תולדות האמנות הישראלית חלק א

18 באוקטובר 2020 עד 3 בינואר 2021

12 מפגשים בימי א', 17:00 – 18:30

קורס מבוא באמנות ישראלית, המתקיים בשני סמסטרים (24 שיעורים), שנועד ללמד התמצאות בסיסית בכרונולוגיה הלינארית של ההתפתחות האמנות בישראל מאז ימי "בצלאל" ולמפות את הנושאים והסוגיות העיקריות בהן עסקה אמנות זו. הקורס יעמוד על קשיי ההשקה והלידה של האמנות הישראלית, שנולדה יש מאין בראשית המאה העשרים, וכיצד התמודדה עם תנאי היסוד שלה כאמנות מגויסת, עם המתח בין אמנות ולאום, ויצרה לעצמה מרחב פעולה חופשי ועצמאי.

המחצית השנייה תתעכב על הדגשים רעיוניים, כגון: הקבוצה ככוח והיחיד כאינדיבידואל המחפש בה את מקומו, המאבק בין אוניברסליזם לבין מקומיות, שאלות של זהות יהודית, הפצעת האמנות הנשית, עליית הזהות המזרחית, נוכחות השפה העברית מול הדימוי החזותי ושאלות של זיכרון, שואה ומלחמה.

מנחה: טלי תמיר
אורח: לארי אברמסון

*הקורס יועבר במכללה האקדמית תל אביב יפו ובמקביל בהוראה מקוונת.

>> הקליקו לקריאת טקסט מרתק על הקורס שפורסם במגזין פורטפוליו

הקליקו לחלק ב' של הקורס – סמסטר ב' תשפ"א

לארי אברמסון, למד, שמן על בד, 1998

מרצים וסגל

ד"ר טלי תמיר

18/10/2020

תקופת טרום בצלאל – אמנות יהודית, אמנות ציונית: הגדרות ומסגרות: ההרצאה תשאל על נקודת ההתחלה ממנה מסופר סיפורה של האמנות הישראלית. האם ניתן לערער על תעודת הלידה שלה, כמי שנולדה מתוך "בצלאל"? האם היו אופציות נוספות שנמחקו או נפסלו? מה היה מעט קודם, מה התרחש לפני או מסביב לפרויקט המתוקשר של בוריס שץ?

25/10/2020

פרויקט בצלאל – חזון מדיני, כלכלי ומקראי, בין מזרח למערב: ההרצאה תפרוש את חזונו של בוריס שץ, מייסד בצלאל ותבחן אותם מן ההיבט הציוני, הפוליטי, הכלכלי והמעשי וגם האמנותי. נבחן את תכנית הלימודים ונדון בהשראה התנ"כית לפרויקט בצלאל.

1/11/2020

בצלאל – המורים: שץ, ליליין, רבן, גור-אריה, הירשנברג: ההרצאה תציג בפני התלמידים את המורים המרכזיים של בצלאל ואת פועלם וסגנונם, מתוך הצבעה על זרתם לכל מה שיכול להיחשב כאמנות ישראלית מודרנית. דגש על הנטיות המקראיות, המזרחיות והאירופאיות של מורי בצלאל הראשונים. על רקע זה נדון במרד המודרניסטי הראשון של תלמידי בצלאל ובמתח בין המגמה האקדמית-מסורתית לבין המגמה המודרניסטית באמנות הישראלית המוקדמת.

8/11/2020

בית הנכות וראשית המוזיאולוגיה הארץ-ישראלית: בית הנכות של בצלאל – המוזיאון הראשון בארץ ישראל, שנוהל על-ידי האוצר הראשון בארץ – מרדכי נרקיס. נלמד על חזונו של המוזיאון, תכולתו, אוספיו ומדיניות התצוגה שלו. נתבונן במוצגיו העיקריים וננסה להבין כיצד התחילה להיווצר תרבות מוזיאלית בארץ ישראל.

