היסטוריה של אמנות ישראלית א’

היסטוריה של אמנות ישראלית
סמסטר א ‘, תש”פ
27 באוקטובר 2019 עד 12 בינואר 2020
12 מפגשים, ימי א’, 17:00 – 18:30
טלי תמיר
אורח: לארי אברמסון

קורס מבוא באמנות ישראלית, בן 24 שיעורים, שנועד ללמד התמצאות בסיסית בכרונולוגיה הלינארית של ההתפתחות האמנות בישראל מאז ימי “בצלאל” ולמפות את הנושאים והסוגיות העיקריות בהן עסקה אמנות זו. הקורס יעמוד על קשיי ההשקה והלידה של האמנות הישראלית, שנולדה יש מאין בראשית המאה העשרים, וכיצד התמודדה עם תנאי היסוד שלה כאמנות מגויסת, עם המתח בין אמנות ולאום, ויצרה לעצמה מרחב פעולה חופשי ועצמאי. המחצית השנייה תתעכב על הדגשים רעיוניים, כגון: הקבוצה ככוח והיחיד כאינדיווידואל המחפש בה את מקומו, המאבק בין אוניברסליזם לבין מקומיות, שאלות של זהות יהודית, הפצעת האמנות הנשית, עליית הזהות המזרחית, נוכחות השפה העברית מול הדימוי החזותי ושאלות של זיכרון, שואה ומלחמה.

1. 27/10/2019 טלי תמיר
תקופת טרום בצלאל – אמנות יהודית, אמנות ציונית: הגדרות ומסגרות.
ההרצאה תשאל על נקודת ההתחלה ממנה מסופר סיפורה של האמנות הישראלית. האם ניתן לערער על תעודת הלידה שלה, כמי שנולדה מתוך “בצלאל”? האם היו אופציות נוספות שנמחקו או נפסלו? מה היה מעט קודם, מה התרחש לפני או מסביב לפרויקט המתוקשר של בוריס שץ?

2. 3/11/2019 טלי תמיר
פרויקט בצלאל – חזון מדיני, כלכלי ומקראי, בין מזרח למערב.
ההרצאה תפרוש את חזונו של בוריס שץ, מייסד בצלאל ותבחן אותם מן ההיבט הציוני, הפוליטי, הכלכלי והמעשי וגם האמנותי. נבחן את תכנית הלימודים ונדון בהשראה התנ”כית לפרויקט בצלאל.

3. 10/11/2019 טלי תמיר
בצלאל – המורים: שץ, ליליין, רבן, גור-אריה, הירשנברג.
ההרצאה תציג בפני התלמידים את המורים המרכזיים של בצלאל ואת פועלם וסגנונם, מתוך הצבעה על זרתם לכל מה שיכול להיחשב כאמנות ישראלית מודרנית. דגש על הנטיות המקראיות, המזרחיות והאירופאיות של מורי בצלאל הראשונים. על רקע זה נדון במרד המודרניסטי הראשון של תלמידי בצלאל ובמתח בין המגמה האקדמית-מסורתית לבין המגמה המודרניסטית באמנות הישראלית המוקדמת.

4 . 11/2019/17 טלי תמיר
בית הנכות וראשית המוזיאולוגיה הארץ-ישראלית.
בית הנכות של בצלאל – המוזיאון הראשון בארץ ישראל, שנוהל על-ידי האוצר הראשון בארץ – מרדכי נרקיס. נלמד על חזונו של המוזיאון, תכולתו, אוספיו ומדיניות התצוגה שלו. נתבונן במוצגיו העיקריים וננסה להבין כיצד התחילה להיווצר תרבות מוזיאלית בארץ ישראל.

5 . 11/2019/24 טלי תמיר
הנוף והמרחב הארץ-ישראלי כמגבשי זהות לאומית. אמני שנות העשרים, חלק א.
הנוף והמרחב הארץ-ישראלי – היו הכלים המרכזיים באמצעותם תרמה האמנות הפלסטית לבניית הזהות הלאומית החדשה בארץ – ישראל. נחום גוטמן וראובן רובין היו שני הציירים שביססו את תמונות ארץ ישראל ונופיה בדמיון המקומי. כיצד התחלפה ארץ ישראל המקראית בנופי ארץ ישראל הנבנית, ומה נותר מהם.

