19.5.24 – 14.7.24
12 מפגשים בימי א', 17:00 – 18:30
הקורס יתבונן בהרחבה במסורת המאז'ורית של ציור הנוף בישראל ובדימויי נוף באמנות הפלסטינית.
נתחיל מהיכרות עם יסודות המסורת, נסיבות הופעתה ואדני היסוד הלאומיים שלה – הנוף כמרכיב זהות, ככלי לדמיין את המולדת ולהמחיש את קיומה, כאמצעי לבניית זיקה ורגש למרחב הלאומי. נציג את השדרה הרחבה של אמני הנוף המוכרים, מבוני השלד של האמנות הארץ-ישראלית, החל בראובן רובין, דרך אורי רייזמן ומיכאל גרוס ועד אליהו גת.
בהמשך נדון בירידת ערכו של הז'אנר באמנות העולמית, והפיכת הנוף לז'אנר שולי. אולם דווקא מתוך חולשתו חוזר הנוף ומופיע בניסוחים אלטרנטיביים, כציטוטים המכילים הסטות והזרות, כמופעים חלקיים ושבורים, כמרחבים שרופים וצרובים (גוף עבודות הצילום של דליה אמוץ ז"ל ועוד).
השיעור יכלול מפגשים עם אמנים פעילים בסצנה העכשווית שמוטיב הנוף הוא חלק מעבודתם.
מרצה: טלי תמיר
אורחים: ד"ר אפרת הילדסהיים, פרופ' גל וינשטיין, מאיה כהן לוי, אחמד כנען, מיכאל קובנר
19/5/2024 – הרצאת מבוא
26/5/2024 – נוף באמנות ישראלית
02/6/2024 – הנוף באמנות פלסטינית עכשווית
9/6/2024 – נוף ואתוס בעבודתו של גל וינשטיין
16/6/2024 – נוף ואתוס בעבודתו של גל וינשטיין 2
23/6/2024 – חמניות, דקלים ושדות-קיץ (שדות ומערכות)
30/6/2024 –נוף הוא לפעמים הרים לפעמים בית
7/7/2024 – כביש 90 – נוף מהונדס, מטעים ואסונות
14/7/2024 – סיכום
19.5.24 – 14.7.24
9 מפגשים בימי א’, 19:00 – 20:30
ליצירה האפריקאית השפעה מכרעת על התפתחות המודרניזם האמנותי באירופה. הקוביזם, הפוביזם והאקספרסיוניזם, לדוגמא, לא היו מתפתחים אילו לאמנים בראשית המאה ה-20 לא היתה הזדמנות להיחשף לתרבות החומרית שהגיעה בכמויות גדולות מהקולוניות באפריקה ואוקיאניה לאירופה. הפסלים, המסכות וחפצי פולחן אחרים שלא נעשו כלל כיצירות "אמנות" מאפריקה עוררו פליאה והשתאות.
השפה הצורנית שלהם היתה רחוקה מהקנון המקובל שדגל בנטורליזם ויכולת שכפול של המציאות (מימתיות). לאמנות אפריקאית מסורתית שמקורה בפולחנים דתיים יש מקום משמעותי ומרתק ללא קשר להשפעתה על המערב. אמנות זו מחברת אותנו אל הרוחני אל התת-מודע ואל המטאפיזי. אמנות אפריקאית פוסט-קולוניאלית מתאפיינת ביצירה חדשנית וייחודית כשיוצרים אפריקאים עכשוויים מצטרפים אל קהילת האמנות הגלובלית.
בקורס זה נכיר את האמנות האפריקאית המסורתית ואת התרבויות שפיתחו אותה. נחשוף את האופן שבו השפיעה על המערב ובעקבות זאת על העשייה האמנותית בעולם. בדגש על אמנות ישראלית נעקוב אחר אופן האיסוף והתצוגה בארץ, השפעתה על אמנים שפעלו בעבר ופועלים היום בישראל
מרצה: דורית שפיר
אורחים: ד"ר עידית טולידאנו, ד"ר טל דקל, נירית טקלה, חמוטל סדן, פרופ' איתמר פרוקצ'ה, סרג' תירוש, טלי תמי
19/5/2024 – תרבות ותפיסת העולם האפריקאית
26/5/2024 – השפעת האמנות האפריקאית על האמנים הגדולים של המאה ה-20
2/6/2024 – האם קיימת אמנות באפריקה?
9/6/2024 – אמנות של יוצאי אתיופיה בישראל: אמנות עכשווית ואקטיביזם חזותי
16/6/2024 – "בשדה כותנה קבוצת שחורים קוטפת";
23/6/2024 – צייר-צייד: הניצודים והשראת אמנות אפריקאית על אמנות ישראלית
30/6/2024 – אמנות מַעבר: להיעשות-מבקש מקלט
7/7/2024 – Africa First
14/7/2024 – היסטוריית האיסוף והתצוגה מקום המדינה ועד ימינו
21.5.24 – 16.7.24
8 מפגשים בימי ג' 17:00 – 18:30
הקורס יעסוק בתיעוד החברה הישראלית, בעתות משבר חברתי, מקום המדינה ועד היום.
