מודרניזם, תכנון והדרה במרחב הפלסטיני

line
13 בפברואר – 27 במרץ 2026
6 מפגשים: 4 הרצאות ו-2 סיורים, ימי שישי 10:00 – 11:30
מרצה: פרופ׳ ארכיטקט סנאן עבדאלקאדר. אורח: סמי אבו שחאדה

>> הקורס מלא – ההרשמה נסגרה <<

קורס זה שואף לעורר מודעות ביקורתית בנוגע למעבר שחל בתפיסות התכנוניות בפלסטין – מתכנון שהתבסס על עקרונות התרבות האסלאמית, שבמרכזם ערכים כמו אַל-חַק (הזכויות) ואִחְיַאא אֶל-אַרְד (החייאת האדמה), אל עבר מודרניזם מערבי שכפה עצמו באמצעות כוחות קולוניאליים ולאומיים.

הקורס ינסה לברר מהם ההבדלים המהותיים בין תפיסות מרחב מקומיות לבין אלו שמציעה המודרנה המערבית? כיצד נבחין בין תכנון הנשען על ערכים של שותפות, לבין תכנון הנשען על יעילות, רציונליזציה ושליטה?

בניגוד לעמדה הרווחת שלפיה “המודרניזם לא הושלם” – הנחה הסוברת שאילו הושלם היה מביא עמו שיפור והתקדמות – הקורס מבקש לשאול: האם תהליך זה קידם את המרחב המקומי, או שמא דווקא תרם לדעיכתו? האם המודרניזם שימש אכן ככלי לפיתוח, או שמא היה אמצעי לדחיקת האדריכלות המקומית ולפירוק המרקם האורבני שנועד להתפתח באופן אורגני?

הקורס מעמיד לדיון גם את הקשר המבני שבין המודרניזם לבין התכנון הקולוניאלי. האם ניתן לנתק בין שיח הקידמה לבין מבנים של שליטה, מהו המחיר של אימוץ שיח אוניברסלי במרחבים מקומיים בעלי הקשר תרבותי והיסטורי שונה? במקום לראות במודרניזם פרויקט נייטרלי או התפתחות תרבותית, הקורס מציע לנתחו ככלי מרכזי בייצור של מרחבים של שליטה.

בפלסטין, המודרניזם התקבל דרך פרויקטים של ארגון מרחבי אשר נועדו לעצב את הקרקע והאוכלוסייה בהתאם לצרכים ולאינטרסים של המשטר הקולוניאלי. לכן, הקורס מציע להבין את המודרניזם לא כתהליך קידמה אוניברסלי, אלא כמנגנון פוליטי ותודעתי להדרה, למחיקה של דפוסים מקומיים ולהעמקת יחסי שליטה.

מרצה: פרופ׳ ארכיטקט סנאן עבדאלקאדר
אורח: סמי אבו שחאדה
למידה פרונטלית באקדמית ת"א-יפו (ללא הקלטות)
שימו ❤️: מספר המשתתפים בקורס מוגבל

תלמיד חדש: 1,280 ש"ח I תלמיד חוזר: 1,200 ש"ח
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה המלצות לקריאה.

Q&A: תשובות לשאלות, מדיניות ונהלי למידה בבית לאמנות ישראלית 
רחוב יפו, ירושלים. בין השנים 1898 – 1914

לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן

    מרצים וסגל

    אדר' פרופ' סנאן עבדאלקאדר
    סמי אבו שחאדה
    13/2/2026 סיור ומבוא - מפגש כפול

    מרצה אורח: סמי אבו שחאדה
    נקודת מפגש: חניון נמל יפו, ליד מסעדת הזקן והים.
    מבוא והיכרות, הצגת הקשר בין יפו לערי האזור, הליך עליית מעמדה של העיר ועוד.
    צועדים לעיר העתיקה; הכנסייה, כיכר השעון, יציאה מהחומות, השוק היווני, שדרות ירושלים ומסיימים בסמוך לאקדמית ת"א-יפו.

    20/2/2026

    התפתחות ותהליכי מיסוד של ערים בעולם הערבי לאורך שלושת התקופות ההיסטוריות.
    כיצד השפיעו שלוש התקופות: תקופת שלטון האימפריה העות‘מאנית, תקופת הקולוניאליזם האירופי, והתקופה הפוסט-קולוניאלית על מבנה העיר הפלסטינית ועל אופני החיים במרחב הערבי? באיזה אופן התפרשה המודרניזציה – ככלי שחרור או כשדה של שליטה?

     

     

     

    27/2/2026

    המודרניזם והמרחב הפלסטיני.
    בזמן שהעולם הערבי חולק למדינות לאום בעקבות הסכמי סייקס-פיקו, קמה בפלסטין מדינת ישראל – מה שקטע את מהלך המודרניזציה והכפיף את החברה הפלסטינית למשטרי שליטה ודיכוי. האם מדובר בקטיעה של תהליך אורגני שהתבסס על התחדשות תרבותית מקומית? החברה הזו, שהחלה לגבש מסלול עדכני משלה, עברה תהליך של פירוק והדרה, ודחיקה שיטתית לשוליים. מהן ההשלכות של דחיקה זו על המרחב הבנוי? כיצד תורגמו מנגנוני השליטה וההדרה למדיניות תכנונית קונקרטית?

    6/3/2026

    הערים המעורבות.
    הכפרים הפלסטיניים ששרדו על ראשי הגבעות הפכו למוקדי אוכלוסייה צפופים נטולי תכנון רשמי – לא מבחינה אדריכלית ולא ברמה האורבנית- וכך נוצרו מצבים עירוניים שבהם התשתיות אינן מפותחות והתכנון מדיר.
    האם מדובר בהיעדר תכנון בלבד – או בהימנעות מכוונת של הממסד?
    האם תכנון מדיר הוא תוצאה של הזנחה, או של מדיניות ברורה?

     

     

    13/3/2026

    הפרקטיקות הבלתי פורמליות שהתפתחו כתגובה מקומית להדרה ולשליטה.
    כיצד נוכל להבין את הפעולה הבלתי-פורמלית – כהישרדות בלבד, או כהתנגדות מרחבית? האם ניתן לקרוא את המרחב הבלתי-פורמלי כסוג של פרקטיקה תרבותית-פוליטית?

    27/3/2026 סיור וסיכום

    9:00 סיור בשכונת עג'מי ושכונות נוספות ביפו.
    בהדרכת פרופ' סנאן עבדאלקאדר

    10:30 שיחת סיכום, באקדמית ת"א-יפו.

    לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן

      קורסים נוספים שיעניינו אותך

      תפריט נגישות