ראשיתו של קורס ייחודי זה בפנייה ששלחנו לשורה ארוכה של חוקרות וחוקרי אמנות לבחור יצירה אחת, קרובה לליבם. יצירה שירצו להקדיש לה הרצאה שלמה. ההצעות שקיבלנו היו מרתקות בגיוונן והן מעידות על הבוחר.ת לא פחות מאשר על היצירה הנבחרת.
הקורס כולל שני חלקים, הראשון בשנת הלימודים תשפ"ה והשני בשנת הלימודים הבאה. אין בסדרה זאת ניסיון לייצר מהלך היסטורי סדור שמתקף את הקאנון. להיפך, יצירות רבות שנחשבות לקנוניות נעדרות מן הרשימה. באלה שנבחרו, ישנות וחדשות, פועמת רוח-הזמן והן משתבצות מחדש במרחבי האמנות הישראלית ומזמנות קירבה גדולה ועניין עדכני.
בהשתתפות: ד"ר קובי בן מאיר, שרי גולן, רותי דירקטור, עוז זלוף, איה מירון, ד"ר אמיתי מנדלסון, ד"ר דליה מנור, דלית מתתיהו, ד"ר גדעון עפרת, הילה כהן שניידרמן, ד"ר דוד שפרבר, ד"ר טלי תמיר
למידה היברידית: באקדמית ת"א יפו ובמקביל בזום
תלמיד חדש: 1,090 ש"ח, תלמיד חוזר: 1,010 ש"ח
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
אירוע מיוחד לפתיחת הקורס (2.2.25 בשעה 18:00 אונליין דרך זום) ללא עלות לנרשמי הקורס המלא.
ראובן רובין, הרוקדים ממירון, 1926
מרצה: ד"ר דליה מנור
הקדמה: מהי יצירת מופת
לפרטים נוספים
"הרוקדים ממירון" (1926) הוא מציוריו גדולי הממדים של ראובן רובין שמעולם לא נמכר ונשאר ברשותו ונמצא כיום במוזיאון בית ראובן. מיד עם הצגתו הראשונה התייחסו אליו כאל יצירה חשובה ביותר ואף ראובן עצמו התייחס אליו כך. הציור זכה לפרשנויות רבות, לראשונה על ידי ח"נ ביאליק ולאורך השנים ע"י מבקרים והיסטוריונים שביקשו לקשור אותו למסורות יהודיות, נוצריות, ספרותיות ואמנותיות. "הרוקדים ממירון" הוא פסגה של תהליך שראובן החל בו כבר בשנתו הראשונה בארץ ישראל (1923), עם ההתעניינות ביהודים חסידיים, בטקסים דתיים ובמיוחד בריקוד המיסטי והאקסטטי המקשר את היהדות עם התרוממות רוח. האם נכח ראובן בהילולה במירון ובריקוד של חסידים עם ספר תורה כפי שמופיעים בציור, או שבדה את הסצינה מליבו? עוד יידונו ייצוג הנשים בציור זה, תפקיד העז והנוף.
דלית מתתיהו על היצירה נער תימני, ציונה תג'ר, 1930
עיניו של הנער נשואות אל הנצח ואל העבר כאחד. האם נראה באמנות הישראלית דיוקן קדום כל כך ועם זאת עכשווי בכל מובן? יצירת מופת קטנה זו ממכחולה של הציירת ציונה תג'ר מגלמת את רוח המקום על גליו ומשבריו. מה ביקשנו להיות, מה היינו ומה נהיה? כל פרט ומשיכת מכחול בדיוקן הנוקב הזה טווה הקשרים: אמנותיים, חברתיים ופוליטיים, מרחבי קודש וחול. ציונה תג'ר (1900 – 1988) ציירת ילידת הארץ, נמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.
ד"ר אמיתי מנדלסון על היצירה לעזרת הימאים, נפתלי בזם, 1952
הציור "לעזרת הימאים" נחשב לאחת היצירות החשובות ביותר של הראליזם החברתי שנוצרו בארץ. את היצירה יצר נפתלי בזם ב 1952 בעקבות שביתת ימאי ישראל שפרצה ב־1951 והוויכוח שהתעורר בקיבוצים בשאלת התמיכה בה. בזם הגיע לארץ ב־1939 וחי בחיפה, שבה ובסביבתה פעלו האמנים המרכזיים שציירו בסגנון הראליזם החברתי. בניגוד לאמני המופשט מקבוצת "אופקים חדשים" שפעלו בעיקר בתל אביב, אמנים אלה ביקשו לתאר את המציאות החברתית בימי קום המדינה כפי שהיא, לרתום את האמנות לשירות החברה ולהיות שופר למצוקות החלשים – הפועלים, העולים ששוכנו במעברות והמעמדות הנמוכים בחברה.
