אודות - בית לאמנות ישראלית

line
בית לאמנות ישראלית קם באוקטובר 2013 במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, כמענה לחסך בלימוד ומחקר של אמנות ישראלית שקיים בשדה התרבות המקומי, כבר עשרות שנים. הבית נוסד ביוזמתם של ד”ר גדעון עפרת ורודי בינט, שניהלה אותו בשנותיו הראשונות וביססה את מעמדו. משנת 2017 מנהלת אותו עידית עמיחי. בית לאמנות ישראלית נותן מענה לאלה השואפים להרחיב אופקים ולהעמיק ידע, וגם לאלה העוסקים בכתיבה, באוצרות, בניהול גלריות, באספנות ובניהול אוספים. הבית הוא מקום המאפשר מפגש עם אנשים מובילים בעולם האמנות הפלסטית בישראל: חוקרים, אוצרים ואמנים.

סגל המרצים

יונה פישר ז"ל
עידית עמיחי
ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה
ניבי אלרואי
יונתן אמיר
פרופ’ דרור בורשטיין
יאיר ברק
חנן דה לנגה
ד"ר דור גז
רותי דירקטור
טליה הופמן
מיכל היימן
יונתן הירשפלד
ורדי כהנא
הילה כהן-שניידרמן
אבי לובין
ד"ר איה לוריא
יצחק ליבנה
הדס מאור
דלית מתתיהו
ד"ר שאול סתר
ד"ר גדעון עפרת
פרופ' שרון פוליאקין
ד”ר יחיל צבן
ד"ר אסנת צוקרמן רכטר
יגאל צלמונה
ארנה קזין
פרופ' רועי רוזן
פרופ' ציבי גבע
טלי תמיר
ד"ר עדי אפעל
עמית טריינין
פרופ' מישל קישקה
הדס עפרת
ד"ר ערן רולניק
נטע ליבר שפר
פרופ’ אפרת ביברמן
אורי דסאו
א.ב יהושע
אוהד מרומי
ד"ר עפרי כנעני
מירה לפידות
דרורית גור אריה
נטע גל עצמון
יניב שפירא
ד"ר זיוה ילין
טל שטרנגסט
גבריאלה וויינשנקר
פרופ' אריאל הירשפלד
רונית שורק
שירלי וגנר
ד"ר אתי גלס גיסיס
פרופ' יעל גילעת
ד"ר גלעד פדבה
ד"ר גליה בר אור
אלן גינתון
אורי דרומר
ראג'י בטחיש
מנאר זועבי
אדר' פרופ' סנאן עבדאלקאדר
ד"ר תאופיק דעאדלה
נועה צדקה
עילית אזולאי
ד"ר טל דקל
דייגו רוטמן ולאה מאואס
סמדר יערון
כנרת חיה מקס
ד"ר אמיתי מנדלסון
ד"ר נעה לאה כהן
ד"ר עידית טולידאנו
פרופ' אסד עזי
דרורה דומיני
מירי נשרי
ד"ר דליה מנור
איה מירון
תמי כץ-פרימן
ד"ר רונה סלע
גלעד מלצר
רווית הררי
אבי איפרגן
טלי בן-נון
ד"ר נעם גל
אילנית קונופני
תמי מנור פרידמן
ד"ר קציעה עלון
אליק מישורי
בנו כלב
ד"ר איתמר לוי
ד"ר נאהד חביב אללה
דאנא ח׳ורי
פרופ' לארי אברמסון
ד"ר אהרון שבתאי
דנה יהלומי
ארם גרשוני
ד"ר דיויד גרייבס
רוני טהרלב
אסי משולם
אתי אברג'ל
פרופ' נירה פרג
מיכל בראור
דגנית ברסט
תמר הירשפלד
אירית חמו
יאיר גרבוז
פרנצ'סקו פיניציו
גלית אילת
ניר עברון
אלי פטל
ליהי תורג'מן
דפנה שלום
ד"ר אילת זהר
מירל לדרמן יוקלס
מעיין אליקים
קאיד אבו לטיף
ד"ר ארז פרי
עדי אנגלמן
ד״ר נועם סגל
ד"ר נורמה מוסי
אילנה טננבאום
אורי גרשוני
דנה הלר
ליאב מזרחי
רן טל
סוהא עראף
מייסלון חמוד
אפרת כורם
ענת אבן
דבבה אשטו (אתיופיה)
בתיה דונר
יונתן גולד
יעל אפרתי
ארזן שקולולי (Erzen Shkololli)
חנא קובטי
גרנטינה קראיה (Garentina Kraja)
ד״ר רז וינר
ד"ר מירי סגל
רות פתיר
ד"ר ליאור זלמנסון
ד"ר סמדר שפי
יקיר בן-משה
תומר ספיר
רולא ח'ורי
פאטמה שנאן
נרדין סרוג'י
ד"ר עיסא דיבי
סאהר מיעארי
יארא קאסם מחאג'נה
אמירה זיאן
דועאא בדראן
רונן זן
מריה סאלח מחאמיד
תמיר צדוק
ליאור גריידי
שרון תובל
שולה קשת
מוטי מזרחי
חן שיש
פרופ' יהודה שנהב - שהרבני
מוש קאשי
פרופ' חביבה פְּדָיָה
ד"ר יאלי השש
נירית טקלה
חמוטל סדן
פרופ' איתמר פרוקצ'ה
סרג' תירוש
דורית שפיר
ד"ר אפרת הילדסהיים
פרופ' גל וינשטיין
מאיה כהן לוי
אחמד כנעאן
מיכאל קובנר
דנה גילרמן
אליהו אריק בוקובזה
גלילה ברזילי הולנדר
יפעת גוריון
עירית זומר
אמיתי חזן-תירוש
ד"ר דורון לוריא
צקי רוזנפלד
ד"ר מילי פרי
ד"ר הדס קידר
אסתר כהן
אינגה פונר קוקוס
שלומית שטיינברג
אוהד מטלון
אורן זיו
ד"ר גלעד רייך
פרופ' רות רונן
פרופ' דורון רבינא
עדנה פסט
רוני גילת בהרב
רבקה סקר
דבי לוזיה

