בית לאמנות ישראלית מזמין אתכם.ן להרשם לקורסים בסמסטר א' תשפ"ד

22/10/2023 – שאלת ההתחלה: מתי והיכן מתחילה האמנות הישראלית?
ההרצאה תעמיד בסימן שאלה את נקודת ההתחלה המוסכמת כ"לידתה" הרשמית של האמנות הישראלית עם הקמת "בצלאל" ב-1906. האם היו אופציות נוספות שנמחקו או נפסלו? מה היה טרום-בצלאל, מה התרחש לפני או מסביב לפרויקט המתוקשר של בוריס שץ? יעלו כמה נרטיבים חלופיים: תערוכות ראשונות של אמנות יהודית וראשית אוספי אמנות יהודית מסורתית; אמנים יהודים במאה התשע עשרה; ספרי ילדים מאוירים וספרי לימוד לשפה העברית; אמנות מקומית עממית; בית ספר "תורה ומלאכה בירושלים".

29/10/2023 – פרויקט בצלאל – חזון מדיני, כלכלי ומקראי, בין מזרח למערב.
ההרצאה תפרוש את חזונו של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ותסקור את הקמת המוסד ואת תכניות הלימוד שלו מן ההיבט הציוני, הפוליטי, הכלכלי והאמנותי. נדון ב"בצלאל" כמוסד שהוקם בהשראה מקראית, נכיר את פרויקט 'בית הנכות' ונציג את מוריו הבכירים ואת המגמות העיקריות שייצגו. (שץ, ליליין, רבן, פן, גור אריה, הירשנברג)

5/11/2023 – בצלאל והמודרניזם – מהמרד הראשון ועד "בצלאל החדש"
ההרצאה תדון במתח שנוצר בין בוריס שץ לבין תלמידיו על רקע השאלה – איזו אמנות אמורה להתפתח בארץ-ישראל המתחדשת: האם כזו המשמרת את הגלות ואת המסורת היהודית או האם כזו המתחברת למודרניזם ולקדמה בעולם? החל מציור "היהודי הנצחי" של שמואל הירשנברג ועד ל'מודרניזמים' שצצו בתוך בצלאל ומחוצה לו, באמצעות קבוצות אמנים שונות ("האוהל", "התומר" ועוד), השפעת 'אוסף פרמן' ומגמות של שינוי בבצלאל החדש, החל מ-1935.

5/11/2023 – הנוף והמרחב הארץ-ישראלי כמגבשי זהות לאומית. ציור ישראלי בשנות העשרים
הנוף והמרחב הארץ-ישראלי – היו הכלים המרכזיים באמצעותם תרמה האמנות הפלסטית לבניית הזהות הלאומית החדשה בארץ – ישראל. נחום גוטמן וראובן רובין היו שני הציירים שביססו את תמונות ארץ ישראל ונופיה בדמיון המקומי. כיצד התחלפה ארץ ישראל המקראית בנופי ארץ ישראל הנבנית, והאם הנופים החדשים היו אכן נופים ריאליסטיים.

12/11/2023 – נוף ומרחב כמרכיבים בפיסול הישראלי המוקדם: מהארי השואג ועד לפיסול במדבר.
השיעור יתמקד בפסלים ישראלים בראשית הדרך, בבחירת החומרים ועיבודם, באופני הצבת הפסלים, ביחס למרחב ולנוף ובדימויים שנבחרו. נדון במעבר מאבן לברזל, ומדימויים מקראיים למטפורות קונסטרוקטיביות.

19/11/2023 – ראשית המוזיאולוגיה בארץ ישראל
הקמת מוזיאון תל אביב ב-1932 כחלק ממגמה תרבותית של מאיר דיזנגוף לעיצוב הטעם והידע של בני עירו. המתח בין 'בית הנכות' הירושלמי לבין מוזיאון תל אביב, תערוכות ראשונות וגלריות ראשונות. הדגש היהודי-ציוני בייצוג המוזיאלי המוקדם: תערובת לא מבוקרת בין אוספי הצלה, תרומות אקראיות, תחליפים והעתקים ואמנות מקומית. קפיצה קדימה: המעבר מבית הנכות למוזיאון ישראל ב-1965, וההתאמות שנדרשו לכך.

