תולדות האמנות הישראלית – חלק א’

סמסטר א’ 7/10/18 –23/12/2019
12 מפגשים, ימי א’ 18:30-17:00

טלי תמיר ויגאל צלמונה

קורס מבוא באמנות ישראלית שינסה למפות את נושאיה המרכזיים, במהלך של 24 שיעורים. הקורס ידון בהתפתחות ההיסטורית והתמטית של האמנות הישראלית ב120 השנים האחרונות, לא רק באופן לינארי וכרונולוגי, אלא גם בהדגשים רעיוניים כגון: מיתוס החלוץ והעבודה, הקבוצה ככוח והיחיד כאינדיווידואל המחפש בה את מקומו, המאבק בין אוניברסליזם לבין מקומיות ועוד.
הקורס יעסוק בהיווצרות החילוניות התל אביבית והמודרניזם הישראלי, ידון בזרמי האבנגרד המקומי, במאמצים לעצב שפת ביטוי חדשה לאמנות פוליטית בשנות השבעים, בהפצעת הגוף הנשי והאמירה הנשית-פמיניסטית, ולבסוף – בשאלות של זיכרון, שואה ומלחמה.

סמסטר א’ – חלק א’

1. 7/10/2018, טלי תמיר : כמה התחלות וסוגיות בהיסטוריוגרפיה. מהו הנרטיב המנצח?

2. 14/10/2018, יגאל צלמונה: בראשית: האמנות המודרנית שנוצרה בארץ ישראל בראשית המאה העשרים החלה כאמנות שנוצרה בידי יהודים כפרופ’ בוריס שץ ואפרים משה ליליין באירופה. הם נמנו עם גיבורי הפרקים הראשונים בסיפור העשייה האמנותית בקרב יהודים בעת החדישה, פרק בתהליך לידת התרבות העברית בהקשר בינלאומי. הם בעיקר עיצבו דימויים מזן חדש שאפשר כבר להגדיר כ”ציוניים”

3. 21/10/2018, יגאל צלמונה: בצלאל” בירושלים היה המפעל הציוני היוקרתי ומעורר ההתלהבות הראשון בא”י הנתונה בממשל עות’מאני ותואר בידי מייסדיו ותומכיו כבית המקדש השלישי. היום היינו אומרים: סטארט-אפ תרבותי מדרגה ראשונה. מרכז רוחני קורן, מייצר הדימויים התנכיים האולטימטיבי בארץ התנ”ך, אתר האימונים של האסתטיקה הציונית, בית היוצר של ה”מודרניות”, עריסתו של מוזיאון ישראל – או בית-חרושת מיושן וכושל לצעצועים אוריינטליסטיים שהקים מחסן חפצים חסרי עניין וקרא לו “מוזיאון לאומי” כפי שטענו מתנגדיו?

4. 28/10/2018, יגאל צלמונה: “ישננו”: המהגרים לארץ-ישראל בשנות העשרים שכינו עצמם “עולים” ביקשו לשכוח את מולדותיהם באירופה ולהיוולד מחדש בארץ הישנה-חדשה (“אלטנוילנד”) שכבר הייתה כמעט חלק מן האימפריה הבריטית. הם יצרו אמנות שתגלם את החוויה הזאת של שלילת הגלות, ההתערות במזרח, הבחירה בחדש ובמודרני ובריאת אדם יהודי חדש – חזק, חופשי וסקסי. ראובן רובין, נחום גוטמן וחבריהם המשוררים, הסופרים והמחזאים המודרניסטיים היו גיבורי הניסיון הזה שהתרחש בעיקר בתל-אביב הצעירה.

5. 4/11/2018, יגאל צלמונה: השבר: “פרעות תרפ”ט” ומלחמת הנתינים בין יהודים לערבים במהלך מה שכונה בידי הבריטים “המרד הערבי הגדול והקטן” בשנות השלושים הביאו לקריסה של התקווה היהודית להתחדשות במזרח ואפילו של האמונה בתקפותו של “בית יהודי לאומי”. האמנות שנוצרה אז בארץ ביטאה את המשבר הזה ואת הייאוש מן האופציה המזרחית. מוצרי התקשורת החזותית מטעם הנהגת היישוב ונוסח הבנייה שרווח בקיבוצים ובערים היו עדות לבחירת יהודי ארץ-ישראל במערב כמודל התייחסות בלעדי. האם מותר לנו למצוא מכנים משותפים בין דימויי הגברים והנשים בכרזות ובצילומים הרבים שנוצרו אז לאסתטיקת האדם החדש בברית-המועצות הסטליניסטית וברייך השלישי?

6. 11/11/2018, יגאל צלמונה: “נמרוד”: יצחק דנציגר יצר את הפסל “נמרוד” בשנת 1939 והוא נתפס מיד כמהפך אמנותי ובעיקר אידיאולוגי. דמות הנער הצייד העירום, בעל פני הבז שקשת מוסתרת מאחורי גבו מעלה על הדעת אליל מזרחי קדום, חושני ופראי. מי שהעלה על נס את היצירה הזאת האמין שהוא מייצג זן חדש של ילידי הארץ שזהותם יונקת מן המזרח הקדום ואין בהם כלום מיהודי הגלות.

7. 18/11/2018, טלי תמיר
מיתוס החלוץ, העבודה והקבוצה – מיוחנן סימון וחיים אתר ועד אמני “לינה משותפת”.

8. 25/11/2018, טלי תמיר
דמות הילד הישראלי, הצבר החדש והיסוד המתיילד באמנות ישראלית.

9. 2/12/2018, טלי תמיר
פיסול במרחב ושאלת האנדרטה: זיכרון וגבורה באמנות ישראלית.

10. 9/12/2018, טלי תמיר
הפשטה והעמדה האוניברסלית: זריצקי ואמני “אופקים חדשים”.

11. 16/12/2018, טלי תמיר
הפשטה (2): המינימליזם והנוף: צבי מאירוביץ, אורי רייזמן ומיכאל גרוס.

12. 23/12/2018, טלי תמיר
שנות החמישים והריאליזם החברתי: שלוס, בזם, צבר, גת.

סמסטר א’ 7/10/18 –23/12/2019
12 מפגשים
ימי א’ 17:00-18:30