15/11/2020

הנוף והמרחב הארץ-ישראלי כמגבשי זהות לאומית. אמני שנות העשרים, חלק א: הנוף והמרחב הארץ-ישראלי – היו הכלים המרכזיים באמצעותם תרמה האמנות הפלסטית לבניית הזהות הלאומית החדשה בארץ – ישראל. נחום גוטמן וראובן רובין היו שני הציירים שביססו את תמונות ארץ ישראל ונופיה בדמיון המקומי. כיצד התחלפה ארץ ישראל המקראית בנופי ארץ ישראל הנבנית, ומה נותר מהם.

22/11/2020

הנוף והמרחב הארץ-ישראלי כמגבשי זהות לאומית. אמני שנות העשרים, חלק ב.

29/11/2020

קולות זרים – שנות השלושים והאמנים הגרמניים: החל מאמצע שנות השלושים החלו להגיע לארץ הציירים הגרמניים ששינו את מפת האמנות המקומית והחדירו בה יסודות אקספרסיוניסטיים וטראגיים. הגלות חזרה ונדחקה פנימה והעכירה את הבהירות של נופי שנות העשרים. בצלאל החדש – הוקם כמעוז של מודרניזם בירושלים על ידי קבוצת אמנים גרמניים.

6/12/2020

מאוריינטליזם לכנענות – ניסיון לגיאוגרפיה חדשה וזהות מקומית: כנגד ההיצמדות לגלות ולממד הטראגי של הציירים הגרמניים – הזרם הכנעני הציע מחיקה של הגלות לטובת הגדרה חדשה של המרחב המזרחי, הכוללת את כל עמי המזרח התיכון והסהר הפורה – ממצרים ועד נהר הפרת והחידקל, כולל חופי הפניקים והתרבות הסורית. הכנענות – כהצעה רדיקלית של זהות פוליטית אנטי-יהודית – והשפעותיה על השירה, השפה, הספרות והאמנות.

13/12/2020

1948: ליריקה וקומזיץ: הקמת מדינת ישראל וקבוצת "אופקים חדשים", חלק א. המתח בין הפלמ"ח וההומור הצברי לבין המגמות האוניברסליות של יוסף זריצקי והכמיהה למודרניזם ולהפשטה. הקמת קבוצת "אופקים חדשים" כהצהרה על הפנייה לאירופה ולמערב. הפרדוקס שהתקיים בין ה"ליריקה" של 'המופשט הלירי' לבין המציאות של הגירה וקליטה וריפוי פצעי המלחמה. הרחבת המבט על עבודתו של יוסף זריצקי, מייסד הקבוצה.

20/12/2020

אופקים חדשים ואפקט האוניברסליזם – חלק ב' – ציירים. הרחבת המבט על עבודתם של יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטמצקי וצבי מאירוביץ – האמנים שפעלו ליד וסביב זריצקי והרחיבו את מעגל ההפשטה. על היסודות הפיגורטיביים והנופיים במופשט הישראלי.

27/12/2020 אורח: לארי אברמסון

חזרה לנוף בשנות השמונים. היחס לנוף ולטבע הישראלי: שנות השמונים, שנות החזרה לציור – החזירו גם את ציור הנוף. לארי אברמסון מצייר את 'צובה' בנופי ירושלים, כדיאלוג עם ציורי 'צובה ' של זריצקי. אברמסון מעלה את השאלה: של מי הנוף הזה? כיצד אנחנו מתבוננים בנוף המקומי ומה אנחנו רואים בתוכו, אילו עקבות אנחנו מזהים בו? על כוחו של הנוף כמעצב זהות והגדרה של מקום.

3/1/2021

חברה ועבודה: יוחנן סימון, רות שלוס, נפתלי בזם, משה גת, שמעון צבר וביקורת מאוחרת: דב הלר ויעקב חפץ. אמנות חברתית, כאנטיתזה למופשט הישראלי. שאלת 'המגויסות', אמנות בקיבוץ ובמפלגה. אמנות פרולטרית, המתארת את מעמד העובדים. ניסיונות לחזור אל עקרונות האמנות החברתית בשנות השבעים.