מאז המיתוס של פיגמליון ניתן לחשוב על האמנות כאתר בו מתעמעם הגבול המפריד בין הסובייקט-האדם, והאובייקט-החפץ, החי והדומם, מרחב בו לא נופתע לשמוע ביטוי כגון ״הפסל מדבר אלי״, ולחשוב על החומר והפיגמנט כנשאים של רוח חיים. ואולם לחיץ הזה, שבין אובייקט וסובייקט, תפקיד מרכזי בתרבות המערבית. מלבד התמיכה שהיא נותנת לתפיסה השמה את האדם במרכז, על פיה משועבדים החיות והחפצים (למעשה – העולם), למעמד הפריבילגי של האדם, ההפרדה כרוכה בהפרדות נוספות: בין הפרימטיבי למתורבת, בין הילדי למבוגר, ובין הקמאי והרציונלי.
למעשה, היו שהבינו את העת המודרנית כולה כמושתתת על ״החיץ הגדול״ (כביטוי הפילוסוף ברונו לאטור) בין בני התרבות המערבית הרציונליים, המבחינים בין חי ודומם (כמו גם בין החי לבין המת), ובין האחר המאמין באנימיזם, ברוח החיים של החפץ הדומם. ובכל זאת, ההפרדות הללו מתעתעות, ונדמה שעודף החיים מתגלה בעקשנות ברמות המהותיות ביותר של תרבות המערב: ניתן לחשוב בהקשר זה על המושג "פטיש", הן במובנו הפסיכולוגי והמיני אצל פרויד, והן ביחס למוצרי הצריכה אצל קרל מרקס, או על ההופעות הרבות של חיים-מתים בתרבות הגבוהה והפופולרית כאחת.
בסדרת המפגשים נבחן ביטויים אמנותיים לאנימיזם ולמשמעויות התרבותיות שלו, מהסוריאליסטים וסרטי ההנפשה של וולט דיסני, דרך הקריאה של הקונסטרוקטיביזם הרוסי להתמקד בחפץ ולספר את סיפורו, מההחפצה של האדם אל הפטישיזציה של החפץ בפופ ובאמנות הפוסט מודרנית. השנים האחרונות ראו עניין וביטוי מחודש באנימיזם, ונדגיש את מאפייניו ההווים של הנושא, מהתערוכה ״אנימיזם״ של אנסלם פראנקה ועד אמני וידיאו כהיטו שטיירל. בחלק מהמפגשים נכיר פרויקטים של רועי רוזן, שהאנימיזם הוא מונח מרכזי בהם, ובחלקם נתוודע לעמעומים מרתקים של החיץ הגדול אצל אמניות ואמנים אורחים. נחשוב על הרלוונטיות החדשה של המונח הזה גם לנוכח אופק האסון האקולוגי, שעשוי לייצר הכרה בסוגים חדשים של זהות והזדהות בין אנשים, חיות אחרות, וישויות דוממות.
מרצה: פרופ' רועי רוזן.
אורחים: גלית אילת, דגנית ברסט, תמר הירשפלד, פרנצ׳סקו פיניציו
+ הקליקו לאירוע השקת הספר "אומרים שאני אינני אני" לרועי רוזן שיתקיים בתאריך 3.10
למידה מקוונת דרך פלטפורמת zoom.
עלות לתלמיד חדש: 1,060 ש"ח, עלות לתלמיד ותיק (מהקורס השני ואילך): 980 ש"ח. הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה קישורים למפגשים, הקלטות של ההרצאות וחומרים משלימים.
מבוא, אנימיזם, פטישיזם ואמנות
הקשרים סוציולוגיים, אנתרופולוגיים, כלכליים ופסיכולוגיים.
יצירות: הקופסה עם הרעש של עשיית עצמה של מוריס; האמן עצמו כאובייקט מוחפץ: חרא של אמן, מנצוני, אמנות הגוף; האנימיזם כמגשר בין החי והמת: גדעון גכטמן, ציורי ההלויה כשהאדמה שקופה; וורהול על היחס בין המוצר והסובייקט, קפקא לקטנים.
הקרנת סרט ושיחה
יום שישי, 4.11 בשעה 11:00 בבוקר, סינמטק תל אביב
הקרנת סרטו של רועי רוזן: "קפקא לקטנים"
ולאחר ההקרנה שיחה בין רועי רוזן ויאיר גרבוז.
