממד סובייקטיבי וביקורתי.
ככלל, יצירותיהם של אמנים ואמניות שהגיעו מאתיופיה אינן זוכות לחשיפה רבה בתערוכות במוזיאונים ובגלריות בישראל. בשנים האחרונות הוצגו כמה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים צעירים, בהן אפשר לציין את "חלום ירושלמי מחבש", תערוכה קבוצתית של נערים, נערות ונשים יוצאות אתיופיה (גלריית עמי שטיינמץ, תל אביב, 1998); "זהות בדויה", תערוכת יחיד של אסתי עַלְמֹו–וקסלר (גלריית בית אחותי, תל אביב, 2009); "בלי שמות", תערוכה משותפת של דני אַדְמָסֹו ּוּבְַרהנּו אדמס (גלריית בית אחותי, תל אביב, 2009); "עטוף עלי בננה", תערוכת יחיד של טֶסְפַאִי טֶגֶניֵה (מוזיאון האדם והחי, רמת גן, 2010); "התעוררות", תערוכת יחיד של בני וודו (גלריית מכללת ספיר, 2010); "כתם", תערוכת יחיד של אור טֶסֶמָה־אברהם (בית האמנים, ירושלים,
2012); ו"המסע", תערוכה קבוצתית (מוזיאון פתח תקווה, 2012).
עם זאת, עד לרגע זה לא נעשתה בישראל תערוכה שהוקדשה לנשים מהגרות מאתיופיה מתוך התמקדות בהיבטים המגדריים של אמנותן וחייהן. בעשור האחרון התקיימו גם כמה תערוכות של אמנות אתיופית מסורתית בהן "גֵדְגֵדָה" (גלריית הסדנא לאמנות, רמת אליהו, ראשון לציון, 2008) והתערוכה "אתיופיה – מסע אל ארץ הפלאות", שבה הוצגו מגוון פריטים אמנותיים (מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2013).
ההגירה מאתיופיה
בניגוד לידע הרחב יחסית שיש לקוראות בישראל אודות ארצות שמהן מהגרים יהודים, הרי שהידע אודות ארצות אפריקה בכלל ואתיופיה בפרט, אינו ידע טריוויאלי. אתיופיה היא מדינה מרכזית במורשת האפריקאית, בעלת היסטוריה ארוכה ומפוארת, ואחת המדינות העתיקות בעולם המקיימת רצף ריבוני מזה אלפי שנים. אפיון זה הוא חלק מרכזי בזהות ובמורשת האתיופית, כפי שמסביר חוקר התרבות יעקב גונצ'ל: "העושר התרבותי באתיופיה, ההיסטוריה העתיקה של חיי מדינה וממשל ועובדת היותה אחת המדינות העתיקות בתבל – כולם מקור לגאווה, שרישומה לא נעדר גם מיהודיה" (גונצ'ל, :2005).
אתיופיה היא פסיפס של תרבויות ודתות. כשבעים לשונות מדוברות במדינה, המורכבת מקבוצות אתניות רבות. אתיופיה היא אחת מארבע החברות האפריקאיות בחבר העמים ושותפה לייסוד ארגון האו"ם; אחת מהמייסדות של ארגון המדינות הבלתי מזדהות, של -77G (קואליציה של מדינות מתפתחות) ושל ארגון אחדות אפריקה. ארגונים רבים המאגדים פעילויות מסחר ושלטון באפריקה ממוקמים בבירת אתיופיה, אדיס אבבה (טֵפֵֶרה, :2013).
אתיופיה היא פסיפס של תרבויות ודתות. כשבעים לשונות מדוברות במדינה, המורכבת מקבוצות אתניות רבות.
יותר מאלפיים שנה הונהגה המדינה על ידי שושלות של קיסרים והייתה בעלת ארגון ממלכתי ומערכת מוסדות מסודרת (ארליך, :2013). אתיופיה הייתה המדינה השלישית שאימצה את הנצרות, בשנת 333 לספירה (אחרי ביזנץ וארמניה, שכבר נעלמו מהעולם). בכך הייתה לאחת המדינות הראשונות שאימצו דת מונותיאיסטית. לאורך הדורות הצליחה אתיופיה לעמוד מול שני כוחות חזקים בהיסטוריה העולמית, האסלאם והאימפריאליזם האירופי. רק אתיופיה וליבריה שמרו על ריבונות בתקופת האימפריאליזם האירופי, זאת למעט תקופת כיבוש איטלקי קצרה בשנים 1936 עד 1941.
בשנת 1974 התרחשה הפיכה צבאית באתיופיה כשקציני צבא, ובראשם רב־סרן מֵנְגִיסְתּו הַיְילֶה מְַריָם, הדיחו את הקיסר הַיְילֶה סֶלַאסֶה, וכוננו משטר קומוניסטי, כלכלה ריכוזית והלאמה של האדמות וענפי הכלכלה העירוניים. לצד פעולות שלטוניות שהביאו לעלייה דרמטית באחוז יודעי קרוא וכתוב, השלטון דיכא באכזריות את שכבת המשכילים ואתיופיה נכנסה לעידן של רודנות, שפיכות דמים וטרור (טוראל, 2013). מנגיסתו דבק בעקרונות הקומוניזם, והביא, בין היתר, לרדיפה חסרת פשרות אחר האוחזים באמונות דתיות, ובכלל אלה הקהילה היהודית, כפי שתיארה החוקרת גליה צבר: "ננקטו צעדים נגד קבוצות דתיות מסוימות, בהן היהודים, כחלק מתעמולה ופעולה נגד הדת" (247 1989: ,Sabar). לאחר שנים של מאבק עממי לשחרור לאומי, התאחדה בשנת 1991 החזית
הדמוקרטית המהפכנית של העם האתיופי (EPRDF) אשר הביאה להדחת מנגיסתו (טוראל, 2013).
לאתיופיה קשרים עמוקים עם הדת היהודית. לפני הגעת הנצרות כמחצית מתושבי העיר אקסום שבצפון המדינה היו יהודים, והנוצרים באתיופיה מאמינים כי הם צאצאיהם של בני ישראל הקדומים (טוראל, :2013). קהילת ביתא ישראל הייתה היחידה שחבריה ראו עצמם כצאצאי היהודים שסירבו להתנצר ושמרו
על אמונתם המקורית (שלום, :2013). קהילת ביתא ישראל לא הושפעה מהקורות את העם היהודי לאחר חורבן בית שני ולא נחשפה להתפתחויות המסורת המעוגנות במשנה ובתלמוד. משום כך השתמרו בקרב הקהילה עד היום מנהגים מימי בית ראשון (שלום, :2013).
על אף שבאתיופיה מעולם לא הוטל ספק ביהדותם של ביתא ישראל, לא מיהר הממסד היהודי בישראל להעניק להם הכרה. רק בשנת 1973 פסק הרב הספרדי הראשי לישראל דאז, עובדיה יוסף, כי הם צאצאי שבט דן האבוד, פסיקה שפתחה בפניהם עקרונית את שערי מדינת ישראל. בין השנים 1984-1954 הגיעו אלפי עולים מאתיופיה, אולם שתי העליות המרכזיות הן מבצע משה ומבצע שלמה.
…פרק זה מבקש לתאר את חוויותיהן של נשים מהגרות מאתיופיה בהסתמך על ידע שמקורותיו באמניות עצמן ובנקודת המבט שלהן. היצירות עוסקות בנושאים המרכיבים תמונות מחייהן של המהגרות האמניות, וכוללים בין היתר פרנסה, השתלבות במסגרות חינוך, התבגרות, גזענות ופוליטיקה של שְחֹורּות.
by GemPlan