הביאנלה בוונציה 1980: משה גרשוני ומיכה אולמן, אוצר: אמנון ברזל
הרצאה היברידית
שלוש פעמים רצופות אצר אמנון ברזל את הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה, שלוש פעמים שנחרטו בזיכרון והפכו לאבן-דרך באמנות הישראלית וארבעה אמנים שהפכו לימים לאמנים בין-לאומיים. ב-1976 הוא אצר תערוכה של דני קרוון – "ירושלים – עיר השלום", ב- 1978 את מנשה קדישמן ב"פרויקט הכבשים" וב-1980 את משה גרשוני עם "אטימה אדומה" ואת מיכה אולמן עם "אשמורת שלישית".
אחרי עדר הכבשים שהביא קדישמן לביתן הוא נותר עזוב ומלוכלך וקירותיו סדוקים ושבורים. בביקור שערך גרשוני לקראת הביאנלה של 1980 הוא החליט לא לשפץ את הבניין ולהחזיר לו את תדמיתו הטהורה והמודרניסטית, אלא לאטום את הסדקים עם צבע אדום ולמלא את הביתן באובייקטים, כתובות וקערות נוזל בצבע דם "כך שהעבר האירופי יחלחל וידמם מתוך הקירות". גרשוני הצהיר שבתערוכתו הראשונה באירופה הוא "יבוא חשבון עם ההיסטוריה", וכך עשה. מיכה אולמן פיתח את מוטיב החפירות והשוחות ובנה מערך של התחפרות עם אור ראשון.
על תערוכות אלה, שהפכו לאבני דרך באמנות הישראלית ידברו יגאל צלמונה, ד"ר טלי תמיר ומיכה אולמן.
ההרצאה מוקדשת לאוצר אמנון ברזל (1935 – 2025).
>> למידה משולבת: באקדמית ת"א יפו ובמקביל בזום.
אודות הקורס
אוצרים אמנים והיסטוריונים ישרטטו בקורס זה מבטים על המרכז התרבותי והאמנותי של ונציה – מתור הזהב ועד ימינו. ונציה כמשאת נפש בספרות ובקולנוע, קריאה מחודשת של הציור הוונציאני, תובנות חדשות על מופעי האמנות כשיקוף של סוגיות לאומיות ופוליטיות, וגם על הייצוג הישראלי: החל מפרויקט בית הקברות וכלה במודרניזם ובמקרי אלימות בביתן הישראלי.
ליווי וייעוץ: יגאל צלמונה. מרצים: יעל ברתנא, פרופ' ציבי גבע עם האדר' אמנון רכטר, ד"ר אמיתי מנדלסון עם הדסה גולדויכט, רותי דירקטור עם הסופרת מאיה ערד, צאלה קוטלר הדרי, יונתן הירשפלד, מירה לפידות, נירית נלסון, פרופ' דורית ריינס.