ספריות בדויות וממשיות בספרות היפה I ד"ר יערה שחורי

מדוע ככל שאנו ממעטים לקרוא, עולה נוכחותן של ספריות (וחנויות ספרים) בספרות?
על ספריות בדויות וממשיות בספרות היפה, מבורחס ועד סלסט אינג.
מרצה: ד"ר יערה שחורי, במסגרת הקורס "ספריות כבני אדם".

"עצם קיומן של ספריות הוא בבחינת ראייה מספקת כי עדיין יש תקווה למין האנושי".
ט. ס. אליוט

נדמה שככל שאנו קוראים פחות עולה נוכחותן של חנויות ספרים וספריות בדויות בספרות. הן הופכות לשכיות חמדה רומנטיות, לאתר נוסטלגי, לתפאורה נחשקת. אך האם מישהו באותם ספרים אכן עוצר כדי לקרוא? ועם זאת הספרייה אינה אתר חדש בבדיון. בהרצאה נזכיר כמה מהספריות הבדויות והממשיות שקנו להן שם ולעיתים הפכו לסמל, ונראה כיצד תפקידן ואזכורן משתנה עם השנים, ממקום של ידע, לאתר של התנגדות ולא פעם לקרנות מזבח ומקור נחמה. בין היתר נדון ב"ספרייה של בבל" לבורי, בספרייתו של וולטר בנימין, בספרייה ב"שם הוורד", בספריות השונות אצל וירג'יניה וולף, בספרייה הקסומה שבהוגוורטס בספרי הארי פוטר, ובכמה יצירות מהשנים האחרונות שבהן הספריה היא אתר ההתרחשות מרכזי ("מרלנה", "הספר שבעין הסערה", "הלבבות האבודים שלנו").

יערה שחורי היא סופרת ומשוררת, עורכת ספרות המקור בהוצאת כתר ודוקטור לספרות. זכתה בפרסים ספרותיים שונים ובהם פרס עגנון ופרס ברנשטיין.

אודות הקורס
חנוכת בניינה החדש והחדשני של הספרייה הלאומית בירושלים בתכנון הרצוג ודה מרון משוויץ, המושך אליו המוני מבקרים, מזמן לבית לאמנות ישראלית סיבה לחשוב על מושג הספרייה. בקורס "ספריות כבני אדם" נהרהר יחד על תולדות המוסד הזה הקיים כבר 4000 שנה ועל משמעותו המתחדשת בעזרת אמנים ומומחים מתחומי עניין שונים.

אם המוזיאון מבקש להצביע על קבוצה נבחרת של דימויי מופת הרי שהספרייה שומרת על "כל מה שנכתב והודפס" וחושפת אותו לציבור. הספרייה היא מאגר מידע וידע ואוצר של חוויות מרגשות, מעין מוח גדול; הספריות הלאומיות הן הכספות של עולם הרוח ושומרות על הזיכרון הטקסטואלי של האומה. ואי אפשר לומר "ידע" בלי לחשוב שליטה, פוליטיקה וצנזורה: מה נכלל ברשימת הספרים המותרים להיאסף בספריות ומה בכל זאת מודר מהן, ומי מחליט?

למידה פרונטלית באקדמית ת"א יפו ובמקביל בזום.