זמן שבור I מיכל רובנר
למידה היברידית
"זמן שבור"
הרצאה ומפגש עם האמנית מיכל רובנר, במסגרת הקורס "ספריות כבני אדם".
בהרצאתה תתמקד האמנית מיכל רובנר בעבודתה המוצגת בספריה הלאומית: "זמן שבור", 2006 / הקרנת וידיאו על אבן עגולה, מאסיבית ששבר חוצה אותה. קוטר האבן 2 מטרים ומשקלה 1.5 טון. "זמן שבור" היא אחת העבודות המרכזיות בספריה הלאומית בה השבר מתייחס לשברים בהיסטוריה ובהווה והעיגול מייצג שלם, עולם, שורות הדמויות המוקרנות מזכירות מעין כתב. הן קופצות מעלה ובה בעת הן נשאבות מטה לתוך השבר. מעבר לדיאלוג הנוצר עם אדריכלות הספרייה שבמרכזה עיגול אור, שמסתיים ב״אור הידע״, יש כאן התייחסות לנקודת שבר בציר הזמן של ההיסטוריה וגם הדהוד של שבירת לוחות הברית.
בעבודותיה בצילום, ווידאו, פיסול, רישום ומיצב, יצרה מיכל רובנר שפה אמנותית חדשה. עבודותיה נעות בין הפואטי לפוליטי, בין ארכיאולוגיה למדע, ומעלות שאלות של זהות, מקום והקיום האנושי. עבודותיה בחללים ציבוריים כוללות: Passages / וידאו-פרסקו בתחנת המטרו בנאפולי.Transitions / עבודת קבע בתחנת הרכבת התחתית קאנארי וורף בלונדון. בכניסה לבניין החדש של הספרייה הלאומית בירושלים מוצגת עבודת הקבע זמן שבור, ושתי עבודות קבע נוספות מוצגות ברחבי הספרייה.
אודות הקורס
חנוכת בניינה החדש והחדשני של הספרייה הלאומית בירושלים בתכנון הרצוג ודה מרון משוויץ, המושך אליו המוני מבקרים, מזמן לבית לאמנות ישראלית סיבה לחשוב על מושג הספרייה. בקורס "ספריות כבני אדם" נהרהר יחד על תולדות המוסד הזה הקיים כבר 4000 שנה ועל משמעותו המתחדשת בעזרת אמנים ומומחים מתחומי עניין שונים.
אם המוזיאון מבקש להצביע על קבוצה נבחרת של דימויי מופת הרי שהספרייה שומרת על "כל מה שנכתב והודפס" וחושפת אותו לציבור. הספרייה היא מאגר מידע וידע ואוצר של חוויות מרגשות, מעין מוח גדול; הספריות הלאומיות הן הכספות של עולם הרוח ושומרות על הזיכרון הטקסטואלי של האומה. ואי אפשר לומר "ידע" בלי לחשוב שליטה, פוליטיקה וצנזורה: מה נכלל ברשימת הספרים המותרים להיאסף בספריות ומה בכל זאת מודר מהן, ומי מחליט?