איה מירון היא אוצרת אמנות ישראלית, חוקרת ומרצה לתולדות האמנות

בשנת 1993 החלה לעבוד במוזיאון ישראל. בין השנים 2020-2005 שימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. בין התערוכות שאצרה הרטרוספקטיבוית “גדעון גכטמן 2008-1942" (2013) ו”אפרת נתן: סיד וזפת” (2016); “בתים של אחרים: וידאו וצילום ישראלי” (2008); “החיים הוראות שימוש” (2011); “טמיר ליכטנברג: עסקת חבילה”; “עידו מכאלי: שטיח בנק הפועלים” (2015); “1965 היום” (2015); “גיל מרקו שני: אוטובוסים” (2018); “אורן אליאב: היעלמותה של לוקרציה” (2018); “אמות וספים: אלמנטים של אדריכלות מודרנית באמנות עכשווית” (2020); "רואים ירוק רואים שקוף", ביתן איל עופר (2004). החל משנת 1999 הרצתה ביחידה ללימודים כלליים של המרכז הבינתחומי הרצליה.