ננסה להבין מאפיינים חברתיים וסקטוריאליים, כפי שהם משתקפים בצילום הקונפליקט הישראלי, הפנימי והאיזורי. נבחן את השינויים האדירים והמהירים בהתפתחות המדיום והשפה הצילומית, לאורך המאה, עם התקדמות הטכנולוגיה, ועד מות הפרינט, ופריחת הרשתות החברתיות.
נבדוק מהי פוליטיקת הזהויות, ואיך היא מצטלמת. ננסה להבין את ״הנדסת התודעה״ ואת יחסי הכוח בצילום, בין צלם למצולם ובין המרכז לפריפריה.
נעסוק בסוגיות של לאום דת ומגדר, דרך תיעוד של מאבקים פוליטיים, והופעתם בצילום העיתונות, בתערוכות מוזאליות, ועד ליומנים מצולמים המוצגים ברשת. האמן אוהד מטלון והצלם האקטיביסט אורן זיו, יתארחו בקורס, ויציגו את עבודותיהם.
מרצה: ורדי כהנא אורחים: אורן זיו ואוהד מטלון
21/5/2024 – אחרי השבעה באוקטובר.
28/5/2024 – מבוא. צילומי מחאה והתנגדות לאורך מאה שנים
4/6/2024 – גלויה מארץ ישראל
18/6/2024 – מעבר לחומה
25/6/2024 – הכלים שיש לי (אורח: אוהד מטלון)
2/7/2024 – היפרדות במרחב הישראלי
9/7/2024 – הצילום האקטיביסטי (אורח: אורן זיו)
16/7/2024 – גאווה בצבע ובשחור לבן
17.5.24 – 5.7.24
8 מפגשים בימי שישי, 10:00 – 11:30
הקורס "יפן כמוזיאון – הקנקן הוא מה שבתוכו" בוחן את האופן שבו מציגה יפן את אומנותה לקהל המקומי ולזה הבינלאומי.
נדון לעומקם של מושגים בסיסיים כגון "מוזיאון" ו"אוסף", ומה מייחד את המקרה היפני. בדומה למבני המותגים הידועים המשנים תדיר את מופעם, נתוודה למוזיאונים שהמעטפת שלהם היא חלק חשוב בזהותם.
באמצעים וירטואליים נכיר אמנים (חלקם הגדול אינו מוכר במערב), אוספים, אדריכלים ומוזיאונים חשובים ובו בעת נפנה גם מבט אל אמנות יפנית באוספים ישראליים ואמנות ישראלית ביפן.
מרצה: ד"ר אתי גלס גיסיס
למידה היברידית, באקדמית ת"א יפו ובמקביל בזום
17/5/2024 – שער למערב – יפן והביאנלה בוונציה
24/5/2024 – מוזיאון או מקדש – מוזיאונים ללא אוסף ומוזיאונים לאמן אחד
31/5/2024 – מעל העננים – מוזיאוני פיסול פתוחים
7/6/2024 – הסתכל בקנקן – האדריכלות שמאחורי מוזיאונים
14/6/2024 – יפן כבר כאן – אוספים יפניים בארץ ויצירות של אמנים ישראליים ביפן
21/6/2024 – צומת רופונגי – מוזיאון מורי והמורשת החדשה של רופונגי קרוסינג
28/6/2024 – "נהר העפיצות" – מוזיאון HARA ARC בשיבוקאווה
5/7/2024 – מתחת ועל פני האדמה – סיור במחסן של מוזיאון טיקוטין ובגלריות בטוקי
21.5.24 – 16.7.24
8 מפגשים בימי ג׳, 19:00 – 20:30
הזיקה בין אמנות ופסיכואנליזה, שנקבעה כבר למעשה ע"י פרויד, ממשיכה להתקיים ולהניב פרשנות שחורגת מהמתודות המסורתיות של תולדות האמנות. מושגים משדה הפסיכואנליזה כגון האל-ביתי, טראומה ופטיש שכיחים בטקסט הביקורתי ומשמשים מזה זמן רב ככלי עבודה לגיטימיים בידי פרשני ומבקרי אמנות לסוגיה.
התאוריה הפסיכואנליטית העניקה לפרשני אמנות כלים שרעננו והעשירו את מרחב הביקורת והפרשנות של יצירות אמנות. במפגש בין פסיכואנליזה ואמנות עשויה יצירת האמנות, כמו המטופל על ספת הפסיכואנליטיקאי, להיות חידה שניתן לערוך לה אנליזה, לפענחה לגלות את מסתוריה ואת ה"לא-מודע" שלה.
בעשורים האחרונים נעשתה הפסיכואנליזה הרבה יותר משיטת טיפול בבעיות נפשיות; היא נעשתה למתודה מרכזית בהיסטוריה, בתיאוריה, בפרשנות ובפילוסופיה של האמנות. השדה המקומי הפנים את השיח – גם האמנים וגם הפרשנים מדברים בשפת הפסיכואנליזה. השיחות במסגרת הקורס ידגימו כיצד הפסיכואנליזה העניקה לחקר האמנות כלי פרשני חדש ושונה.
