עידית עמיחי פותחת סמסטר: “הצימאון לאמנות לא מפסיק”

בטור אישי לרגל פתיחת סמסטר ג' בבית לאמנות ישראלית שנפתח באופן מקוון כותבת עידית עמיחי: "כשהחלה הקורונה חששתי שהבית יקרוס. מי ירצה ללמוד אמנות כשהמלחמה היא על הלחם? להפתעתי, מלווה בהתרגשות ממש – תלמידים לא הפסיקו להשתתף ולצפות בקורסים המקוונים. ההרשמה לסמסטר הקרוב גבוהה"
עידית עמיחי, צילום יחיאל ינאי
עידית עמיחי, מנהלת בית לאמנות ישראלית

עידית עמיחי, מנהלת בית לאמנות ישראלית

9.5.2020 I צילום: יחיאל ינאי

באפריל 2020 הגיע לתיבת הדואר שלי הגליון של Art Newspaper – עליו אני מנויה. הדואר היה איטי מהרגיל והירחון מחודש פברואר הגיע לידי רק בחודש אפריל. מבלי לשים לב לתאריך ואחרי דקות אחדות של קריאה נראה היה לי שמדובר בחדשות מפלנטה אחרת; תערוכה מאירן שעומדת להיפתח בפרנקפורט בחודש מרץ נדחית בגלל קושי להגיע להסכם ביטוח. שלושה מיליון פאונד שמוזיאון גטי שילם לפסל מקורנף שבטעות יוחס לפול גוגן וכעת ערכו יורד, כי התברר שנעשה על ידי אמן פולינזי. נזקי השטפונות בוונציה שנראו אז כאסון הכבד ביותר לעיר ובהכרח לאירועי הביאנלה הבאים. כמו כן, פרסומות רבות לתערוכות הבינלאומיות המתוכננות לחודשים פברואר, מרץ ואפריל – חודשים שבהם לראשונה נסגרו כל המוזיאונים, הגלריות והירידים ולא התקיימו כלל תערוכות אמנות.

העובדה שהמוזיאונים סגורים לא רק בישראל אינה מנחמת. היא מעוררת חרדה. כיצד יתאושש עולם האמנות ביום שאחרי, מה יהיה אופי התערוכות, האם היצירה תשתנה? האם תם עידן המגה-תערוכות עם המיצבים המרהיבים, עתירי הממון, מעוררי ההתרגשות והפליאה מצד אחד וכמיהה לענווה ולהתכנסות פנימה מצד שני? מגבלות הנסיעה והריחוק החברתי מובילות את הגלריות, את הירידים ואת בתי המכירות, לפתח אסטרטגיות למכירות דיגיטליות. זה מצמצם הוצאות ללא ספק אך האם אנשים יצליחו ליהנות מאמנות בלי לראות את היצירות עצמן? האם השינוי הוא רק בהיבט הטכנולוגי?

מול הבית שלי נעולה תערוכה בביתן הלנה רובינשטיין: “היקום”, ואיני יכולה שלא להרהר על סמליות השם שבחר יונתן ויניצקי. באיזה יקום אנו חיים שבאוושה אחת הפך את פניו וגזר על עולם שלם סגר ואימה מפני קירבה? מהצד השני מתקיימת התערוכה הגדולה השנייה באותו מוזיאון – תערוכתו של ג’ף קונס. המוזיאון לא יכול היה לבחור תערוכה טובה יותר שתשקף את עולם האמנות ביקום שלפני הקורונה: אמנות ראוותנית, קפיטליסטית, מנצנצת בעושרה, תערוכה יקרה עם דרישות שיא של ביטוח נוכח העובדה שעבודתו של קונס נמכרה ב-58 מיליון דולר בבית המכירות כריסטי, מחיר שיא ליצירה של אמן חי. מי מלבד נגיף הקורונה יקום ויעז לפוצץ את הבלון של קונס וידרוש את השינוי המתבקש ביקום של אחרי הקורונה?

