בית לאמנות ישראלית מזמין אתכם.ן להרשם לקורסים בסמסטר א' תשפ"ה

1900 – 1950; תאריך לידה, חזון בצלאל, התחלות ומאבק על הנרטיב

הקורס יפרוש בהרחבה את ההיסטוריה של האמנות הישראלית מראשיתה ועד שלהי המאה הקודמת, כשהוא נע בשני ערוצים: ערוץ הנרטיב הקנוני, המוכר והמקובל וערוץ הנרטיבים החלופיים, המוחלשים והאפשריים. בהקשר זה תידון קודם כל שאלת הקנון לכשעצמה ושאלת הנרטיב המנצח וזהות כותביו ומנסחיו.

כנגד נקודת ההתחלה הרשמית והמוסכמת של האמנות הישראלית – "בצלאל" של בוריס שץ, שהוקם ב-1906 – יבחנו נקודות התחלה נוספות שמהן ניתן למשוך את החוט של האמנות שהתפתחה בארץ-ישראל. הקורס יפרוש בהרחבה את "תור הזהב" של האמנות הארץ־ישראלית, שמתמקד בנופי הארץ ומרחביה וידון בהיבטים השונים שהתפצלו מתוכו: התגבשות המופשט הישראלי והטון הלירי שבחרה לעצמה האמנות המקומית, סביב אירוע קום המדינה, כנגד מגמות חברתיות וביקורתיות שעסקו במציאות הקונפליקטואלית של חברת ההגירה הישראלית בעשור הראשון לקיומה. שורשי המאבק בין מזרח למערב יעלו סביב שאלת הכנענות והגדרת גבולות המרחב הפוליטי-תרבותי.

יגאל צלמונה, מחבר הספר "מאה שנות אמנות ישראלית" (מוזיאון ישראל,2006), ומי שהיה אוצר ראשי לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל, יתארח בקורס וירצה על נושאים בתחום התמחותו: המזרח והכנענות ופיסול ישראלי.

>> הטבה מיוחדת לנרשמים: ספרו של יגאל צלמונה, "100 שנות אמנות ישראלית", במחיר מוזל.
הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.

3 בנובמבר 2024 – 12 בינואר 2025
11 מפגשים, בימי א' 17:00 – 18:30

יוחנן סימון, מוכרי האבטיחים, שמן על בד, 1955. צלם: רן ארדה

מרצה: ד"ר טלי תמיר
אורח: יגאל צלמונה
למידה היברידית:
באקדמית ת"א יפו ובמקביל בזום

לצפייה בסילבוס

3/11/2024

שאלת ההתחלה וסוגית הנרטיב: מתי והיכן מתחילה האמנות הישראלית? מהו נרטיב מנצח ומהן חלופותיו?

10/11/2024

פרויקט בצלאל: חזון מדיני, כלכלי ומקראי; בין מזרח למערב, בין ישן לחדש.

17/11/2024

"הציירים המודרניים" – מהמרד הראשון בבצלאל (1914) ועד "בצלאל החדש" (1935)

24/11/2024

הנוף והמרחב הארץ-ישראלי כמגבשי זהות לאומית-ציונית בשנות העשרים: נחום גוטמן וראובן רובין

1/12/2024

פיסול במרחב – חיבור חומרי, טריטוריאלי ורעיוני. על ראשית הפיסול הישראלי.

8/12/2024

ראשית המוזיאולוגיה בארץ-ישראל. בית הנכות בבצלאל, מוזיאון תל אביב, המשכן לאמנות בעין חרוד, מוזיאון ישראל

15/12/2024

שנות השלושים – עליית הבורגנות העירונית וקולות זרים: ברלין, פריז, ירושלים ותל אביב.

22/12/2024

אורח: יגאל צלמונה. התנועה הכנענית בשנות הארבעים: הטריטוריה היא חדר הכושר של הזהות.