מה אומרים עלינו

הבית בתקשורת

.

מגזין פורטפוליו

״לנוע בבטחה במרחב האמנות העכשווית בישראל״

.

ynet

"יצירות וידאו ארט ישראליות שאתם צריכים להכיר"

.

הרדיו החברתי הראשון

עידית עמיחי בראיון עומק על שדה האמנות הישראלית

המכללה האקדמית

המכללה האקדמית תל -אביב-יפו נוסדה בשנת 1994 כמוסד ציבורי ללא מטרת רווח והיא מאמצת מיומה הראשון חזון של הצטיינות אקדמית ותרומה לקהילה. נשיא המכללה: פרופ' דרור ורמן. כיום, פועלים בה חמישה בתי ספר ובהם שבע תכניות לימוד לתואר ראשון ושש תכניות לימוד לתואר שני, בהן לומדים אלפי סטודנטים. הבחירה ביפו כמקום משכנה של האקדמית תל-אביב-יפו מלמדת על ראייה חברתית ורצון לשמש מנוף לשינוי חברתי וסגירת פערים, בעיקר בשדה החינוך. הבחירה לשלב את "בית לאמנות ישראלית" בתכנית הלימודים של המכללה האקדמית היא הצהרת כוונות הרואה באמנות כלי לשינוי חברתי. בדרום תל אביב וביפו ממוקמים מוסדות אמנות ציבוריים, גלריות שיתופיות, גלריות מסחריות פרטיות וחללי סטודיו של אמנים רבים. הבית לאמנות ישראלית שואף להשתלב במארג התרבותי של האזור ולעודד שיתופי הפעולה ועשייה חינוכית במרחב הציבורי עם הפנים לקהילה.