אוצרת אמנות עכשווית, היסטוריונית של אמנות, כותבת ומבקרת. בין השנים 2010-2005 כיהנה כאוצרת ראשית של מוזיאון חיפה לאמנות. החלה את פעילותה האוצרותית ב-1992, מאז אצרה תערוכות נושא קבוצתיות ותערוכות יחיד במוזיאונים ובחללי תצוגה מובילים בישראל ובארצות הברית (שם פעלה גם בין השנים 1999-1994). בין התערוכות החשובות שאצרה: "אנטיפאתוס", מוזיאון ישראל (1993), "מטאסקס-94", המשכן לאמנות בעין חרוד (1994), "אוברקרפט", הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה (2003), טרילוגיית התערוכות במוזיאון חיפה לאמנות ("רגשות מעורבים", "פאטאמורגנה", 2006 ו"מלאכה בנים", 2007), "צפיפות החומר: אמנות עכשווית מהודו" (בשיתוף עם רותם רוף), מוזיאון תל אביב לאמנות (2012), UNNATURAL מוזיאון באס, מיאמי ביץ', פלורידה (2012). ב-2017 אצרה את הפרויקט של גל וינשטיין "שמש בגבעון דום" בביתן הישראלי בביאנלה בוונציה.

לאורך השנים פרסמה מאמרים רבים במסגרת התערוכות שאצרה וכן בספרים, בקטלוגים ובכתבי עת מרכזיים לאמנות עכשווית בישראל ובארצות הברית. בין השנים 2010-2008 לימדה כץ-פרימן הגות פמיניסטית ואמנות עכשווית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, והנחתה תלמידים בתוכנית הבינלאומית ללימודי אוצרות במסגרת CCA והמכללה להוראת טכנולוגיה. ב-2010 עברה להתגורר במיאמי, פלורידה, שם המשיכה לפעול כאוצרת עצמאית, השתתפה בוועדות עירוניות ובתוכניות רזידנסי והמשיכה לקדם אמנים ישראלים. בסוף שנת 2021 שבה להתגורר בישראל.

צילום: דניאל צ'צ'יק