בקורס נסקור כמה מהרעיונות ונדגים את מופעי הפסיכואנליזה באמנות הישראלית.
מרצים: יונתן הירשפלד, יצחק ליבנה, פרופ' דורון רבינא, פרופ' רות רונן, מרב קמל וחליל בלבין למידה מקוונת
21/5/2024 – "פרויד המאוחר"
28/5/2024 – "מה בין תשובת האמן לתשובת הפסיכואנליזה לאי הנחת?"
4/6/2024 – – "לאקאן דרך הוגים אחרים"
18/6/2024 – "אבל ומלנכוליה לאחר מות הציור"
25/6/2024 – "מששו לי ציור, מה מגלים פני השטח של הציור"
2/7/2024 – "יונג, הלא מודע הקולקטיבי, ארכיטיפים ותשובה לאיוב"
9/7/2024 – מיצי מרה ונפש
16/7/2024 – לקום מהמיתה
16, 22, 23, 24 במאי, 2024
3 ימים מרוכזים ומפגש מבוא בזום
הסמינר יתקיים ביד בן צבי
בית לאמנות ישראלית בשיתוף יד בן צבי משיקים סמינר מרוכז המקנה יסודות מעשיים לרישום, תיעוד וקטלוג של אוספים ועזבונות.
הסמינר כולל:
– תרגול מודרך של רישום פריטים ואוספים.
– הדרכה במערכת האשמו"ר (מערכת לניהול אוספים).
– הרצאות בדגש על מיפוי, רישום וטיפול בחפצים ובאוספים.
– התנסות ברישום מגוון רחב של פריטים מסוגים שונים (יצירות אמנות, טקסטיל, יודאיקה, מתנות ועוד).
יד יצחק בן–צבי הינה מוסד ממלכתי שהוקם ע"פ חוק כנסת מיוחד בשנת 1969 על פי חוק זה שלושת תפקידיו העיקריים של המוסד הינם: חקר תולדות ארץ ישראל, יישובה ותושביה והנחלתם לציבור הרחב, חקר ירושלים והנחלת זיקת עם ישראל אליה וחקר קהילות ישראל במזרח. מיזם "ארץ חפץ" הוא פרויקט ארצי בשיתוף תוכנית ׳ציוני דרך׳ במשרד ירושלים ומורשת, לרישום ותיעוד אוספי מורשת באוספים ומוזיאונים שאינם מוכרים עפ״י חוק. מטרות המיזם לתת כלים ליווי והדרכה לבעלי אוספים ומוזאונים אלו לרישום האוספים עפ״י סטנדרטים מקצועיים. האוספים שמתועדים ונרשמים במערכת המיזם יוצגו באתר האינטרנט של המיזם ויהיו נגישים לציבור הרחב.
האוסף שבו יתמחו המשתתפים הוא אוסף אמנות שנצבר בבית הנשיא בתקופת כהונתו של יצחק בן-צבי כנשיא השני בשנים 1952 – 1963, האוסף מכיל גם עבודות שנתנו לבני הזוג בן-צבי בשנות פעילותם הציבורית בעיקר על ידי חברים בני העלייה השנייה.
כמו כן, הסטודנטים ייחשפו לאוסף בגלריה נורה, שהיא אחת הגלריות הראשונות שקמו בארץ. פעולתה החלה בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1942. יחד עם חברתה לוטי, אלמנתו של הצייר יוצא גרמניה, לודוויג יֹונָס. פתחה נורה גלריה ברחוב ממילא (היום רחוב אגרון). לאחר קום המדינה ובעקבות הצורך למצוא בית לאמני ירושלים החליטה נורה לחדש את מפעל הגלריה. בשנת 1954 היא שבה ופתחה את הגלריה לאמנות בדירתה שבשדרות בן-מיימון.
מפגש מבוא לסדנה יתקיים בזום ב-16.5.24
הסדנה תתקיים בימים רביעי וחמישי ושישי 22-24.5.24
16.5.2024:
18:30 – מפגש מבוא מקוון
22.5.2024:
9:00 – 10:30 – "תפארתו של צריף דל"
10:30 – 13:00 – מיפוי אוספים ורישום פריטים – מבוא לשיטות לרישום
13:00 – 13:45 הפסקת צהריים
13:45 – 15:00 – נגיעות בשימור וטיפול בחפצים במהלך הרישום
15:30 – 17:00 – סיור מטמוני ירושלים
23.5.2024:
9:00 – 10:30 – הפריט המוזיאלי- תעודת זהות
10:30 – 13:00 – אשמו"ר (איסוף, שימור, מידע ורישום) – מערכת לניהול אוספים של ׳אץ-חפץ׳
13:00 – 13:30 הפסקת צהריים
13:45 – 15:00 – תזאורוס ובניית מילון חזותי
24.5.2024:
9:00 – 11:30 – זכויות יוצרים
11:30 – 13:00 – תרגיל מסכם
13:00 – 13:45 – סיכום והענקת תעודת סיום