29/12/2024

סיכום 1948: ליריקה וקומזיץ: הקמת מדינת ישראל וייסוד קבוצת "אופקים חדשים", חלק א – זריצקי, סטמצקי.

5/1/2025

אופקים חדשים ואפקט האוניברסליזם – חלק ב' – שטרייכמן, מאירוביץ, יחיאל שמי.

12/1/2025

מציאות וחברה באמנות הישראלית בשנות החמישים: יוחנן סימון, רות שלוס, נפתלי בזם, משה גת, שמעון צבר.

ספריות כבני אדם

מחווה לרגל משכנה החדש של הספרייה הלאומית בירושלים. על חשיבות הספרייה מהעת העתיקה ועד היום

חנוכת בניינה החדש והחדשני של הספרייה הלאומית בירושלים בתכנון הרצוג ודה מרון משוויץ, המושך אליו המוני מבקרים, מזמן לבית לאמנות ישראלית סיבה לחשוב על מושג הספרייה. בקורס נהרהר יחד על תולדות המוסד הזה הקיים כבר 4000 שנה ועל משמעותו המתחדשת בעזרת אמנים ומומחים מתחומי עניין שונים.

הספרייה מרגשת אותנו, זוכרים בגעגועים את ביקורינו בילדות בספרייה השכונתית או העירונית, או בזו של בית הספר כשאין מקום להכין שיעורים בבית. לא בכדי היא כיכבה כגיבורת יצירות אמנות, כמו בקולנוע ("מלאכים בשמי ברלין") או כשהייתה השראה לאמנים חזותיים עכשוויים רבים.

אם המוזיאון שומר ומציג את הדימוי הרי שהגיבור המרכזי של הספרייה הוא הטקסט. אם המוזיאון מבקש להצביע על קבוצה נבחרת של דימויי מופת הרי שהספרייה שומרת על "כל מה שנכתב והודפס" וחושפת אותו לציבור. הספרייה היא מאגר מידע וידע ואוצר של חוויות מרגשות, מעין מוח גדול; הספריות הלאומיות הן הכספות של עולם הרוח ושומרות על הזיכרון הטקסטואלי של האומה. ואי אפשר לומר "ידע" בלי לחשוב שליטה, פוליטיקה וצנזורה: מה נכלל ברשימת הספרים המותרים להיאסף בספריות ומה בכל זאת מודר מהן, ומי מחליט?

הסמליל של האצבע על השפתיים המסמנת: "שקט בבקשה, פה קוראים" כבר לא מייצג את הספרייה החדשה. היום הספריות הן קודם כל מרכזי תרבות תוססים, מקומות התקבצות ומפגש חברתי, מקומות לשיחה והחלפת דעות, מקומות של אירועי תרבות ויצירה.

מבני הספריות היו לעתים קרובות, כמו המוזיאונים, מוקדי עניין אדריכלי בערים ובקמפוסים האוניברסיטאיים. בשנים האחרונות הם אתגרו את דמיונם וכשרונם של גדולי האדריכלים שיצרו מבני מופת אייקוניים כמו בהלסינקי, בדוחה שבקאטאר, בניו יורק (הספרייה הציבורית) או בקופנהאגן (בניין "היהלום השחור") — וכעת גם בירושלים.

3 בנובמבר 2024 – 12 בינואר 2025
11 מפגשים, בימי א' 19:00 – 20:30

הספרייה הלאומית, ירושלים. צילום: אברהם חי

ליווי וייעוץ: יגאל צלמונה
משתתפים: מיכה אולמן, ניבי אלרואי, פרופ' מנחם בן ששון, פרופ' עידו ברונו, רותי דירקטור, ד"ר מרב מאק, אדר' אמיר מן, ד"ר גיש עמית, ד"ר גדעון עפרת, מיכל רובנר, ד"ר יערה שחורי

+ לתלמידי הקורס: סיור מיוחד "אוצְרות של הספרייה הלאומית" בתצוגת הקבע של הספרייה הלאומית.

