בחירת האוצרת: איה מירון על אפרת נתן

בחירת האוצרת: הרצאתה של האוצרת איה מירון על אפרת נתן.

ההרצאה במסגרת הקורס “בחירת האוצר”: לכל אוצר/ת יש אמן או אמנית שקרובים ללבם במיוחד. אמנים שהם מלווים אותם ומתפתחים יחד איתם ושאת עבודתם הם חוקרים לאורך שנים. בית לאמנות ישראלית פנה ל-12 אוצרים.ות וביקש מכל אחד מהם לבחור באמן אחד שעליו ועל יצירתו ירצה לדבר.

איה מירון היא אוצרת אמנות ישראלית, חוקרת ומרצה לתולדות האמנות. בשנת 1993 החלה לעבוד במוזיאון ישראל. בין השנים 2020-2005 שימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל.

אפרת נתן היא אמנית ישראלית רב-תחומית. יצירותיה, החל משנות ה-70 של המאה ה-20, מתאפיינות בבחינת ערכי האמנות מתוך "האמנות המושגית" ו"אמנות הגוף". בשנת 2016 נערכה תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון ישראל ירושלים לכבוד אפרת נתן. בקטלוג התערוכה כתבה איה מירון: "עבודותיה של נתן מתאפיינות ב-'הסתפקות במועט', צורותיהן פשוטות והן עשויות מחומרי יומיום, לרוב בטווח שבין השחור ללבן. החומרים והחפצים המשמשים אותה נושאים מטען מלא תוכן. הגופיות למשל, שאותן היא קושרת, מותחת, קורעת או מפוררת, צוברות בכל הופעה שלהן עוד משמעות: כפריט־לבוש בסיסי של הפועל החלוץ, כדימוי של הגוף הפרטי ואף כגרמי שמים ועננים, הנשקפים בחלון גדול ומציעים שלל אפשרויות למבטו של הדמיון. כמו הגופיות כך גם חומרים כמו חלב ובצק, רשת־חלונות, כילה ותקליטים: מקורם בסביבת ילדותה בשנות ה־50, ובמרוצת השנים הם צברו משמעויות ביחס לאירועי השעה בארץ, להוויה המקומית ולתולדות האמנות לתקופותיה".

דימוי: אפרת נתן, פסל ראש, 1973. צולם בפינת הרחובות פרישמן ודיזנגוף על ידי יאיר גרבוז.