“מול הבית שלי נעולה תערוכה בביתן הלנה רובינשטיין: “היקום”, ואיני יכולה שלא להרהר על סמליות השם שבחר יונתן ויניצקי. באיזה יקום אנו חיים שבאוושה אחת הפך את פניו וגזר על עולם שלם סגר ואימה מפני קירבה?מהצד השני מתקיימת תערוכתו של ג’ף קונס; המוזיאון לא יכול היה לבחור תערוכה טובה יותר שתשקף את עולם האמנות ביקום שלפני הקורונה” 

יונתן ויניצקי, היקום, מראה הצבה. ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות I צילום: גדעון לוין

מה שברור הוא שההשלכות של התקופה הנוכחית על עולם האמנות הן חסרות תקדים. שוק האמנות נעצר. הירידים ירדו מתחת לרדאר של הציבור, הגלריות ריקות ממבקרים ומאספנים. המוזיאונים סגורים וגם כשייפתחו, בעיקר לקבוצות קטנות של אנשים, תקציבי המוזיאונים לתערוכות בוודאי יקוצצו ולא ברור מהיכן ישאבו האמנים משאבים ליצירתם.

האמנים הפכו להיות הקבוצה הכי פחות חיונית בישראל ואחדות גורל התרבות בעולם אינה מנחמת. מצב האמנים בישראל אינו דומה למעמדם בעולם. ישבתי לאחרונה בוועדת שיפוט לתמיכה בפרויקטים של אמנים ישראליים ולא יכולתי שלא לחוש עצב עמוק. 148 אמנים הגישו מועמדותם לקבלת תמיכה מהקרן, רוב ההצעות היו רעננות ויצירתיות ומבחינות רבות העידו על הרבה תקווה בכוח יצירתי עז הקיים בישראל ומחפש דרכים להגשמה. ואנחנו, בסכומים הזעומים שהענקנו, לא הצלחנו לתת להם הגשמה, גם לא מכונת הנשמה.

היכן הוא נשיא מדינה שיכריז שדווקא בעת הזו חשוב להשקיע בתרבות, היכן הוא ראש ממשלה שיגיד על מה אנחנו נלחמים אם לא תהיה לנו תרבות (רוזוולט וצ’רצ’יל בהתאמה). בחלקת האלוהים הקטנה שקיבלתי מרודי בינט וגדעון עפרת, לנהל ולשמר את בית לאמנות ישראלית, אנחנו מאמינים שהאמנות היא בדרגת חיוניות עליונה. עבורנו האמנות היא כמעט אוויר לנשימה. כאשר החלה הקורונה חששתי שהבית יקרוס. מי ירצה ללמוד אמנות כשהמלחמה היא על הלחם? להפתעתי, מלווה בהתרגשות ממש – תלמידים לא הפסיקו להשתתף ולצפות בקורסים המקוונים שהחלו להתקיים, כמעט מהיום הראשון לסגר.

“הצימאון לאמנות לא מפסיק וההרשמה לסמסטר הקרוב, שנפתח בימים אלה, גבוהה. כ-200 תלמידים נרשמו לארבע הקורסים הנפתחים. זה בזכות אותה קבוצת אנשים שזקוקה לאמנות לא פחות מאשר האמנות זקוקה להם – בזכותכם”

הצימאון לאמנות לא מפסיק וההרשמה לסמסטר הקרוב, שנפתח בימים אלה, גבוהה. כ-200 תלמידים נרשמו לארבע הקורסים הנפתחים החל מיום ראשון (10/5). נכון שזה הרבה בזכות המרצים הנפלאים שעובדים בבית, אך מעל לכל זה בזכות אותה קבוצת אנשים שזקוקה לאמנות לא פחות מאשר האמנות זקוקה להם. בזכותכם – וזוהי סיבה טובה להיות קצת אופטימיים בימים הקשים של המשבר ולאחל לכולנו ימים של יצירה, חוויה, משמעות והנאה. גם זו ברכה ומתכון טוב לבריאות טובה. סמסטר מוצלח לתלמידים ולמרצים של בית לאמנות ישראלית, ולכל העוקבים של הבית! 

לקריאת כתבות נוספות במגזין של הבית  >

שיתוף ב facebook
Facebook