לצפייה בסילבוס

3/11/2024

פרופ' עידו ברונו - "לקרוא ספריה"

10/11/2024

ד"ר מרב מאק - ספריות סגורות: אוספי כתבי היד הנוצריים בירושלים.

17/11/2024

ד"ר יערה שחורי - מדוע ככל שאנו ממעטים לקרוא, עולה נוכחותן של ספריות (וחנויות ספרים) בספרות?

24/11/2024

מיכה אולמן - מספריה ריקה לספריה מלאה

1/12/2024

פרופ' מנחם בן ששון - ספריות כבני אדם – ספריות יהודיות באגן הים התיכון בימי הביניים.

8/12/2024

ד״ר אמיר מן - עבודה בת עשור לצד מירון ודה הרצוג בהקמת הספריה הלאומית בירושלים.

15/12/2024

ד"ר גיש עמית - מצבה משונה: איסוף ספרי הפלסטינים במלחמת 1948 וגלגוליהם בספרייה הלאומית

22/12/2024

ד"ר גדעון עפרת - "במרתפי הספריה הלאומית, הביאנלה בוונציה" 1995

29/12/2024

ניבי אלרואי - על כוכבים נושרים ועוף החול

5/1/2025

רותי דירקטור - הספריות הגדולות של העולם העתיק: אלכסנדריה ופרגמון.

12/1/2025

מיכל רובנר - "זמן שבור"

הווה מתמשך: אמנות בישראל בשנות ה-90

מבט אל אמנים שהפציעו במהלך העשור וניסחו את אחד הפרקים הסוערים בהיסטוריה של האמנות הישראלית

הקורס יעסוק באחד העשורים המסעירים בהיסטוריה של האמנות הישראלית, עשור שהוליד דמויות ייחודיות, מקוריות ומשפיעות, העומדות גם כיום, לאחר שלושים שנה, במרכז העשייה האמנותית בישראל כמו: אבנר בן גל, גיא בן נר, יוסי ברגר, מרים כבסה, סיגלית לנדאו, תמרה מסל, אוהד מרומי, עדי נס, יהודית סספורטס, ואחרים.

שנות התשעים, עשור אחרון של מאה ושל אלף, התאפיינו בארץ בפריחה תרבותית על רקע אופוריית הסכמי אוסלו וחלום המזרח התיכון החדש ובהיפתחות וסימולטניות תרבותית ביחס לעולם. אותו עשור ייזכר תמיד גם כרגע הנכזב של כלכלת התקוות הזו, רווי בחרדה קיומית של מפנה מאה, ממוסגר בשתי אינתיפאדות ונחצה באירוע המכונן והמערער של רצח ראש ממשלה.

זהו העשור שבו נטמעו באמנות בישראל שדות השיח הפוסטמודרניים באופן המובהק ביותר, בדמות עיסוק נרחב בפוליטיקה של זהויות, פמיניזם, מזרחיות, הומוסקסואליות, עיסוק בגוף בהקשריו הנמוכים והבזויים ועיסוק ביקורתי במבני הכוח של השדה, יחסי אמנות וממון, יחסי אמנות ועיצוב, טכנולוגיה, פוליטיקה וארכיטקטורה. זהו גם העשור שמסמן את חזרתו של הווידיאו כמדיום אמנותי מז'ורי לצד פריחה של הצילום ונוכחות גורפת של מדיום המיצב, בעיקר כזה שנוצר לחללים ספציפיים (site-specific).

הקורס יצליב את שהתרחש באמנות בישראל במהלך עשור זה עם תהליכים בשדה האמנות הבינלאומי, יפנה מבט אל היחסים השושלתיים בינו לבין אמנות שנות ה-70, יבחן תערוכות מרכזיות שהוצגו בו ויפנה מבט אל אמנים שהפציעו במהלכו וניסחו יחד את אחד הפרקים הסוערים בהיסטוריה של האמנות בישראל.

