הזירה: ניו יורק

הזירה היא ניו יורק, העיר שהפכה במחצית המאה ה-20 לבירת האמנות העולמית. הרחקת עדות לניו יורק מאפשרת לסקור הבטים של זהות יהודית וישראלית מרחוק, מבחוץ, ולשרטט תמונה של אמנים יהודים וישראלים כחלק ממפת האמנות המקומית והעולמית. הקורס יסקור את הנוכחות היהודית באמנות האמריקאית מתחילת המאה ה-20, ואת הנוכחות הישראלית בניו יורק החל ממחצית המאה ה-20 ועד היום.

דרך התבוננות בגופי היצירה של אמנים שחיו ופעלו בניו יורק בתחילת המאה ה-20 כמו אלפרד שטיגליץ, בן שאן, מקס ובר, אברהם וולקוביץ' והצלמת הלן לוויט, נבחן האם לזהות היהודית ולתחושת הזרות או לפחות לתחושת הזה-מקרוב-הגיעו היו השלכות על המחויבות שלהם לאוונגרד, לאקטיביזם ולמודעות חברתית.

נתבונן ביצירה של אמני אסכולת ניו יורק – מרק רותקו, ברנט ניומן, פרנץ קליין, אדולף גוטליב, הדה סטרן – ושל אמנים אחרים שפעלו במחצית השנייה של המאה ה-20 – רוי ליכטנשטיין, פיליפ גסטון, פיליפ פרלשטיין, מל בוכנר, ג'וליאן שנאבל – וננסה לבדוק את התפקיד שמילאו אמנים יהודים בכינון האוונגרד האמריקאי וכן את מקומה של הזהות היהודית – כן-או-לא – בעבודתם.

מולם נתבונן באמנים ישראלים שהגיעו לניו יורק החל משנות השישים והשבעים, כמו יהושע נוישטיין, מיכאל גיטלין, זיגי בן חיים, פנחס כהן-גן, בוקי שוורץ, מיכאל סגן-כהן, ואחריהם אמנים כמו ציבי גבע, מיכל רובנר ויזהר פטקין, חלקם כאלה ששהו בעיר תקופות מסוימות, חלקם כאלה שנשארו בה. אמנים שפועלים בניו יורק במאה ה-21 כמו אוהד מרומי, בן הגרי, ראובן ישראל, קרן ציטר, תמי בן תור, נעמה צבר, תמר זהרה אטון ואחרים, מאפשרים לבדוק, בין השאר, את המשמעות של הישראליות בעידן האמנות הגלובלית ופוליטיקת הזהויות.

מרצה: רותי דירקטור
אורחים: פרופ' ציבי גבע, ראובן ישראל, נעמה צבר

למידה היברידית: באקדמית ת"א-יפו ובמקביל בזום
מחיר רגיל: תלמיד חדש – 790 ש"ח I תלמיד חוזר: 730 ש"ח
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.

Q&A: תשובות לשאלות, מדיניות ונהלי למידה בבית לאמנות ישראלית