6 . 1/12/2019 טלי תמיר
קולות זרים – שנות השלושים והאמנים הגרמניים.
החל מאמצע שנות השלושים החלו להגיע לארץ הציירים הגרמניים ששינו את מפת האמנות המקומית והחדירו בה יסודות אקספרסיוניסטיים וטראגיים. הגלות חזרה ונדחקה פנימה והעכירה את הבהירות של נופי שנות העשרים. בצלאל החדש – הוקם כמעוז של מודרניזם בירושלים על ידי קבוצת אמנים גרמניים.

7 . 2019/8/12 טלי תמיר
מאוריינטליזם לכנענות – ניסיון לגיאוגרפיה חדשה וזהות מקומית.
כנגד ההיצמדות לגלות ולממד הטראגי של הציירים הגרמניים – הזרם הכנעני הציע מחיקה של הגלות לטובת הגדרה חדשה של המרחב המזרחי, הכוללת את כל עמי המזרח התיכון והסהר הפורה – ממצרים ועד נהר הפרת והחידקל, כולל חופי הפניקים והתרבות הסורית. הכנענות – כהצעה רדיקלית של זהות פוליטית אנטי-יהודית – והשפעותיה על השירה, השפה, הספרות והאמנות.

8 . 12/2019/51 טלי תמיר
1948 : ליריקה וקומזיץ: הקמת מדינת ישראל וקבוצת “אופקים חדשים”, חלק א.
המתח בין הפלמ”ח וההומור הצברי לבין המגמות האוניברסליות של יוסף זריצקי והכמיהה למודרניזם ולהפשטה. הקמת קבוצת “אופקים חדשים” כהצהרה על הפנייה לאירופה ולמערב. הפרדוקס שהתקיים בין ה”ליריקה” של ‘המופשט הלירי’ לבין המציאות של הגירה וקליטה וריפוי פצעי המלחמה. הרחבת המבט על עבודתו של יוסף זריצקי, מייסד הקבוצה.

9 . 2019/12/22 טלי תמיר
אופקים חדשים ואפקט האוניברסליזם – חלק ב’ – ציירים.
הרחבת המבט על עבודתם של יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטמצקי וצבי מאירוביץ – האמנים שפעלו ליד וסביב זריצקי והרחיבו את מעגל ההפשטה. על היסודות הפיגורטיביים והנופיים במופשט הישראלי.

10 . 12/2019/29 טלי תמיר – לארי אברמסון
חזרה לנוף בשנות השמונים. היחס לנוף ולטבע הישראלי.
שנות השמונים, שנות החזרה לציור – החזירו גם את ציור הנוף. לארי אברמסון מצייר את ‘צובה’ בנופי ירושלים, כדיאלוג עם ציורי ‘צובה ‘ של זריצקי. אברמסון מעלה את השאלה: של מי הנוף הזה? כיצד אנחנו מתבוננים בנוף המקומי ומה אנחנו רואים בתוכו, אילו עקבות אנחנו מזהים בו? על כוחו של הנוף כמעצב זהות והגדרה של מקום.

11 . 5/1/2020 טלי תמיר
חברה ועבודה: יוחנן סימון, רות שלוס, נפתלי בזם, משה גת, שמעון צבר וביקורת מאוחרת: דב
הלר ויעקב חפץ.
אמנות חברתית, כאנטיתזה למופשט הישראלי. שאלת ‘המגויסות’, אמנות בקיבוץ ובמפלגה. אמנות פרולטרית, המתארת את מעמד העובדים. ניסיונות לחזור אל עקרונות האמנות החברתית בשנות השבעים.

12 . 1/2020/12 טלי תמיר
הפצעת המודרניזם הישראלי: תומרקין ואורי ליפשיץ.
שנות השישים היו שנות מתפנה בתרבות הישראלית-ציונית: בעשור השני של המדינה נעשה ניסיון להתנער מעט מן המחויבות לחזון הציוני ולהתחבר למגמות מודרניסטיות משוחררות מעולה של חברה חדשה. אמנות אישית, אינדיווידואלית, המציגה תשוקות ותחושות, רגשות וכאבים. גוף פרטי ומחשבות חופשיות. ניסיונות חופשיים בחומר, מגמות והשפעות מאמנות אמריקאית וגרמנית.

סמסטר א ‘, תש”פ
27 באוקטובר 2019 עד 12 בינואר 2020
12 מפגשים, ימי א’, 17:00 – 18:30