11 בנובמבר – 30 בדצמבר 2024
8 מפגשים, בימי ב' 18:00 – 19:30

מרים כבסה, ללא כותרת, 1996

מרצה: פרופ' דורון רבינא
אורח:
גיל שני

הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.

לצפייה בסילבוס

11/11/2024

שנות התשעים בארץ ובעולם (חלק א)

18/11/2024

שנות התשעים בארץ ובעולם (חלק ב)

25/11/2024

המיצב הלא יציב- אינסטליישן ויחסי אמנות ועיצוב

2/12/2024

אמנות פוליטית בשנות ה-90

9/12/2024

תערוכות מכוננות

16/12/2024

אמנות קווירית בשנות התשעים

23/12/2024

הגבר הלבן בסבך פוליטיקת הזהויות – גיא בן נר ואבנר בן גל

30/12/2024

מבט מאוחר על שנות התשעים – שיחה עם גיל שני

דיאלוג פנימי

אוצרים ואמנים: שיחות על אמנות פלסטינית עכשווית

קורס זה מציע לקהל הזדמנות להכיר קבוצה נבחרת המייצגת את הדור החדש של אמנים ואמניות פלסטינים, אזרחי מדינת ישראל, שהופיעו בזירת האמנות והפכו לשחקנים פעילים בה בשנות ה-2000. בשורת מפגשים זוגיים עם אוצרים ואוצרות בכירים/ות נלמד על המורכבות של דרכם האמנותית כאמנים פלשתיניים במרחב הישראלי-יהודי, נעמוד על מקורות ההשראה וההזנה לעבודתם ונדון במתח בין המחויבות לפוליטי לבין העולם האישי.

אמנים אלה פועלים בתחומי היצירה החזותית על כל גווניה: ציור, צילום, פיסול, וידאו ארט, אמנות המיצג והמיצב והם מייצגים את הגל הגואה של אמנות פלשתינית חדשה שהגיעה להישגים גבוהים בזירה המקומית והבין-לאומית. דרך מפגשים אלה נוכל לעמוד על דרכי פועלם, שיתופי הפעולה בינם לבין אמנים נוספים במרחב הישראלי והבין לאומי ושאלות נוספות שיעלו במהלך כל מפגש.

5 בנובמבר 2024 עד 7 בינואר 2025
10 מפגשים, בימי ג' 18:00 – 19:30

פאטמה שנאן, דיוקן עצמי עם עלה, 2023

חנאן אבו חוסיין, קאיד אבו לטיף, ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה, אניסה אשקר, פרופ' ציבי גבע, חאדר ושאח, רונן זן, לינדה טאהא, כרם נאטור, מריה סאלח מחאמיד, נרדין סרוג'י, פרופ' אסד עזי, זוהדי קאדרי, פאטמה שנאן, ד"ר טלי תמיר.

למידה מקוונת דרך זום.

הנרשמים.ות מקבלים גישה למערכת אקדמית מקוונת ובה הקלטות של ההרצאות למשך שבועיים, והמלצות לקריאה.

לצפייה בסילבוס

5/11/2024

פרופ' אסד עזי בשיחה עם נרדין סרוג'י

12/11/2024

ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה בשיחה עם אניסה אשקר

19/11/2024

פרופ' אסד עזי בשיחה עם לינדה טאהא

26/11/2024

ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה בשיחה עם כרם נאטור

3/12/2024

ד"ר טלי תמיר בשיחה עם פאטמה שנאן

10/12/2024

קאיד אבו לטיף בשיחה עם חאדר ושאח

17/12/2024

פרופ' ציבי גבע בשיחה עם מריה סאלח מחאמיד

24/12/2024

פרופ' אסד עזי בשיחה עם זוהדי קאדרי

31/12/2024

ד"ר טלי תמיר בשיחה עם חנאן אבו חוסיין

7/1/2025

ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה בשיחה עם רונן זן

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

תפריט נגישות