לטריילר הקליקו
הפסיכולוגיה של החפץ הסוריאליסטי
המהפכנות הסוריאליסטית קשורה במידה רבה לערעור היחס שבין החפץ והסובייקט ״האלביתי״, שהוא ערעור רב משמעות התקשר ישירות למאמרו רב ההשפעה של פרויד על ״האלביתי״. נציע מבט על העשור המהפכני של הסוריאליסטים דרך שיבה אל הטקסט הזה ואל מחשבותיהם של ברטו ודאלי.
המלצות קריאה:
זיגמונד פרויד, "האלביתי, תרגום: נילי מירסקי ורות גינזבורג (תל אביב, 2012)
סלבדור דאלי, ״האובייקט הנחשף בהתנסות הסוריאליסטית״ (1932), כתבים נבחרים, תרגום ועריכה: חיים פינקלשטיין (ירושלים, מוסד ביאליק, 2017), עמ׳ 232-243
Salvador Dali, 1968 [1931]. "The Object as Revealed in Surrealist Experiment," in: Herschel B. Chipp, editor, Theories of Modern Art, A Source Book by Artists and Critics (Berkley, Los Angeles and London, University of California Press), pp. 417-427.
צפייה:
לואי בונואל וסלבדור דאלי, “הכלב האנדלוזי"
אנימיזם ומודרניות: שתי תערוכות מפתח
במפגש זה נציג שתי תערוכות מרתקות ועקרוניות שבמרכזן מחשבה על החפץ החי בהקשרים רחבים של המודרניזם. The Uncanny, התערוכה שאצר האמן מייק קלי בשנות התשעים, הצליבה יצירות אמנות עם חפצים כגון בובות כפי קולנועיות בכדי חהגדיר שדה בו מתמזגים הגבוה והנמוך, הבנאלי והמיסתורי ברוח הפאנק מחד והאלביתי הפרוידיאני מאידך. התערוכה רבת ההשפעה ״אנימיזם״ של אנסלם פרנקה ניסחה והדגימה באופן מורכב ושאפתני כיצד שלילת האימיזם היוותה עקרון מכון בתרבות המערב, וכיצד למרות זאת, האנימיזם נותר בה פעיל ותוסס.
המלצת קריאה:
Anselm Franke, “Much Trouble in the Transportation of Souls, or: the Sudden Disorganization of Boundaries,” in, Franke, editor, Animism, volume 1 (Berlin, Sternberg Press, 2010), pp. 11-54
צפייה:
וולט דיסני, ״מחול העצמות״,
האנס ריכטר, ״רוחות לפני ארוחת הבוקר״
יצירות מתוך התערוכה ״אנימיזם"
אמנית אורחת: תמר הירשפלד, "חגיגת הכליון"
תמר הירשפלד תדבר על שני פרוייקטים. הראשון הוא הסרט ״שלדון השלד ההומניסטי״ בוא נראית האמנית מנסה בכל מחיר להחיות שלד אדם שנחפר מהאדמה. הפרויקט השני, עליו הירשפלד עובדת בימים אילו עבור מוזיאון במרסיי, הוא מיצב של פסלי זכוכית, גבס וסאונד, המבוססים על העתקים של מוצגים ארכיאוליוגים מהמוזיאון עצמו אשר מתוכם בוקע קול חלוש. הירשפלד תדבר על התמסרות הזמנית אך מוחלטת לפעולה האבסורדית של הפחת חיים בחפץ דומם ומת. העיסוק בחייאת העבר המת הוא חגיגה שמכינה אותנו לכיליון עתידי.
אמנית אורחת: דגנית ברסט, "המזימה של הטבע"
היטו שטיירל וטוד היינס: ביוגרפיה של החפץ וביוגרפיה דרך החפץ
זמן קצר לאחר המהפכה הרוסית, הציע תיאורטיקן הספרות טרטיאקוב שיש לנטוש את הסובייקט האנושי של הספרות, ולהתמקד במקום זאת בחפצים, ולכתוב ביוגרפיות שלהם. היטו שטיירל, אמנית ותיאורטיקנית רבת-השפעה. נבין את ההצעה הזו בהקשר עכשווי דרך יצירה מרתקת של שטיירל. בחציו השני של הסיפור, יוצג מקרה הפוך: סיפור ביוגרפי, זה של חייה ומותה מאנורקסיה של כוכבת הפופ קרן קרפנטר, בעיבוד חפצי באמצעות בובות ברבי, סרט שנאסר להקרנה לאחר תביעות של חברת מאטל (יצרנית הבובה) ושל משפחת קרפנטר.
