השקת הספר "אלה ליטביץ: עיונים ביצירתה" I כתיבה ועריכה: ד"ר גדעון עפרת
אירוע מיוחד
אירוע מיוחד להשקת הספר "אלה ליטביץ: עיונים ביצירתה (2009 – 2026)"
כתיבה ועריכה: ד"ר גדעון עפרת
הוצאת לוין, 2026
תכנית האירוע
10:00 התכנסות
10:15 עידית עמיחי – ברכות
10:30 ד"ר גדעון עפרת: על רדי-מיידס בכלל ועל אלה של אלה ליטביץ בפרט
10:50 צאלה קוטלר הדרי: מלח פראי – על המיצב "דמעות", 2024
11:10 ד"ר יונתן אמיר: פלנטה אחרת: ריבוי משקעים ביצירתה של אלה ליטביץ
11:30 שיחה בין הילה כהן שניידרמן ואלה ליטביץ
אלה ליטביץ. צילום: דניאל רולידרפתח דבר
ד"ר גדעון עפרת, מתוך הספר:
"באחד מימי הסתיו הראשונים של 2025 אני מגיע לסטודיו של אלה ליטביץ באזור תעשייה הסמוך ליפו. דלת הברזל הכבדה נפתחת לאט, ומשמאלי, אני רואה על הקיר הדפס של עלה הרדוף על גבי קנבס קטן מידות. "הרדוף", מבהירה לי אלה, הוא מילת קוד צבאית לחייל הרוג. מימיני, ארגז עולה על גדותיו בהמוני פתיתים לבנים ודקיקים. "קשקשי דגים", אומרת לי אלה ומצביעה על עוד ארגזים סמוכים הגדושים בקשקשים נוספים. "ערימה גדולה שאערום בתערוכה בנמל יפו על גב משטח הברזל הרחב המשמש לשקילת משאיות", היא מוסיפה, "אקרא לה לווייתן".
"על שולחן גדול פרושים עשרות אקוורלים מיניאטוריים בגווני אדמה שונים. מימין, על הקיר, תלוי הדפס דיגיטאלי של קטע גוויל מחוק ממגילת המלחמה האיסיית ועליו רק המילה "ארץ". מולי, במרכז הרצפה, "נטוע" חצב יצוק בברונזה. לידו, ניצבים כמצבות מספר עמודי עץ מפוחמים, ובסמוך להם, גידולי מלח פראיים: "'דמעות', גדעתי אותם מים המלח והם ממשיכים להגיר". הסטודיו עולה על גדותיו בעוד ועוד אובייקטים ספוגי חוכמה, אהבה וצער, הצומחים מן המקום וחוזרים אליו כמי שמתפכחים ממנו. ואני מבין: בספר הזה, הנמצא בכתובים, חובה עליי להקשיב יותר ולדבר פחות".