התנועה הכנענית בשנות הארבעים I יגאל צלמונה
הרצאה מקוונת
התנועה הכנענית בשנות הארבעים: הטריטוריה היא חדר הכושר של הזהות.
מרצה: יגאל צלמונה, היסטוריון אמנות ואוצר.
במסגרת הקורס "תולדות האמנות הישראלית, חלק א'".
אחת האופציות הכריזמטיות של זהות קבוצתית הייתה זו שכונתה בפי מתנגדיה בזלזול "כנענית". היא התבססה על אמונה שהזהות נולדת ומעוצבת רק בטריטוריה, ב"מקום" ולכן מחויבת הישות העברית החדשה המתגבשת בארץ-ישראל לייצר תרבות אוטונומית שהממד העכשווי שלה נטוע עמוק ביסודות הקדומים והארכאיים של המזרח. מי שקידם את האופציה הזאת הייתה אמנם קבוצת מיעוט אוונגארדית אבל היא השפיעה על רבים מצעירי ארץ-ישראל. הפסל "נמרוד" של יצחק דנציגר, מ-1939 יהיה ההשראה המרכזית של השיעור. נדון גם בוויכוח המאוחר שעורר הפסל החידתי הזה, ונתאר את המתח שנוצר בין החזון של ה"כנענים" שקראו למחיקת הקשר של ה"עברים" בישראל עם הגולה היהודית מזה ועם המגמות האוניברסליות של החברה הישראלית המתגבשת מזה.
אודות הקורס
הקורס "תולדות האמנות הישראלית, חלק א'" יפרוש בהרחבה את ההיסטוריה של האמנות הישראלית מראשיתה ועד שלהי המאה הקודמת, כשהוא נע בשני ערוצים: ערוץ הנרטיב הקנוני, המוכר והמקובל וערוץ הנרטיבים החלופיים, המוחלשים והאפשריים. בהקשר זה תידון קודם כל שאלת הקנון לכשעצמה ושאלת הנרטיב המנצח וזהות כותביו ומנסחיו. כנגד נקודת ההתחלה הרשמית והמוסכמת של האמנות הישראלית – "בצלאל" של בוריס שץ, שהוקם ב-1906 – יבחנו נקודות התחלה נוספות שמהן ניתן למשוך את החוט של האמנות שהתפתחה בארץ-ישראל. הקורס יפרוש בהרחבה את "תור הזהב" של האמנות הארץ־ישראלית, שמתמקד בנופי הארץ ומרחביה וידון בהיבטים השונים שהתפצלו מתוכו: התגבשות המופשט הישראלי והטון הלירי שבחרה לעצמה האמנות המקומית, סביב אירוע קום המדינה, כנגד מגמות חברתיות וביקורתיות שעסקו במציאות הקונפליקטואלית של חברת ההגירה הישראלית בעשור הראשון לקיומה. שורשי המאבק בין מזרח למערב יעלו סביב שאלת הכנענות והגדרת גבולות המרחב הפוליטי-תרבותי.
למידה מקוונת דרך זום.