המלצת קריאה:
היטו שטיירל, ״חלכאי המסך״
Hito Steyerl, “An Object Like you and Me,” The Wretched of the Screen
צפייה:
היטו שטיירל, In Free Fall
קטע מתוך Superstar
אוצרת אורחת: גלית אילת
״השימוש בעולמו של האדם כדגם להבנת עולם החי (הסברים אנתרופומורפיים), מעורר התנגדות אצל מדענים רבים. מאידך גיסא, הסברים להתנהגות האנושית, המבוססים על התנהגות בעלי־החיים (הסברים זואומורפים), מעוררים גם הם התנגדות לעתים קרובות.״*
אנתרופומורפיזם הוא ייחוס של תכונות, מאפיינים או התנהגויות אנושיות לבעלי חיים, חפצים דוממים או אפילו לאלים. זואומורפיזם הוא המצב ההפוך, שבו אנו מייחסים לבני אדם תכונות, מאפיינים או התנהגויות של בעלי חיים. השימוש בזאומורפוזיס נפוץ באותה המידה כהאנשה, אך משום מה אנו מכנים האנשה גם תכונות שאנו משייכים לחיות – כמטפורות להתנהגות של בני אנוש שאוכלים כמו חזירים, משוויצים כטווסים, איטיים כצבים, מהירים כצבאים או נלחמות כלביאות. במפגש נתמקד בבן/ת כלאיים – חיה שרק חלקה אנושי, יצור היברידי שמאחד מאפיינים משתי המהויות, המסמלות מושגים מופשטים של מה שנחשב בדרך כלל לאנושי (תרבות) ושל זה שנחשב בדרך כלל לחיה (טבע). חיות אנושיות ולא אנושיות דרך עבודותיהם של: Albrecht Dürer, Germaine Richier, Val del Omar, Roee Rosen, Marcus Coates, Guerrilla Girls, Paul McCarthy and Ana Mendieta
* טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה- חברה ותקשורת בעולם החי. אמוץ ואבישג זהבי. הוצאת החברה להגנת הטבע 2001.
חפציות צרכנית בעידן הקפיטלוקן
לדיון על משמעויות המשבר האקלימים מחלוקת רבת משמעות על מינוחים והמשמעויות שלהם. מפגש זה יצא מתוך קבלת המונח קפיטלוקן כתחליף למוח אנתרופוקן (כלומר: הבנת ההגיון הקפיטליסטי והתאגידי כנושאים באחריות יתר למילכוד הקיומי של התרבות).אבל במוקד המפגש לא תעמודנה עבודות אקלימיות או אקטיביסטיות מובהקות, אלא כאלו שמממשות אבסורדים, היפוכים ושיבושים ביחס שבין קיום וכלכלה.
צפייה:
גיא בן נר, Stealing Beauty
פרנצ׳סקו פיניציו How I Went In and Out of Business 10 times in 7 Days
בוב ספוג, אירנה היידוק, מרסל דושאן, נועה גרוס
אמן אורח: פרנצ׳סקו פיניציו
אנימיזם פוליטי
צפייה:
רועי רוזן, ״הלילה של ולדימיר״ ו״ערוץ האבק״
סמסטר ג', תשפ"ד
9 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: ד"ר טלי תמיר. אורחים: רלי דה פריס, ד"ר אפרת הילדסהיים, פרופ' גל וינשטיין, נורית ירדן, מאיה כהן לוי, מיכאל קובנר
למידה היברידית
סמסטר ג', תשפ"ד
9 מפגשים
ימי ראשון
מרצה: דורית שפיר. אורחים: ד"ר טל דקל, ד"ר עידית טולידאנו, נירית טקלה, חמוטל סדן, פרופ' איתמר פרוקצ'ה, סרג' תירוש, ד"ר טלי תמיר
למידה היברידית
סמסטר ג', תשפ"ד
8 מפגשים
ימי שלישי
מרצה: ורדי כהנא אורחים: אורן זיו ואוהד מטלון
למידה מקוונת
סמסטר ג', תשפ"ד
8 מפגשים
ימי שלישי
מרצים: יונתן הירשפלד, יצחק ליבנה, פרופ' דורון רבינא, פרופ' רות רונן, מרב קמל וחליל בלבין
למידה מקוונת
by GemPlan