שרי גולן על היצירה מלכת היופי, מאירה שמש, 1989-90
היצירה "מלכת היופי" של מאירה שמש היא יצירה מתוך סדרה מכוננת באמנות הישראלית מפני שהיא הביאה אל מרכז הבמה שילוב של מספר נושאים אשר טרם דוברו באותו אופן עד לאותה עת – נשיות, מזרחיות, פמיניזם וזהות ישראלית מרובדת. עצם הבחירה שלה בייצוג טקס מלכת היופי אשר נחשב כנחות ולקוח מהתרבות הפופולרית היה בעצמו כהכרזה של ביקורת כפולה כלפי התרבות הישראלית לסוגיה השונים. השפה הציורית של מאירה השתמשה בציור ישראלי כחומר גלם אשר אותו עיבדה לכדי מגע ציורי אחר בשילוב צילום ורדי מייד בעושר השונה מהעשייה האמנותית באותה תקופה ובעיקרו גודש חומרי. בנוסף, ברבות מהעבודות של שמש גם החומריות שילבה ערכים של "גבוה" ו"נמוך" באמנות הפלסטית ואף שילבה אלמנטים של קראפט (אומנות) ועמלנות אשר התכתבו מבחינת צורה ותוכן.
הילה כהן שניידרמן על היצירה אפים ארצה, מיצב הרישום, אבי סבח, 2017- 2019
עבודתו של אבי סבח ״אפיים ארצה״ הוצגה בשנת 2020 במוזיאון הרצליה לאמנות. זהו מיצב-ציור אפי, המורכב מ-64 רישומים שצוירו בחשכה, על הרצפה, על פי רוב באמצעות הידיים. הרישומים מהווים מופע ויזואלי של תת המודע של האדם החי, ושל החיים במקום הזה.
ד"ר טלי תמיר על היצירה מפת משקעים, דב הלר ויעקב חפץ, 1979
מפת משקעים (1980, 2015) – פעולה והצבה של דב הלר ויעקב חפץ, ממפה את כמות המשקעים בישראל מצפון לדרום, מביתו של חפץ בקיבוץ איילון בגליל העליון ועד לביתו של הלר בקיבוץ נירים בנגב, סמוך לעזה. חלוקת המשקעים העלתה על-פני השטח את המכנים המשותפים של האזור, שחוצים גבולות מדיניים, והציבה לא רק את התרבות החקלאית, על יסודות ההישרדותיים שלה, בלב העניין אלא גם את טיפוס החקלאי המקומי, המצפה לגשם או החרד מבצורת, בהתאם לתנאי הסביבה בה הוא חי. ההצבה כללה מדדי גשם, כלים לאיסוף מי גשמים ומערכי נתונים על כמות המשקעים מהגליל ועד הנגב ופרשה, בדיעבד, מפה פסיכולוגית-אגררית של המקום.
רותי דירקטור על היצירה הנער מדרום תל אביב, אוהד מרומי, 2001
נער שחור, עירום, שרשרת חרוזי זכוכית לצווארו, ענק ופגיע בה בעת – "הנער מדרום תל אביב" של אוהד מרומי סחף לתוכו איכויות איקוניות ומטלטלות מאז שהוצג לראשונה ב-2001 במסגרת התערוכה "הלנה" בביתן הלנה רובינשטיין. הוא הציע נוכחות מתריסה של נעורים ודימוי גוף שלא היה כמוהו באמנות הישראלית, והפך לאחד הייצוגים המבשרים את אמנות המאה החדשה והאלף החדש.
ד"ר קובי בן מאיר על היצירה רחוב אגריפס, אריה ארוך, 1962
עבודתו של אריה ארוך רחוב אגריפס מ-1962-64 היא יצירה שנעה בין חרקיב, סטוקהולם וירושלים, עוסקת בזמן היהודי הארוך שנמתח בין החורבן והגאולה, ובקיום היהודי שלא מוצא לחלוטין את מקומו לא בישראל ולא בגולה.
איה מירון על היצירה פסל ראש, אפרת נתן, 1973
את המיצג "פסל ראש" – שבו הלכה אפרת נתן ברחובות תל-אביב כשראשה תקוע בפסל בצורת T – ביצעה נתן לפני כחמישים שנה, בבוקר שלמחרת המצעד הצבאי של יום העצמאות, חמישה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. הפסל – שאת צורתו אפשר לקרוא כצלב, כאווירון ואף כמלאך פרושׂ כנפיים – איגד מקורות השראה אמנותיים, אדריכליים ותרבותיים רבים. עם השנים עבר מספר גילגולים וסחף אינספור משמעויות עד למופעו האחרון כפסל חוץ אינטראקטיבי בפארק המדרון ביפו.
