תולדות האמנות הישראלית חלק ב

17 בינואר 2021 – 11 באפריל 2021

12 מפגשים בימי א', 17:00 – 18:30

קורס מבוא באמנות ישראלית, המתקיים בשני סמסטרים (24 שיעורים), שנועד ללמד התמצאות בסיסית בכרונולוגיה הלינארית של ההתפתחות האמנות בישראל מאז ימי "בצלאל" ולמפות את הנושאים והסוגיות העיקריות בהן עסקה אמנות זו. הקורס יעמוד על קשיי ההשקה והלידה של האמנות הישראלית, שנולדה יש מאין בראשית המאה העשרים, וכיצד התמודדה עם תנאי היסוד שלה כאמנות מגויסת, עם המתח בין אמנות ולאום, ויצרה לעצמה מרחב פעולה חופשי ועצמאי.

המחצית השנייה תתעכב על הדגשים רעיוניים, כגון: הקבוצה ככוח והיחיד כאינדיבידואל המחפש בה את מקומו, המאבק בין אוניברסליזם לבין מקומיות, שאלות של זהות יהודית, הפצעת האמנות הנשית, עליית הזהות המזרחית, נוכחות השפה העברית מול הדימוי החזותי ושאלות של זיכרון, שואה ומלחמה.

מנחה: טלי תמיר
אורחים: ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה, נעה רז מלמד

*הקורס יועבר בלמידה היברידית: פרונטלית (במכללה אקדמית תל אביב יפו) ומקוונת (zoom)

רפי לביא, ללא כותרת, 1969 אקריליק, עיפרון וקולאז' על עץ לבוד, גובה 120 ס"מ, רוחב 195 ס"מ, אוסף מוזיאון ישראל

מרצים וסגל

ד"ר טלי תמיר

17/1/2021

אריה ארוך – המבט לאחור והחזרה לביוגרפיה.

24/1/2021

הפצעת המודרניזם הישראלי: רפי לביא, יגאל תומרקין ואורי ליפשיץ: שנות השישים היו שנות מתפנה בתרבות הישראלית-ציונית: בעשור השני של המדינה נעשה ניסיון להתנער מן המחויבות לחזון הציוני ולהתחבר למגמות מודרניסטיות משוחררות מעולה של חברה חדשה. אמנות אישית, אינדיווידואלית, המציגה תשוקות ותחושות, רגשות וכאבים. גוף פרטי ומחשבות חופשיות. ניסיונות חופשיים בחומר, מגמות והשפעות מאמנות אמריקאית וגרמנית.

31/1/2021 אורח: ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה

שיחה על קווי הדמיון וההפרדה בין האמנות הפלסטינית והישראלית.
הקול הפלסטיני באמנות – מתי הוא מתחיל להישמע? האם האמנות הישראלית בשלה לקבלו? האם יש קווים מקבילים בין הנרטיב של האמנות הישראלית וזה של האמנות הפלסטינית? מהם קווי ההצטלבות בין שני הנרטיבים הללו? האם אמנים פלסטינים יכולים להציג לצד אמנים ישראלים?

7/2/2021

המודרניזם הישראלי בשנות ה-60 – האוצר יונה פישר והפסל יגאל תומרקין יונה פישר פועל בבית הנכות "בצלאל" ומתחיל לאצור תערוכות של 'אמנת בת זמננו" – "צורה היום" – קטלוג שמשלב אמנויות ומציג אמנים אוונגרדיים, ביניהם רפי לביא. הפסל יגאל תומרקין, שפישר הציג תערוכה ראשונה שלו, מייצג את נשות השישים בישראל – שנים של חילוניות, חומריות, אנרגיה פרועה. יחד עם זה תומרקין מסמן כיוון אירופאי ותרבותי, לצד מיליטריזם ומלחמה.

14/2/2021

השיעור יוקדש לאביבה אורי ולרפי לביא – שניים מחשובי האמנים בשנות השישים ומקובעי הרוח והטעם. שני אמנים רזים, רישומיים, 'פורעי צורה'. אורי – המבוגרת, ה'מורה' של רפי – היא גם האמנית ה'פוליטית' הראשונה – מגיבה כסייסמוגרף לכל מה שקורה ומתייחסת למלחמות, לאסונות, לקטסטרופות. לביא – מתעלם מהפוליטי, לקח מאורי את הקו המשוחרר שלה. אך בעוד שרפי יילד את הקו ושחרר אותו לגמרי – אצל אביבה אורי הקו מאד בוגר ומשדר חרדה עמוקה. הקו שלה חד בעוד שהקו של רפי מסתלסל או משתרבט. אורי לא "משרבטת". היא רושמת ומתבטאת באמצעות הקווים. נדבר על המוטיבים המרכזיים של אורי ועל המוטיבים המרכזיים של רפי לביא.

21/2/2021

השיעור יוקדש לרפי לביא – מתעלם מהפוליטי, לקח מאורי את הקו המשוחרר שלה. אך בעוד שרפי יילד את הקו ושחרר אותו לגמרי – אצל אביבה אורי הקו מאד בוגר ומשדר חרדה עמוקה. נדבר על המוטיבים המרכזיים של אורי ועל המוטיבים המרכזיים של רפי לביא.

28/2/2021

אמנות וביקורת: ממצר/מייסר ועד מלחמת לבנון. (אמנות פוסט מלחמת יום כיפור)
אמנות ביקורתית, אמנות מחאה, אמנות פוליטית – החל מפרויקט מצר/מסר ב-1972, דרך פעולות אמנותיות בעקבות מלחמת יום כיפור ועד למלחמת לבנות והמחאות כנגדה. הבעייתיות של אמנות פוליטית בשדה אמנותי שספוג בעוינות לאמנות מגויסת, ועד המחאות על ביירות, על המצב בעזה ומחאה על הכיבוש.

7/3/2021 אורחת: נעה רז מלמד

מהלינה המשותפת אל הצמחיה והטבע: על עבודות הצמחים והגישה לטבע בעבודות של נעה רז מלמד.

14/3/2021

הלשון העברית ושפת הציור: על מילה וחידוד באמנות הישראלית:
השפה העברית נוכחת באופן מלא באמנות הפלסטית הישראלית והחל משנות השבעים – מקעקעת אותה ומערערת את נוכחותה על פני השטח. כתיבה, ציטוט, פסוקי תנ"ך ותפילות, ביטויים ומילים שונות מופיעות בעבודת של אמנים רבים – החל ממיכל נאמן ועד משה גרשוני ויאיר גרבוז. נדון במעמד השפה ביחס לדימוי ובמתח בין שפת הקודש לשפת החול.