26/11/2023 – שנות השלושים – קולות זרים: ברלין, פריז, ירושלים ותל אביב.
השפעתה של קבוצת הציירים הגרמנים שהגיעו לארץ החל מראשית שנות השלושים והביאו איתם יסודות אקספרסיוניסטיים, דרמטיים וטראגיים. הגלות חזרה ונדחקה פנימה וערערה את הבהירות של נופי שנות העשרים. לצדם מתחזקת ההשפעה של "אסכולת פריז היהודית", בתיווכו של חיים אתר ושל המופשט הפריזאי הא-פורמלי, בתיווכו של זריצקי. זריצקי מחליף את מלניקוב כיו"ר אגודת האמנים העברית – והמודרניזם זוכה ביתרון ברור. בשנות השלושים, עם העליות הרביעית והחמישית מתחזקת הבורגנות העירונית ומתחילה להתפתח סצנת אמנות מסחרית.

3/12/2023 – שנות הארבעים – הטריטוריה היא חדר הכושר של הזהות.
אחת האופציות הכריזמטיות של זהות קבוצתית הייתה זו שכונתה בפי מתנגדיה בזלזול "כנענית". היא התבססה על אמונה שהזהות נולדת ומעוצבת רק בטריטוריה, ב"מקום" ולכן מחויבת הישות העברית החדשה המתגבשת בארץ-ישראל לייצר תרבות אוטונומית שהממד העכשווי שלה נטוע עמוק ביסודות הקדומים והארכאיים של המזרח. מי שקידם את האופציה הזאת הייתה אמנם קבוצת מיעוט אוונגארדית אבל היא השפיעה על רבים מצעירי ארץ-ישראל. הפסל "נמרוד" של יצחק דנציגר, מ-1939 יהיה ההשראה המרכזית של השיעור. נדון גם בוויכוח המאוחר שעורר הפסל החידתי הזה, ונתאר את המתח שנוצר בין החזון של ה"כנענים" שקראו למחיקת הקשר של ה"עברים" בישראל עם הגולה היהודית מזה ועם המגמות האוניברסליות של החברה הישראלית המתגבשת מזה.

10/12/2023 – 1948: ליריקה וקומזיץ: הקמת מדינת ישראל וקבוצת "אופקים חדשים", חלק א.
המתח בין הפלמ"ח וההומור הצברי לבין המגמות האירופאיות-אוניברסליות של יוסף זריצקי והכמיהה למודרניזם ולהפשטה. הקמת קבוצת "אופקים חדשים" כהצהרה על בחירה מלאה בתרבות המערבית. הפרדוקס שהתקיים בין ה"ליריקה" של 'המופשט הלירי' לבין המציאות של הגירה וקליטה וריפוי פצעי המלחמה. הרחבת המבט על עבודתו של יוסף זריצקי, מייסד הקבוצה.

17/12/2023 – אופקים חדשים ואפקט האוניברסליזם – חלק ב' – ציירים.
הרחבת המבט על עבודתם של יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטמצקי וצבי מאירוביץ – האמנים שפעלו ליד וסביב זריצקי והרחיבו את מעגל ההפשטה. על היסודות הפיגורטיביים והנופיים במופשט הישראלי. השיעור יסתיים בהצגת הביקורת על "אופקים חדשים" באמצעות הסדרה "צובה" של לארי אברמסון, וטקסטים כתובים.

24/12/2023 – אמנות חברתית וביקורתית בישראל הצעירה: יוחנן סימון, רות שלוס, נפתלי בזם, משה גת, שמעון צבר
שלהי שנות הארבעים והעשור של שנות החמישים, סביב הקמת המדינה ושנות ההגירה הגדולות של ניצולי שואה מצד אחד והעליות מצפון אפריקה מצד שני, יצרו מציאות חברתית דחוסה, מורכבת ורבת מצוקה, שסתרה בכל מובן את הליריקה של הציור המופשט ששלט בכיפה. קבוצה של ציירים חברתיים, הציעו אנטיתזה למופשט הישראלי ופיתחו מוטיבים המתארים את מעמד העובדים, המעברות והעולים החדשים, שיכוני עוני, שביתות פועלים , החיים בקיבוץ ומחאות פוליטיות. בזמן אמת – ההצעה החלופית שלהם נדחקה לשוליים. היום הם נחקרו והוכרו מחדש.

31/12/2023 – אמנות פלסטינית בישראל – הנוף כמרכיב בהבניית זהות לאומית
הרחבת המבט על עבודתם של יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטמצקי וצבי מאירוביץ – האמנים שפעלו ליד וסביב זריצקי והרחיבו את מעגל ההפשטה. על היסודות הפיגורטיביים והנופיים במופשט הישראלי. השיעור יסתיים בהצגת הביקורת על "אופקים חדשים" באמצעות הסדרה "צובה" של לארי אברמסון, וטקסטים כתובים.