יצירות מופת: ניבי אלרואי על היצירה 'הברון אי.טי. פון הום'

ניבי אלרואי בהרצאה על היצירה הברון אי.טי. פון הום, 2001/2. יוצרות: מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל.

על התעתוע של הזמן: ישנן עבודות אמנות שמביטים בהן והן נחרטות בגלגל העין ובתודעה שנים קדימה, יצירות ללא גיל. את העבודה, הברון אי. טי פון הום, ראיתי בגלגולה הראשון שלה, בבית האמנים הישן ברחוב אליפלט. אני זוכרת ששוגרתי ליקום מקביל, בודד ומפואר. לא הכרתי אז את האמניות, בקושי הכרתי את עצמי, אבל הרגשתי את המסע לעולם מחוץ לזמן, בודד וזר, אבל גם מפתה ומכושף. בובת הפלסטיק של אי. טי. סמל של ילדות אמריקאי קפיטליסטי, הפכה בחלל, הפכה תחת ידיהן לברון אריסוקרטי, נשכח מחוץ לזמן. היא הכמירה ושברה את ליבי. האופן שבו טיפלו בעץ הפך את החלל כולו למרחב בין תרבותי, ספק מודרניסטי, ספק אולם נשפים ברוקי.

הפסל היה שם לבד, חשוף, רציתי להגן עליו מהבדידות. החלל כולו עורר בי משהו מתת המודע של הילדות שלי, למרות שמעולם לא פגשתי בנפשות הפועלות וגרמו לי להבין כיצד מיצב תלוי חלל עשוי לשלוח כוחות הרבה מעבר לגבולותיו. הנוכחות של העץ במצבי צבירה שונים בחלל, נחרטו לי בתודעה והשפיעו עמוקות על תפיסת העולם שלי באשר לחוויה העמוקה והאישית מול עבודת אמנות.

ממרחק שנים, מתוך התפתחות השפה של שתי האמניות וחוויות אישיות שעברתי, אני קוראת את העבודה אחרת. בקריאה החדשה ידיעה רק מעצימה את כוחה. אני מרגישה זכות לצלול אחורה אל העבודה האחת על גלגוליה השונים, לחשוף מהמחשבות והתהליך של צמד האמניות ולחפש בה מדרש חדש.

למידה משולבת: באקדמית ת"א יפו ובמקביל בזום.

אודות הקורס "יצירות מופת – קאנון חדש"
המשכו של קורס ייחודי זה, שנולד בפנייה ששלחנו לשורה ארוכה של חוקרות וחוקרי אמנות לבחור יצירה אחת, קרובה לליבם. יצירה שירצו להקדיש לה הרצאה שלמה. כמו החלק הראשון, ההרצאות בקורס זה סודרו לפי סדר כרונולוגי של היצירות שנבחרו. אין כאן ניסיון לייצר מהלך היסטורי סדור שמתקף את הקנון. להיפך, יצירות רבות שנחשבות לקנוניות נעדרות מן הרשימה. באלה שנבחרו, ישנות וחדשות, פועמת רוח-הזמן והן משתבצות מחדש במרחבי האמנות הישראלית ומזמנות קירבה גדולה ועניין עדכני.