עוז זלוף על היצירה אם אספר לך קורות חיי דמעות יוצאות לי מעיני, ורד נסים, וידיאו 2016
"המפגש ביצירה של ורד ניסים שינה את עמדתי האישית בשדה האמנות ויצר לי חוויה של שייכות מיידית אליו. היא שיקפה משהו מעולמי הפנימי, מהמקומות והאנשים שאליהם אני חש משוייך ושבשמם אני פועל, היא שיקפה את אמא שלי את סבתא שלי את אחותי ואותי, ואת העיר בה גרתי דאז- עפולה. היא היתה באחת לצומת של רעיונות יסוד של האמנות המקומית, גם זו שזכתה לתהודה וגם זו שהודרה מהמרכז, היא דיברה את העבר, צעקה את ההווה ולחשה עתיד חדש, עם מגמה שהלכה והתרחבה באמנות שנוגעת במושגים של "השאלת קול", של נוכחות אנושית מלאה, של ניסוח מחודש של קאנון ברוח מטריארכית, פועלית, שבטית ועממית. יצירה שמעזה להיות סמרטוט רצפה. ורד ניסים, כמו האמנות, בשיאה בעבודה הזאת: אקספרסיוניסטית, קולנועית, נגישה, לוחמנית, כנה, משוייכת, כועסת. יצירה שמאפשרת השקפה חיונית על התרבות הישראלית ונקיטת עמדה ביחס אליה".
ד"ר יהושע סימון בשיחה עם יאיר גרבוז על היצירה "התל-אביבית", יאיר גרבוז, 1986
יאיר גרבוז שם גרשיים לעולם. הציטטה היא הצורה בה אנו מסתכלים על האופן בו אנו רואים את העולם. ביצירתו, גרבוז פיתח יחס מיוחד לציטוט כצורה של הציור והטקסט ביצירתו – איורים, אימרות, משחקי מלים, ססמאות, יצירות מופת והעמדות. אבל גרבוז מצטט כדי לגלות מי אנחנו. העבודה "התל-אביבית פעם הכרתי אימפרסיוניסטית מצרית" (אקריליק, עפרונות וסופרלק על דיקט, 1986), היא ציור מקומי בן זמנו באופן לא מתנצל. בה בעת העבודה מהרהרת על השפעות תרבויות והיתכנותה של תרבות חילונית תל אביבית; על רדיקליות ודומסטיות, פנאי ודחיפות, זכרונות והקרנות, פוליטיות ונוחות, מרכז ופריפריה, מקור ורפרודוקציה, מקומיות והגירה, פליטים וחלוצים, סלפסטיק ותיעוד, צילום ונוכחות. בהרצאה נצפה בין היתר בקטעים מסרטו הלא מספיק מוכר של גרבוז "האחים מאסטרו" (1975), ומסרטו של ז'אן לוק גודאר "הסינית" (1967), ונדון ביחסים שבין ייצוג והדגמה ואיך אלה מצטברים במטבעות הלשון של גרבוז.
ד"ר דוד שפרבר על היצירה שתלכי בדרכים טובות, נחמה גולן, 1999 – 2011
נחמה גולן היא אחת האמניות הפמיניסטיות המוכרות ביותר בישראל והיא עוסקת בביקורת על הטקסט והריטואל היהודי.
עבודתה "שתלכי בדרכים טובות" היא היצירה הבולטת והנוקבת ביותר בתחום זה וגררה פולמוסים רבים. חקר העבודה לאור השיחים הפמיניסטים השונים, חקר ההתקבלות שלה בתוך עולם האמנות, ובחינת השיחים שהתקיימו עליה, שופכים אור על השפעתה החברתית־תרבותית של האמנות ומעמיקים את הבנתה. זו עבודה פרדיגמטית של אמנות יהודית פמיניסטית: אם בעבר ההוגה הפמיניסטית אודרי לורד קראה לפרק את "ביתו של האדון", הרי שגולן מכוונת ליצור שינוי מרחיק לכת בלא לנטוש את עולמה היהודי.
לעלויות הקורסים ולמדיניות ביטולים לחצו כאן
סמסטר א', תשפ"ו
6 מפגשים, סרט ו-2 סיורים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר סמדר שפי. אורחיםות: פרופ' שרון יערי, פרופ' יעל מוריה, בעז נוי
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
ליווי וייעוץ: יגאל צלמונה
מרצים: יעל ברתנא, פרופ' ציבי גבע עם האדר' אמנון רכטר, ד"ר אמיתי מנדלסון עם הדסה גולדויכט, רותי דירקטור עם הסופרת מאיה ערד, צאלה קוטלר הדרי, יונתן הירשפלד, מירה לפידות, נירית נלסון, פרופ' דורית ריינס
למידה היברידית
סמסטר א', תשפ"ו
10 מפגשים
ימי שלישי
מרצה: ד"ר נגה ברנשטיין. אורחיםות: אנדי ארנוביץ, ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה, גלית גאון, גיל יפמן, גלי כעני, עידו מיכאלי, יובל עציוני, ד"ר מיטל פלג מזרחי, ד"ר דוד שפרבר
למידה מקוונת
סמסטר א', תשפ"ו
11 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: ד"ר טלי תמיר. אורח: יגאל צלמונה
למידה היברידית