"הסגנון המאוחר": יונתן הירשפלד על גיל וגילנות באמנות

מושג "הסגנון המאוחר" באמנות על פי פאנובסקי, גומבריך והוגים נוספים כפי שזה מתבטא בסגנון המאוחר של רמברנדט, טיציאן, מיכלאנג’לו ועוד.

ההרצאה הפותחת את הקורס "גיל וגילנות באמנות הישראלית והבינלאומית" בהנחיית האמן והמרצה יונתן הירשפלד: "הסגנון המאוחר הוא מושג יסוד באמנות המערבית. פאנופסקי וגומבריך לא גילו אותו. אבל פרספקטיבה של מאות בשנים איפשרה להם לייצר תמטיזציה של העובדות הברורות: ציירים ופסלים בזקנתם נעשים אקספרסיביים יותר, חומריים יותר, מופשטים יותר, רליגיוזים יותר, מתחשבים פחות ברוח הזמן וכיוצא בזה. זהו צל המוות שיש בו משהו משחרר, כביכול, מה תעשו לטיציאן בן ה 90 לא תקנו ממנו ציור?"

על הקורס

בהשראת ספרה של ד”ר טל דקל “נשים וזקנה – מגדר וגילנות בראי האמנות בישראל”, יפנה קורס זה זרקור לאמנים, ובעיקר לאמניות, בעולם ובישראל; משה גרשוני, לאה ניקל, נורית דוד, רות שלוס ועוד, שפעלו בגיל זקנה. סדרת ההרצאות בקורס תחשוף תפיסות חברתיות מוטות על יצירה, צמיחה ותשוקה בגיל הזקנה. המרצים בקורס זה: ד”ר טל דקל, יונתן הירשפלד, ד”ר גדעון עפרת וטלי תמיר.

דימוי: טיציאנו וֶצֶ'לי, דיוקן עצמי.