היסטוריה של אמנות ישראלית, חלק א'

זהו קורס מבוא באמנות ישראלית שינסה למפות את נושאיה המרכזיים, במהלך של 24 שיעורים. הקורס ידון בהתפתחות ההיסטורית והתמטית של האמנות הישראלית ב120 השנים האחרונות, לא רק באופן לינארי וכרונולוגי, אלא גם בהדגשים רעיוניים: בהתחלה תידון שאלת כתיבת ההיסטוריה וקביעת הנרטיב המנצח. בהמשך ידובר על המאבק המוקדם בין חפץ שימושי לחפצי אמנות, על תפקיד הנוף והמרחב בעיצוב הזהות הציונית, שאלות של אוריינטליזם והיחס למזרח, מיתוס החלוץ והעבודה, הקבוצה ככוח והיחיד כאינדיווידואל המחפש בה את מקומו. הקורס ידון בהשפעת האמנות הישראלית על עיצוב הילדות והמנטליות הצברית, ביסודות של גלות וזרות שלא הצליחו להימחק ולהיטמע ובמאבק בין אוניברסליזם לבין מקומיות. הקורס יעסוק בהיווצרות החילוניות התל אביבית והמודרניזם הישראלי, ידון בזרמי האבנגרד המקומי, במאמצים לעצב שפת ביטוי חדשה לאמנות פוליטית בשנות השבעים, בהפצעת הגוף הנשי והאמירה הנשית-פמיניסטית, ולבסוף – בשאלות של זיכרון, שואה ומלחמה.

סמסטר א' 17/10/2017–4/1/2018 12 מפגשים

1. כמה התחלות וסוגיות בהיסטוריוגרפיה. מהו הנרטיב המנצח?
2. אומנות או אמנות? חפצים או ציורים? ביה"ס "תורה ומלאכה", יוסף גייגר.בצלאל – תכנית הלימודים ורשימת הסדנאות.
3. פלורה ופאונה, נוף ישראלי. הנוף כמעצב זהות ומרחב בשנות ה-20. אהרון חרובי, גוטמן, רובין, פלדי.
4. בצלאל, הציונות ושאלת המזרח. תפיסות אוריינטליסטיות ומקראיות: אבל פן, אפרים משה ליליין, זאב רבן.
5. המזרח הקדום כזהות פוליטית: הכנעניות בשנות ה-30. יונתן רטוש, עדיה חורון ויצחק דנציגר
6. מיתוס החלוץ והעבודה – יוחנן סימון ואמני הקיבוץ.
7. דמות הילד הישראלי, הצבר החדש: נחום גוטמן, "דבר לילדים" ועיצוב הילדות.
8. עולים חדשים: האסכולה הגרמנית והבורגנות העירונית. בודקו, שטיינהרדט, פינס, מירון סימה, קראקאוור.
9. שנות החמישים ותזת האוניברסליזם, המופשט מול החברה. זריצקי מול שלוס.
10. הפשטה וליריות 2: שטרייכמן, סטמצקי, מאירוביץ, ניקל.
11. הדיוקן כנגד הנוף – היחיד כנגד החברה – חיים אתר ואורי רייזמן.
12. חזרת המודחק: יסודות ביוגרפיים וגלותיים בעבודתו של אריה ארוך.

טלי תמיר

סמסטר א'

יום ה' 18:30 – 17:00